מאמר ״ציון במשפט תפדה״ #2 ואחרון ש"פ דברים, תשל"ד - שיעור בתשעה באב תשפ״ה -הרב יעקב גולדשמיד

*מעומקי הגלות אל אור הגאולה - ביאור פרשת "איכה יאפיל"* בשיעור זה נעמיק בהבנת המהלך הרוחני המתואר בפסוק "איכה יאפיל", ונבחן את הפרטים והדקויות שבדרכי התשובה והתעלות. הביאור עוסק בתהליך יורדי הקדושה לעולמות התחתונים וההפיכה הגדולה המתרחשת על ידי עבודת התשובה. *הנקודה המרכזית* עיקר הביאור מתמקד בהבנת תהליך הירידה למען העלייה - כיצד הקדושה יורדת ומתלבשת בקליפות, ואיך על ידי עבודת התשובה האמיתית, המתבטאת ב*גבורה* ו*התנתקות מוחלטת*, הופכים את האב והעננים של הקליפה לאב ועננים של קדושה. התהליך מגיע לשיאו כאשר *בת ציון* - כנסת ישראל במדרגת הביטול הפנימי ביותר - זוכה לגילוי אור עליון. הדרך אינה הדרגתית אלא *השלכה מלמעלה* - מעבר פתאומי ומהותי ממצב לצדו. *עיקרי השיעור* * **פירוש האבים והעננים**: רש"י מבאר ש*איכה יאפיל* מתייחס לאבים שמכסים את השמיים, והצמח צדק מעמיק שמדובר בירידת מלכות דקדושה לקליפת נוגה, שמכם נוצר הגלות והסתרה * **שני סוגי אב**: יש אב דקליפה הנוצר מהירידה והסתרה, ויש אב דקדושה הנוצר על ידי עבודת התשובה המברירה ומעלה את הניצוצות מתוך הקליפות * **חיבור מי ואלה**: הביאור ב*מאלה כאב תעופנה* מורה על החיבור בין בחינת "מי" (עילאה) לבחינת "אלה" (תתאה), המשיג את התעלות האב לקדושה עליונה * **בת ציון והביטול העליון**: כנסת ישראל נקראת "בת ציון" כי זוכה למדרגת הביטול הפנימי ביותר - מעבר לכל הסדרים והדרגות הרגילים לעבודת קדושה ישירה * **השלכה ולא הדרגה**: עניין *השליך משמיים ארץ* מלמד שהתשובה האמיתית אינה בהדרגה מעט מעט, אלא בהשלכה פתאומית ומוחלטת שמעבירה מהחושך לאור בבת אחת