כולל תפארת לוי יצחק יום ד׳ י״א סיון תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ
יום רביעי י״א סיון תשפ״ו
|1:30:17
תיאור
כולל תפארת לוי יצחק יום ד׳ י״א סיון תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ
כיצד יונקים החיצונים את חיותם — שיעור משולב בפרשה, גמרא, הלכה וחסידות
תקציר
בשיעור זה נעמוד על ארבעה מוקדי עיון: ענין עמוד הענן והחצוצרות במשכן (פרשת בהעלותך), סוגיות הגמרא בתשעה באב ועניין מזל חודש אב ואדר (תענית כ"ח-כ"ט), הלכות שבת בסימן ש"ג (סעיפים כ'-כ"ג), וכן — והוא עיקר השיעור — ביאור עמוק בדף ע"ז בנושא אופן קבלת החיצונים את חיותם. נברר כיצד הסיטרא אחרא, שאין בה בחינת ביטול, אינה יכולה לקבל שפע דרך אור ישר, ומהו מקורה האמיתי של יניקתם.
הנקודה המרכזית
מכיוון שהקליפות והסיטרא אחרא אין בהם בחינת ביטול, אי-אפשר להם לקבל חיות מבחינת היושר — שהוא ההשפעה היורדת דרך צמצום וכלים — שכן שפע זה נועד להגביה ולקדש, וזה שייך רק לדבר שיש בו ביטול. ברם, החיצונים יונקים ממקום שלמעלה מן ההגבלה: מן אור המקיף (בחינת עיגולים), שמשם יורדת להם חיות בדרך "אחוריים", כטיפות הנשפכות מכוס מלאה על גדותיה — ולא בדרך "פנים". עוד מבוארת דרך שנייה לינקת החיצונים: דרך שערות — צמצומים עצומים ביותר, שמהם מקבלים קצת חיות אף בלא ביטול. הנפקא מינה לחיי המעשה: שותפות יהודי עם גוי אינה מושכת את שפע המקיף לצד ישראל, שכן היהודי מקבל את פרנסתו דרך השתלשלות מדודה ומצומצמת, ואינו נהנה מן השפע הבלתי-מוגבל שהגויים מקבלים מן המקיף.
עיקרי השיעור
ענין הענן והחצוצרות במשכן (פרשת בהעלותך): עמוד הענן ביום ואש בלילה היו סימן לשכינה. כשהיה הענן מתרומם היה משה אומר "קוּמָה ה'" ונסעו בני ישראל, וכשחנו אמר "שׁוּבָה ה'" (רש"י). שתי החצוצרות שמשה עשה — משלו — שימשו לאיסוף העם, לנסיעה ולמלחמה, ולאחר פטירתו נגנזו, שנאמר "עֲשֵׂה לְךָ" — אתה ולא אחר.
גמרא מסכת תענית (דף כ"ח ע"ב – כ"ט ע"א): תשעה באב ומזל חודש אב: מובאת הגמרא על חורבן הבית: סיפור הצלת רבן גמליאל על ידי שר רומאי שקפץ מן הגג, ומעשה הכהנים שזרקו מפתחות ההיכל כלפי מעלה. כן נלמד שמנכנס אב ממעטים בשמחה ומנכנס אדר מרבים בשמחה — שכן הזמן עצמו גורם; ואף שאין מזל לישראל, מכל מקום "מגלגלין זכות ליום זכאי", ולכן יש להיזהר בדינים עם גוי בחודש אב.
הלכות שבת — סימן ש"ג (סעיפים כ'-כ"ג): תכשיטים ומלבושים בשבת: נתבארו דיני לבישת תכשיטים בשבת: אם נפל תכשיט ברשות הרבים — מותר לסדרו ולחזור ללבשו, שאין לחוש שישכח ויעבירנו; חילוק בין חצר מעורבת לשאינה מעורבת; ואיסור שים חפץ בכיס בתוך הבית אם אסור לצאת בו, שמא ישכח ויוציאנו. פאה נוכרית וכבול — הותרו לאישה בחצר שאינה מעורבת כדי שלא תתגנה.
ביאור קבלי — דף ע"ז: אור יושר, אור מקיף ויניקת הקליפות: כשהשפע יורד ביושר (דרך קו, צמצום וכלים) — הוא מיועד לבעלי ביטול בלבד; הסיטרא אחרא שהיא בחינת ישות ממש אינה יכולה לקבל ממנו. אולם אור המקיף (בחינת עיגולים) הוא למעלה מן ההגבלה, ומשם יונקים החיצונים מעט "מבחינת אחוריים" — כדוגמת השממית שנמצאת בהיכל המלך, לא מחמת חשיבותה אלא מחמת גודל ההיכל שאין המלך שם לב לגרשה. עוד מובאת דרך שנייה — דרך שערות (צמצומים דקים ביותר) — שמהם מקבלים החיצונים חיות בצורה שאפשר לגעת בה ואינה מורגשת, בדומה לחשמל שעבר צמצומים רבים.
נפקא מינה לחיי המעשה — שותפות יהודי וגוי (הצמח צדק): הגוי מקבל שפעו ממקיף בלתי-מוגבל — ומשום כך ייתכן עושר עצום אצל האומות ללא גבול; היהודי לעומתו מקבל דרך השתלשלות מדודה, כ"תקציב" מדויק הנפתח לו בכל ראש השנה. לפיכך, עשיית שותפות עם גוי בתקווה ליהנות מן השפע שלו — אינה מועילה לישראל, שכן מקורות השפע של יהודי וגוי שונים בתכלית זה מזה.