לקוטי תורה "בהעלתך את הנרות" #2 מאמר ב׳ - הרב יצחק מאיר וייס

בשר וגבורה: מדרגת משה רבינו ועבודת הביטול שיעור ב' במאמר — ליקוטי תורה, פרשת בהעלותך, דף ל"א עמוד ג', פרק ב' של המאמר תקציר בשיעור זה עוסקים בעומק ענין הבשר כבחינת הגבורה שבקדושה, ובוחנים את הנפקות ההלכתית והרוחנית של שורש זה — הן ביחס למצורע האסור באכילת בשר, הן ביחס לדרגתו הייחודית של משה רבינו שאמר "מאין לי בשר", והן ביחס ליתרון התלמיד חכם המסוגל לברר ולהעלות את הבשר לקדושה. הנקודה המרכזית הבשר, ששורשו מבחינת הגבורות (כנרמז באדמימותו), מוסיף בעבודת ה' של האדם התלהבות ורשפי אש — בחינת גבורה דקדושה. אך מצד שני, מן הגבורה דייקא יש יניקה חיצונית יתירה, ולפיכך המצורע — שאינו יכול לברר ולהעלות עניינים גסים — אסור בבשר. משה רבינו, שעניינו בחינת חכמה ועין, ביטול מוחלט, נתקשה לומר "ואתן להם בשר" — שכן הורדת האור האלוקי לדרגת הגבורה המורגשת אינה מתאימה למדרגתו. לעומת זאת, התלמיד חכם, הניזון מבחינת חכמה המאירה את האמת, מסוגל לרדת לתחתון ולהעלות גם את דרגת הבשר לקדושה בלי שיתבלבל. עיקרי השיעור בשר ושורשו מן הגבורה — הבשר נקרא "סומקא" (אדום), וצבע אדום מבטא גבורה. לפיכך אכילת בשר על ידי יהודי מוסיפה בנפשו האלוקית התלהבות ורשפי אש, שהיא תנועת הגבורה מלמטה למעלה (דף ל"א ע"ג, אות ב'). גבורה בעבודת ה' — בעוד שגבורה מלמעלה למטה מבטאת דין וצמצום, גבורה מלמטה למעלה בעבודת האדם פירושה: ביטול עצמי, יראה מורגשת, רשפי אש של אהבה — כל אלה הן תנועות של "יש" המכיר עצמו ומתנתק מגדרו מרוב התלהבות. מצורע ויניקת החיצונים — מן הגבורה יש יניקה חיצונית יתירה (כמבואר בענין "ויקחו לך פרה אדומה"). לכן מי שאינו יכול לברר ולהגביה בשר — כגון המצורע — הבשר יורד אצלו ולא עולה לקדושה, ועל כן נאסר עליו. "מאין לי בשר" — קושיית משה רבינו — משה רבינו, שהוא בחינת חכמה ועין (ביטול מוחלט), אמר שאין ביכולתו להשפיע לישראל בשר, כי אור אין סוף המלובש בחכמה אינו יכול לרדת ולהגיע לדרגת הגבורה המורגשת שהיא בחינת "יש ודבר"; וזהו: "ואתה — כי חכמה נקראת — תיתן להם בשר?!" (דף ל"א ע"ג, פירוש "שש מאות אלף רגלי"). יתרון התלמיד חכם — התלמיד חכם, המקבל מבחינת חכמה, יכול לרדת גם לדרגת הבשר הגסה ולהאיר בה אור אלוקי ולבררה. שכן החכמה — בניגוד לזו שבגבורה — מאירה את האמת בתוך הכלי, ולכן אינו מתבלבל אלא מעלה את הבשר לקדושה.