מאמר ״בשעה שהקדימו״ תשל״ה 1# ערב חג השבועות - הרב יעקב גולדשמיד

מאמר ״בשעה שהקדימו״ תשל״ה 1# ערב חג השבועות - הרב יעקב גולדשמיד "מי גילה לבני רזה זה" – מדרגת אנוכי ויחידה שבנפש תקציר שיעור זה עוסק במאמר שהרבי היה אומר בליל שבועות בשעת מתן תורה, ומבאר את הקושיה המפורסמת "מי גילה לבני רזה זה" בעניין נעשה ונשמע. מתבאר מדוע אמירת "נעשה ונשמע" נחשבת לסוד אף לגבי "בנים" הנמצאים במדרגה עליונה, ומהו חידושו האמיתי של מתן תורה לעומת בריאת העולם יש מאין. תוך כדי הביאור מתגלה עניין מדרגת "אנוכי מי שאנוכי" שבדברות ומקבילתה בנפש האדם – בחינת היחידה שבנפש. הנקודה המרכזית חידוש מתן תורה אינו גילוי אלוקות בלבד – שהרי בריאת יש מאין, שהיא רק ממאמר ודיבור, נשגבת ממנה – אלא המשכת בחינת "אנוכי מי שאנוכי", הדרגה העצמית שפעלה את יציאת מצרים. כדי שיומשך אנוכי זה מלמעלה, צריך להיות דוגמתו גם אצל בני ישראל, והיא בחינת היחידה שבנפש. מידה כנגד מידה – גילוי היחידה ממשיך את בחינת אנוכי העליון, ומשם נמשך בסדר הירידה אל כלי הלבושים ועד לארץ מצרים שבנפש. עיקרי השיעור מנהג הרבי בליל שבועות – הרבי היה אומר מאמר בשעת מתן תורה ממש, ומאמר זה עוסק ברז שנתגלה לבני ישראל בעניין נעשה ונשמע. "מי גילה לבני רזה זה" – הפלאה שאף לגבי "בנים" בדרגה נעלית – שנשתלשלה המסורה מאברהם יצחק ויעקב וניסיונות מצרים – עניין נעשה ונשמע הוא בגדר רז הטעון גילוי. חידוש מתן תורה לעומת בריאה יש מאין – הבריאה כולה אינה אלא ממאמר ודיבור, ואין בה תפיסת מקום לגבי הקדוש ברוך הוא (כמבואר בתניה פרקים ב' וא' בדרגות הדיבור); חידוש מתן תורה הוא המשכת אנוכי מי שאנוכי – הדרגה שממנה נפעלה יציאת מצרים ושאינה שייכת לכלל הבריאה. יחידה שבנפש כנגד אנוכי שלמעלה – כדי שתיאחז ותיקלט בחינת אנוכי העליון, צריך להיות כלי מקביל בנפש האדם; כלי זה הוא בחינת היחידה, "כלי ליחידה" (כמבואר בלקוטי תורה דרוש פ"ח). סדר ההשתלשלות בנפש – מן היחידה נמשך האנוכי אל שלוש הדרגות: (א) בחינת יחידה שבנפש, (ב) לבושי הנפש: מחשבה, דיבור, מעשה, (ג) ארץ מצרים שבנפש – מיצרים וגבולים של הנפש הבהמית.