שולחן ערוך הרב - הל׳ שבת #29 ( ס׳ רפד סעיף ה׳) - יום א׳ ח׳ טבת תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ
יום שני ט׳ טבת תשפ״ו
|28:49
תיאור
## *דיני קריאת ההפטרה ופרטיה — מסימן רפ"ד בשולחן ערוך*
---
### תקציר השיעור
בשיעור זה נעסוק בסוגיות הלכתיות מגוונות הנוגעות לקריאת ההפטרה בשבת ובמועדים, כפי שנפסקו בשולחן ערוך הרב סימן רפ"ד. נבחן את הדינים הנוגעים למפטיר, לקטן העולה להפטרה, לאופן ההקשבה לברכות, ולמצבים מיוחדים כגון העדר ספר הפטרה או השתתקות המפטיר באמצע הקריאה.
---
### הנקודה המרכזית
חכמים תיקנו שהמפטיר יקרא תחילה בתורה ורק אח"כ בנביא, משום כבוד התורה — שתהא נקראת קודם לנביאים. לכן, אף אם המפטיר אינו יודע לקרוא את ההפטרה בעצמו, מותר לאחר לקרוא תחתיו, שהרי עצם עלייתו לתורה קודם לכן מוכיחה שההפטרה באה בעקבות קריאת התורה ולא כדבר בפני עצמו. כמו כן, חובה על הציבור כולו לשמוע את ההפטרה כשם ששומעים את הפרשה מספר התורה.
---
### עיקרי השיעור
* *קריאה מספר מודפס* — אין חובה לקרוא את ההפטרה דווקא מספר נביא שלם הכתוב כספר תורה; מותר לקרוא גם מחומש מודפס, שכן חכמים לא תיקנו להוציא ספר נביא במיוחד (סעיף ה).
* *ראש חודש בשבת* — כשחל ר"ח בשבת, אין המפטיר מזכיר את ר"ח בברכות ההפטרה, הואיל ובר"ח לבדו אין הפטרה כלל (סעיף ו).
* *השלמת מאה ברכות* — הכוונה לברכות העולים לתורה ולברכות המפטיר עולה למניין מאה ברכות ביום, ובכך ניתן להשלים את החיסרון שבשבת (סעיף ז).
* *קטן כמפטיר* — קטן היודע לחתוך האותיות ויודע למי מברכין רשאי להפטיר בנביא; אך בהפטרות מיוחדות כמרכבת יחזקאל (שבועות) ושירת דוד (שביעי של פסח) נוהגים ליתן לגדול היודע לסלסל בנעימה (סעיף ח).
* *המתנה לגלילה* — אין המפטיר מתחיל בהפטרה עד שיגמור הגולל לגלול את ספר התורה, כדי שאף הגולל יוכל לשמוע, שחובה על הכל לשמוע את ההפטרה (סעיף יא).
---
*מקור: שולחן ערוך הרב, סימן רפ"ד, סעיפים ה–יא*