לקוטי תורה "מי מנה עפר יעקב", פר' בלק, #2 - הרב יצחק מאיר וייס

לקוטי תורה "מי מנה עפר יעקב", פר' בלק, #2 - הרב יצחק מאיר וייס כעת אני מוכן לכתוב את הסיכום: עלמין סתימין ועלמין דאתגליין — שורש הנשמות במחשבה בשיעור זה נעיין בהבחנה היסודית שבין מחשבה לדיבור כפי שהיא עולה במאמר השני של פרשת בלק (לקוטי תורה), ונבחן את עומק ענין עלמין סתימין כמקור נשמות ישראל לעומת שורש המלאכים בדיבור. תקציר המאמר (דף ס"ז, עמ' ג') עוסק בארבע דרגות — מחשבה, דיבור, מיסה, ואף — ומבאר את מעלת ירידת הנשמה לעולם. ישנם שני סוגי עולמות: עלמין סתימין — שם האור האלוקי מאוחד עם מקורו כמחשבה שמאוחדת עם הנפש, ואין הגדרת "זולת"; ועלמין דאתגליין — שם האור יורד לפרטים ומחיה כל נברא בנפרד, בדרך דיבור. המלאכים, שמקבלים כל אחד את הצירוף הפרטי שלו, שורשם בדיבור, ואילו נשמות ישראל שורשן במחשבה — בדרגת עלמין סתימין. הנקודה המרכזית החידוש הגדול הוא שנשמות ישראל אינן "נבראות" במובן הרגיל, שכן תחילת מציאותן היא בבחינת "חלק אלוקה ממש" — הדרגה שבה האור מאוחד לגמרי עם מקורו ולא נרגש שם כל ענין של "זולת". לפיכך, כשם שבמחשבה ריבוי פרטים נכלל בסקירה אחת, כך שישים ריבוא נשמות ישראל היו כלולות באדם הראשון בבחינת אחדות. וזה שנאמר "ולאדם לא מצא עזר כנגדו" — כי שורש האדם ממחשבה, ובמחשבה אין שמות פרטיים, אין הגדרה של "זולת" שיכול להיות "עזר כנגד". עיקרי השיעור הבחנת מחשבה ודיבור: מחשבה היא גילוי לעצמו, ללא פירוט לאותיות נפרדות — הנפש נרגשת יותר מן הדבר הנחשב. דיבור, לעומת זאת, יוצא לזולת ומתחלק לפרטים מוגדרים. עלמין סתימין מול עלמין דאתגליין (דף ס"ז, עמ' ג'): בעלמין סתימין — האור מאחד את כל הפרטים באחדות, כמחשבה; בעלמין דאתגליין — כל נברא מקבל חיות פרטית, בצירוף מיוחד לו, כדיבור. מכאן: "אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה." שורש המלאכים בדיבור, שורש ישראל במחשבה: המלאך קיים בגדריו דווקא בדיבור; בדרגת מחשבה הוא בביטול גמור. ישראל, לעומת זאת, שמהותם אינה נבראת כמלאכים, תופסים מקום דווקא בדרגת המחשבה. "ולאדם לא מצא עזר כנגדו": אדם הראשון ידע לזהות שמות כל הנבראים כי הכיר את צירופי הדיבור שמחיה כל נברא — תכונת "הזולת". אך לאדם עצמו אין שם פרטי, כי שורשו מן המחשבה שבה הכל בסקירה אחת, ולפיכך לא מצא "עזר כנגדו" — מי שגדרו להיות זולת כלפיו. פנימיות הלב וחיצוניות הלב — רצוא ממקור עליון: בסיום השיעור עולה ענין "יחד לבבי" — הרצון הפנימי של הלב (פנימית הלב) אינו נובע מהתבוננות ומסקנה שכלית, אלא מהתגלות אלוקית הנוגעת ביחידה שבנפש, מלמעלה למטה, בדרך ביטול ולא בתנועה חיובית של השגה. זוהי המדרגה שמאפשרת קליטה של אינסוף — למעלה מכלי ההשגה.