לקוטי תורה, פרשת עקב, "ויאכילך את המן וגו׳" #3 - הרב יצחק מאיר וייס

לקוטי תורה, פרשת עקב, "ויאכילך את המן וגו׳" #3 - הרב יצחק מאיר וייס המן, הטל ורחמים רבים — גילוי האין־סוף שלמעלה מן הכלים בשיעור זה נעמוד על עניין המן שהוא בחינת טל ובחינת רחמים רבים, ונבאר כיצד גילוי אין־סוף שלמעלה מן הכלים נמשך ופועל באדם. נבחן את הקשר שבין רחמים רבים, י"ג מידות הרחמים ותיקון הדיקנא, ואת פעולתם בתחיית המתים ובחיות האמיתית של יהודי בתורתו (המאמר "ויכל חושמן", פרשת עקב, דף יד עמוד א). הנקודה המרכזית המן מגלה בחינת רחמים רבים שמצד עצם האין־סוף — המשכה שאינה מוגדרת בשום גדר, ובכוחה להאיר אף במקומות החשוכים ולהחיותם. אמנם כדי שהמשכה עליונה זו תבוא אל האדם ותפעל בו, היא נמשכת על ידי י"ג מידות הרחמים במדידה ובגבול, בבחינת "כשמן הטוב... יורד על הזקן". וזהו שהאדם חי לא על הלחם — שהם כלי התורה ולבושיה — כי אם על מוצא פי ה', הוא גילוי הטל שבתורה, ובו החיות האמיתית לתחיית נפשו. עיקרי השיעור שני אופני חיבור — ישנן המידות (יראה ואהבה) הבאות כתוצאה מהתגלות דרך כלים, וישנה התורה והמצוות שהן רמ"ח חיבורים; ולמעלה מהם החיבור אל האין־סוף עצמו שהוא בבחינת רחמים רבים (דף יד עמוד א). רחמים רבים ותחיית המתים — לפי שמקורם באין־סוף שאינו מוגדר בשום גדר, בכוחם להאיר ולהחיות אף ניצוץ אלוקי שירד לגלות ושקע בהבלי העולם, וזהו עניין הטל המחיה את המתים. י"ג מידות הרחמים — הן נוטלות את הרחמים הבלתי־גבוליים וממשיכות אותם במדידה ובכלים המתאימים אל המקבל, ומחברות שתי קצוות: אין־סוף מזה וגבול מזה. כשמן על הזקן ותיקון הדיקנא — השערה רומזת להמשכה פרטית ששורשה גבוה מאוד, ופנימיות הדיקנא היא הרוח־חיים (רחמים רבים) הנמשכת בה; וכנגד י"ב השבטים ושבט לוי המתאימים את ההמשכה לגדרי המקבל. כי על מוצא פי ה' יחיה האדם — לא כלי התורה ולבושיה הם המחיים את היהודי, אלא גילוי הטל שבתורה (מוצא פי ה'); ואף שנמשך במדידה "עד שדכו במדוכה", מגיע הוא אף אל הרחוקים ביותר, וזוהי דרגת "אבינו מלכנו" שמתגלית בימי הרחמים והסליחות.