הלכות תפילין בכניסה לבית הכיסא - הרב משה מרדכי גינזבורג

הלכות תפילין בכניסה לבית הכיסא - הרב משה מרדכי גינזבורג סיכום השיעור שיעור הלכה של הרב משה מרדכי גינזבורג על שולחן ערוך הרב, סימן מ"ג (בהמשך לסימן מ' ובהתייחסות לסימן מ"ד), העוסק בקדושת התפילין ובאיסורי הכנסתן לבית הכיסא. שלושה סוגי איסור עיקריים הרב מבחין בין שלושה מצבים נפרדים: א. כשהוא לבוש בתפילין. אסור להיכנס לשירותים כלל — בין לקטנים ובין לגדולים. בבית כיסא קבוע (מקום המיועד גם לגדולים) אסור אפילו רק להשתין, גזירה שמא יעשה בהם צרכיו. בבית כיסא עראי (רק לקטנים) יש מחלוקת: יש מתירים, והרמב"ם מחמיר — שמא יפיח תוך כדי, ותפילין צריכות גוף נקי. לעניין ברכה: היוצא לקטנים וחוזר אינו מברך שוב, אבל אם יצא לגדולים (או להפיח) — כיוון שאסור לעשות זאת עם תפילין — צריך לברך מחדש. ב. מצד ניצוצות (בהחזקה ביד). כשאינו לבוש אלא אוחז את התפילין בידו, אפילו מכוסות בבגד — אסור להשתין מעומד, שמא ישפשף באותה יד את ניצוצות המי-רגליים הנופלים על רגליו. אין חשש כשהוא מחזיק ביד ימין (שאין מקנחים בה) או כשהוא מיושב (שאין ניצוצות). ג. עצם הכניסה עם תפילין מגולות. אפילו כשאינו לבוש ואין חשש ניצוצות — כיוון שהמקום מיועד לגדולים, אסור להיכנס עם תפילין מגולות. החזקה בכיס לעומת ביד אם התפילין בכיס, זה נחשב כיסוי נפרד ומותר — בתנאי שהכיס רחב טפח, או (אם פחות מטפח) שאינו מיוחד דווקא לתפילין. הקופסה/בתים עצמם אינם נחשבים "כיס". מזוודה נחשבת כיס. תנאי ההיתר כל ההיתרים נאמרו רק במקום שאם ישאיר את התפילין בחוץ ייגנבו (למשל בשדה). בבית — יש להשאירן בחוץ ולא להיכנס עמן כלל. כמו כן: אם מתכנן ללבוש שוב (ביום) — די בכיסוי בבגד, כדי שלא להטריחו למצוא כיס. אם אינו מתכנן ללבוש שוב (בלילה) — צריך כיס ממש; כיסוי בבגד אינו מועיל. ספרים לעומת תפילין ההיתרים ניתנו לתפילין דווקא, משום שהיו לבושים בהן כל היום ואי אפשר להטריחם לחזור הביתה בכל פעם. ספרים אחרים — הדין מחמיר: יש להשאירם בבית, ואסור להכניסם לבית הכיסא אפילו בכיסוי. מרחק, רצועות, ומצבים מיוחדים יש לחלוץ את התפילין בריחוק ארבע אמות (כ-2 מ') מפתח בית הכיסא, ולהניחן שוב באותו מרחק. כל בית הכיסא הקבוע נחשב כמו צואה. הרב מציין שהמשתנות הפתוחות (בלא מחיצה) כלולות בכך, בשונה מתא סגור. הרצועות — יש לגללן שלא ייצא מהן טפח, שגם בהן קדושה (אותיות ש-ד-י והקשרים). חפירה עמוקה נחשבת רשות בפני עצמה, ואז אין למבנה שמעליה דין בית הכיסא. שכח והחל להיפנות — יניח ידו על התפילין עד שיגמור עמוד ראשון (אסור להפסיק באמצע משום סכנה — הדרוקן בגדולים, ירקון בקטנים), ורק אז יחלצן. רופא מותר לו ליטול בדיקת מי-רגליים אף עם תפילין בראשו (מרגליים קל יותר, ואין זה מקום קבוע); בעל נפש יחמיר. יישום מעשי — שני כיסויים כשיש כיסוי בתוך כיסוי יש מקום להקל. יישום בן זמננו: תמונת הרבי או תפילת הדרך שאדם מחזיק בארנק או בכיסוי הטלפון — כיוון שזה כיסוי בתוך כיסוי, יש מקום להקל. עם זאת הרב מעיר להיזהר עם הארנק, שכן אדם עלול לפותחו בשירותים (לספור כסף וכד') ולגלות את התמונה. לאורך השיעור שולבו הערות ורקע היסטורי — שבעבר לא היו שירותים כבימינו אלא בור; שהישיבה להשתנה כמעט לא הייתה מצויה; וסיפורים על חסידים ברוסיה ששמרו תפילין, ועל הקפדת הרבי שדלת מסוימת תהיה סגורה מפני משתנות שממול.