לקוטי שיחות חג השבועות חל"ג -הפטרת מרכבת יחזקאל — שורשה בחידוש מתן תורה - הרב גבריאל הלפרין

לקוטי שיחות חג השבועות חל"ג - הרב גבריאל הלפרין הפטרת מרכבת יחזקאל — שורשה בחידוש מתן תורה תקציר בשיעור זה עומדים על עומק שייכות הפטרת מרכבת יחזקאל לחג השבועות, ובוחנים את הטעמים שנמסרו בפוסקים ובספרים לקריאה זו. המגיד השיעור פותח בשאלה היסודית: מאחר שמתן תורה עניינו נתינת התורה לישראל, מה שייכות ראיית המרכבה לעצם ענין מתן תורה — ולמה לא נבחרה הפטרת ישעיה שבה מודגשת ראיית כבוד ה' עצמו? על פי המבואר בספרים, תוכנה של מרכבת יחזקאל — שכל ענייני התחתונים אינם אלא "דמות" של העליונים — הוא ממש הנקודה המרכזית של מתן תורה: ביטול הגזירה שהפרידה עליונים ותחתונים, ומתן הכוח לישראל להכיר בכל מציאות תחתונה את שורשה ומקורה למעלה. השיעור מסיים בהוראה לדורות — לימוד תורת החסידות כממשיכת חידוש זה בכל דור. הנקודה המרכזית מרכבת יחזקאל נבחרה להפטרת שבועות משום שתוכנה — שהתחתונים אינם אלא "דמות" של העליונים — הוא עצם חידושו של מתן תורה. לפני מתן תורה, הייתה גזירה המפרידה בין העליונים לתחתונים, ולכן לא ירדה קדושה לעולם הזה ממש (ומצוות האבות היו "מרוחות", בלא ממשות גשמית). במתן תורה נבטלה גזירה זו, וניתן לישראל הכוח לראות בכל נברא גשמי את שורשו ומקורו האלוקי. לימוד תורת החסידות הוא המשך ישיר להשגה זו, המאפשר לכל אחד ואחד להגיע לראיית אמיתות מציאות ה' בכל דבר ודבר. עיקרי השיעור שאלת שייכות הפטרת מרכבה למתן תורה — ראיית המרכבה שהייתה במתן תורה אינה מגוף ועצם ענין מתן תורה, שהוא התגלות ה' ומתן התורה לישראל. על כן קשה מדוע ההפטרה בנויה דווקא על אותו פרט, וכן מדוע לא נבחרה הפטרת ישעיה — שם מודגשת ראיית כבוד ה' בעצמו ("וארא את ה' יושב על כסא רם ונישא"), יותר ממרכבת יחזקאל המפרטת את כל הנמצאים מסביב. החילוק בין מרכבת ישעיה למרכבת יחזקאל — "בן קרח" ו"בן כפר" (גמרא, ונפסק בשו"ע אדמו"ר הזקן) — ישעיה שנבא בבית ראשון דומה ל"בן קרח שראה את המלך": הכיר את כבוד ה' מצד עצמו ולא הזדקק לפרטי המרכבה. יחזקאל דומה ל"בן כפר שראה את המלך": ראה את פרטי הנמצאים מסביב ומתוכם הכיר את גדלות ה'. מכאן שנבואת יחזקאל תוכנה הוא: כל הנמצאים למטה אינם אלא דמות של מה שלמעלה — וכפי שמבואר בספר עבודת הקודש, שמתוך שראה יחזקאל "ארבע חיות למטה במרכבה ידע והכיר כי יש דוגמתן למעלה". ביטול הגזירה ועניינו של מתן תורה — לפני מתן תורה הייתה גזירה שחתכה את הקשר בין עליונים ותחתונים, ולכן מצוות האבות היו "מרוחות" בלא ממשות בעולם הגשמי. במתן תורה בוטלה גזירה זו, וניתן לישראל הכוח "להמשיך ולראות בכל נברא שלמטה את שורשו ומקורו שלמעלה" — ולעשות "דירה בתחתונים". זהו עצם חידוש מתן תורה שמרמזת עליו מרכבת יחזקאל. האופנים והשרפים ורעש מתן תורה — החילוק שבין שרפים לאופנים: השרפים משיגים כיצד הקדוש ברוך הוא קדוש ונבדל מן העולמות; האופנים משיגים כיצד ה' מהווה כל דבר מאין ליש, ורואים מציאות שלמראית-עין נדמית כיש עצמאי — ומכאן "הרעש הגדול", שהוא בא מחמת החידוש שבדבר. "וזהו תוכן החידוש דמתן תורה שגם במציאות העולם בתחתונים יהיה ניכר אמיתות מציאותו" — לכן הקולות, הברקים ורעש שופר במתן תורה היו "רעש פנימי" שנוצר מהגילוי הגדול. הוראה לדורות — לימוד תורת החסידות — אף שנאמר "אין דורשים במרכבה", הרי זה דווקא במעשה מרכבה כפי שהוא בתורה שבכתב; אבל לאחר שנתגלתה תורת החסידות, מצווה על כל אחד ואחד ללמוד אותה ו"להכין דבר בין חכמי התורה בלשון הבנה והשגה". על ידי כך זוכים לראות ולהכיר בכל דבר ודבר את "אמיתת מציאותו" — ולהפיץ זאת "בכל רעש גדול" עד לגאולה השלמה.