קורבנות — למעלה מחוקים: עניין שכולו לקדוש ברוך הוא - הרב יעקב גולדשמיד

*פתיחת הפרשה בקורבנות נדבה* מן הראוי היה להתחיל בקורבנות חובה כגון חטאת ואשם; העובדה שהפרשה פותחת ב"אדם כי יקריב מכם" — קורבן הנדבה — כבר מורה על כל עניין הקורבנות. *מחלוקת רש"י ורמב"ן בטעם החוקים* הרמב"ן סובר שלחוקים יש טעם, אלא שהטעם אינו מתגלה לנו; ואילו לדעת רש"י, כל החוקים אין להם טעם מצד עצמם, וראיה לדבר — שהאומות מלגלגות על ישראל ואין תשובה בידינו. *קורבנות — למעלה מחוקים* בחוקים הסיבה לאי-גילוי הטעם היא חינוכית: ללמד קבלת עול. אך בקורבנות, אין אפילו מטרה חינוכית; הביטוי "גזרתי ונעשה רצוני" ולא "גזרתי וביצעת" — מורה שאין ייחוס לאדם המקיים כלל. *"אמרתי ונעשה רצוני" — "אמרתי"* כאילו דיבר לעצמו בלבד; "ונעשה רצוני" — הרצון נעשה כאילו מאליו, כעין פועל אוטומטי ללא שותף. מכאן ש"נחת רוח לפניי שאמרתי ונעשה רצוני" — יש להקדוש ברוך הוא עניין בקורבנות שהוא לגמרי למעלה מכל יחס לאדם. *ראיה מקורבנות נח* נח הקריב קורבנות מתוך כוונה להגיד תודה; הרבי מציין שהקדוש ברוך הוא דווקא הוסיף לקבלם — לא מחמת כוונת נח, אלא מפני שיש לו יתברך עניין פנימי בקורבנות שהוא מעל כל תקשורת עם האדם.