לקוטי שיחות פ׳ מטות חלק ח׳ שיחה ב' - הרב שמואל רבינוביץ

*בני גד ובני ראובן - בין התבודדות לשייכות* בשיעור זה נבחן את ענין בני גד ובני ראובן שביקשו נחלה בעבר הירדן, ונלמד על המתח שבין רצון להתבודדות לבין חובת השייכות לכלל ישראל. *הנקודה המרכזית* בני גד ובני ראובן ביטאו תחילה רצון להתבודדות כמו האבות, אך לאחר מתן תורה התבררה חשיבותה של העבודה בעולם התחתון לצורך עשיית דירה לה' יתברך. למרות שלאחר אמירתם "ואנחנו נחלץ חושים" הם קיבלו תפקיד של יושבי אוהל המאירים את הדירה העליונה דרך לימוד התורה - דוגמת יששכר, עדיין נשאר בעבודתם ענין של "נחלה מבוהלת" מפני שבעומק הדברים טמונה כאן נטיה מהכוונה הפנימית האמיתית של השייכות המלאה לכלל ישראל ולעבודה בעולם הזה. *עיקרי השיעור* * *קושיית הסתירה*: איך משה חשד בבני גד ובני ראובן כמו במרגלים אם הם האמינו בכוח ה' ואמרו "הארץ אשר נתן ה'" * *בעיית ההסכמה*: מדוע הסכים משה לתת להם נחלה בעבר הירדן אם זה היה ענין בלתי רצוי, וכיצד מתיישב זה עם הפסוק "נחלה מבוהלת בראשונה" * *רקע הרצון להתבודדות*: בני גד ובני ראובן היו אנשי מקנה שחיפשו התבודדות כמו האבות, אך לאחר מתן תורה הפכה עבודה זו לבלתי רצויה * *הפתרון דרך יששכר וזבולון*: לאחר אמירתם "ואנחנו נחלץ חושים" הם הפכו ליושבי אוהל בדוגמת יששכר, שתפקידם להאיר את הדירה לה' דרך לימוד התורה * *העדינות שבבעיה*: למרות התיקון, עדיין נשאר ענין של "נחלה מבוהלת" כי בדקות זהו נטיה מאמיתית פנימיות הכוונה של השייכות המלאה לכלל ישראל