מאמר ״ויאמר לו יהונתן מחר חדש״ תשל״ה #2 ואחרון - הרב יעקב גולדשמיד

הרב יעקב גולדשמיד ממשיך להעביר את השיעור על מאמר החסידות "ויאמר לו יהונתן מחר חודש" (תשל"ה) מאת הרבי מליובאוויטש. זהו החלק השני והאחרון של השיעור, והוא מתמקד בביאור הפסוק ובחיבורו לפסוקי פרשת "במדבר". להלן סיכום הנקודות המרכזיות שעלו בשיעור: 1. "ונפקדת כי יפקד מושבך" – ירידת הנשמה לעולם [00:38] הרב מסביר את שני המושגים מהמאמר הקודם: "כי יפקד מושבך": מתייחס לירידת הנשמה לעולם הזה ("מושבך"). הנשמה יורדת ממקום גבוה לא בשביל עצמה, אלא כדי לתקן ולברר את "נפש הבהמית" (הצד החומרי והיצרי של האדם) ואת חלקה בעולם. "ונפקדת": פעולת התיקון שהאדם עושה בעולם ("כי יפקד מושבך") היא שמביאה ל"ונפקדת" – המשכת אור אלוקי, זיכרון וגילוי עצמות ה' למטה [01:27]. הקדוש ברוך הוא כביכול "נזכר" ומתגלה בדרגות שבהן העולם, כפי שהוא לעצמו, לא נחשב למאומה ("לא חשיב"). 2. ההקבלה ל"מדבר סיני" ול"אוהל מועד" [02:48] הרב מקביל את המושגים הללו לפסוק הפותח את פרשת במדבר: "במדבר סיני באהל מועד". במדבר סיני: מקביל ל"כי יפקד מושבך". "מדבר" הוא מקום הופכי מאלוקות (מקום ש"לא ישב אדם שם" – אדם העליון, כלומר הקב"ה, לא מתגלה שם) [05:29]. השם "סיני" מסמל את ה"שנאה" (מלשון סיני) והגבורה – היכולת והכוח שהתורה נותנת לנפש האלוקית לשלוט בנפש הבהמית, לשתק את כוחה ("לאתכפיא") ולהכניס קדושה אל תוך המדבר הרוחני [03:40]. אוהל מועד: מקביל ל"ונפקדת". לאחר עבודת התיקון במדבר, מגיע הגילוי השלם באוהל מועד. "אוהל" מסמל כוח מקיף ואור אלוקי מלמעלה, ו"מועד" מסמל התוועדות, ידע (מלשון "ונועדתי") וייחוד בין הקב"ה לישראל [07:53]. 3. שלושת השלבים מקבילים לשלושת החודשים [18:29] לקראת סוף השיעור, מסביר הרב כיצד התהליך הרוחני מתחלק לשלושת חודשי השנה הראשונים מאז יציאת מצרים: ניסן (חודש ראשון): מסמל את האתכפיא – יציאת מצרים הייתה גילוי אלוקי מלמעלה ("נגלה עליהם מלך מלכי המלכים") שפעל על המציאות מבלי לברר אותה לגמרי מבפנים [18:56]. אייר (חודש שני - "חודש זיו"): מסמל את האתהפכא – עבודת הבירור הפנימית, כפי שנעשה בספירת העומר שמבררת ומאירה (זיו) את המידות [19:05]. סיוון (חודש שלישי): מסמל את הייחוד – מתן תורה. שילוב שתי העבודות (אתכפיא ואתהפכא) מוביל לחיבור מלא, שבו "אוהל מועד" משמש כ"חדר המיטות" בו מתרחש ייחוד וגילוי עצמות למטה [19:54]. לסיכום, השיעור מסביר כיצד עבודת האדם בבירור סביבתו (מדבר סיני) היא זו שממשיכה אליו את הגילוי העליון והייחוד השלם (אוהל מועד).