ברוכים הבאים לאתר שיעורי תורה MP3 · 770 רמת שלמה ירושלים

כולל תפארת לוי יצחק יום ד׳ י״ט אייר תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

כולל תפארת לוי יצחק יום ד׳ י״ט אייר תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

יום רביעי י״ט אייר תשפ״ו |1:35:47

תיאור

1. פרשת השבוע – בהר-בחוקותיי עבודת עבד: השיעור נפתח בדיון על הפסוק "לא תעבוד בו עבודת עבד". הרב מסביר בשם רש"י שהכוונה היא לעבודה שיש בה ביזיון. האדון מצווה להתייחס לעבד בכבוד, לא להעבידו בפרך ולדאוג למזונות בניו ומשפחתו. "אם בחוקותיי תלכו": הרב מעמיק בפירוש רש"י – אין מדובר רק בקיום מצוות (שכן זה מופיע בהמשך הפסוק), אלא ב"עמל התורה". עמל התורה אינו רק לימוד טכני, אלא התייגעות שמשפיעה על הנפש. 2. תורת החסידות – ביטול וצמיחה (האדמו"ר הזקן) משל הגרעין: הרב מביא מה"ליקוטי תורה" את המשל על גרעין שנזרע באדמה. כדי שהגרעין יצמיח פרי, עליו קודם כל להירקב ולהתבטל למהותו הקודמת. לימוד בתענוג ובביטול: כך גם בלימוד התורה – על האדם ללמוד מתוך ביטול (ענווה), ללא גאווה. רק כאשר הלומד "מתבטל" אל מול חוכמת השם, התורה שלו "נקלטת" בעולמות העליונים ומצמיחה פירות רוחניים. 3. אגדות חז"ל ממסכת תענית – כוחה של תפילה וענווה רב ושליח הציבור: מסופר על רב שגזר תענית ולא ירד גשם. לעומתו, שליח ציבור פשוט אמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ומיד נענה. רב שאל למעשיו, והתברר שהוא "מלמד תינוקות" שמלמד גם בני עניים ללא תשלום, ומשחד דגים לילדים שמתקשים ללמוד כדי לחבב עליהם את התורה. רב נחמן ורבא: מובאים סיפורים על גדולי האמוראים שתפילתם לא נענתה מיד. הגמרא מסבירה שההבדל בין הדורות אינו בחוכמה (שכן המאוחרים למדו יותר), אלא במסירות הנפש ובקדושת הדור. 4. הלכות שבת (סימן ש"א) – יציאה בבגדים לרשות הרבים לבישת שני מלבושים: האם מותר לצאת לרשות הרבים (במקום ללא עירוב) כשלובשים שני בגדים זה על זה? אם מדובר בדרך לבוש (כמו שני חלוקים ביום קר), הדבר מותר גם אם הוא מתכוון להעביר בגד לחברו. חגורות: יש דיון על לבישת שתי חגורות (או חגורה וגארטל). אם יש בגד מפריד ביניהן, הדבר מותר לכל הדעות. כפפות: מותר לצאת בכפפות, אך יש מחמירים מחשש שהאדם יסיר אותן כדי לגרד או לגעת במשהו וישכח ויטלטל אותן בידו. 5. עניין נר חנוכה (חסידות) הרב מסביר שנר חנוכה מסמל את המשכת "חוכמה סתימאה" (החוכמה הנעלמת) לתוך המציאות החשוכה. השמן מייצג את עומק השכל, והאור מייצג את הגילוי שלו – בחינת "חוכמת אדם תאיר פניו".