חסידות מבוארת - חודש תשרי - יום הכיפורים ״כי ביום הזה יכפר״ #3 - הרב יוסף יצחק הבלין

חסידות מבוארת - חודש תשרי - יום הכיפורים ״כי ביום הזה יכפר״ #3 - הרב יוסף יצחק הבלין 1. אחדות השם וההסתכלות על מציאות העולם אין עוד מלבדו: השיעור מעמיק במשמעות הפנימית של הפסוק "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". חסידות מלמדת שאחדות ה' אינה רק שלילת ריבוי אלוהויות, אלא ההבנה האבסולוטית שאין שום מציאות אמיתית זולת הקדוש ברוך הוא. אפסות הבריאה מול האמת האלוקית: מבחינתו של הקדוש ברוך הוא, גם לאחר בריאת השמים והארץ והופעת העולמות הגשמיים, אין בהם שום שינוי או ממשות עצמאית. כל הבריאה נחשבת כאין ואפס ממש לעומת האור האלוקי האינסופי. 2. תפקידה של ספירת "המלכות" ביצירת מציאות העולם הצורך במלך: נשאלת השאלה – אם אין שום מציאות מלבד האלוקות, כיצד קיימים עולמות ונבראים? התשובה נעוצה ב"מידת המלכות". הקדוש ברוך הוא רצה מתוך רצונו העליון להיות מלך, וכיוון ש"אין מלך בלא עם", נדרשה בריאת מציאות של נבראים שיקבלו את עול מלכותו. שנירובדי מבט: מצד עצמותו יתברך אין שום מציאות לעולמות ("שמע ישראל"), אך מצד ספירת המלכות והשכינה השוכנת ומתלבשת בתוכם ("ברוך שם כבוד מלכותו"), מתגלה המציאות של הנבראים המוקפת בצמצומים רבים. 3. אהבת השם והצמאון הרוחני ההתבוננות הפנימית באחדות ה' מובילה את האדם לטפח אהבה עמוקה ותשוקה נפשית עזה להידבק בקדוש ברוך הוא, מתוך רצון שלא לרצות שום דבר מלבד האלוקות המהווה את האמת המוחלטת. כדי לרוות את הצמאון העצום הזה ולהתחבר אל האינסוף, מעניקה התורה את הכלים הרוחניים המתאימים. 4. התורה כלבושו של הקדוש ברוך הוא לבוש אלוהי: התורה מתוארת כ"לבושו" של הקדוש ברוך הוא ממש. היא הייתה קיימת באורות העליונים לפני בריאת העולם כמושג רוחני נעלה, ומשם ירדה והשתלשלות שלב אחר שלב עד שנתלבשה במושגים גשמיים, בהלכות מעשיות ובאותיות שחורות המושגות בשכל אנושי. החיבור הישיר למלך: העובדה שהתורה ירדה ונתלבשה בעניינים גשמיים אינה גורעת כלל ממעלתה כרוחניות צרופה. משל הדבר לאדם המחבק מלך – אין זה משנה אם המלך לבוש בבגדים או לא, שכן החיבור והחיבוק הם אל המלך עצמו הנמצא בתוכם. כך בדיוק, בלימוד התורה האדם מתחבר באופן החי והעמוק ביותר אל האור האלוקי המלובש בה.