פ׳ בלק - ״ביאור הרבי בנבואת בלעם: גאולת ישראל וגאולת האנושות״ - הרב יעקב גולדשמיד

ביאור הרבי בנבואת בלעם: גאולת ישראל וגאולת האנושות תקציר בשיעור זה נעמיק בביאורו של הרבי לנבואת בלעם "וקרקר כל בני שת", ונבחן את שתי הפרשנויות הכלליות — תרגום אונקלוס מול האבן עזרא — ואת ההשלכות ההלכתיות והעיוניות הנגזרות מכל שיטה. נראה כיצד הרבי מיישב את הסתירות בין הנבואות השונות ומגיע למסקנה יסודית בעניין מהות הגאולה השלמה. הנקודה המרכזית הרבי מבאר כי הגאולה היא גאולתו של עם ישראל, אולם גאולה מושלמת מחייבת שגם הגויים יינקו ממנה כגאולה עצמאית ולא כטפל בלבד. שכן אם הגילוי אלוקות יהיה מוגבל ולא יחדור לכל מציאות הבריאה — לרבות הגויים מצד גדרי הגויים עצמם — אין זו גאולה שלמה. לפיכך, פירוש תרגום אונקלוס ("ישלוט על כל בני שת") גובר על פירוש האבן עזרא, וכן נפסק בתניא: הגאולה תשפיע על כל האנושות לא כאמצעי בלבד, כי אם מצד שם העצם המתגלה בכל העולמות. עיקרי השיעור שתי פרשנויות ל"וקרקר כל בני שת": תרגום אונקלוס — המשיח ישלוט על כל האנושות; האבן עזרא — הגויים יאבדו ורק ישראל יישארו. רש"י אינו מכריע בסוגיה זו. קושיות הרבי על שיטת האבן עזרא: (א) סתירה לנבואות מפורשות ("ונהרו אליו כל הגויים", "לעבדו כולם שכם אחד"); (ב) סתירה לרמב"ם (הלכות מלכים) הפוסק שהמשיח יחזיר את כל האנושות לדעת האמת; (ג) קושי הגיוני — "רחמיו על כל מעשיו", ומה הסברה שהקב"ה יכחיד את מעשי ידיו? תירוץ ודחייתו: אפשרות שהקב"ה יבטל את כוח ההולדה בגויים עד שיאבדו מאליהם — אך הרבי דוחה זאת, שכן כוח ההולדה הוא כוח שלמעלה מהטבע המתלבש בטבע, ובטולו שווה לכחד מעשה ידי הקב"ה. שתי הבנות ביחס הגויים לגאולה: הבנה ראשונה — הגויים משתנים כאמצעי לרווחת ישראל בלבד (עילוי העולם כ"דירה יפה" לישראל). הבנה שנייה (שיטת תרגום אונקלוס, המוכרעת בתניא) — לגויים עצמם תהיה גאולה מצד גדרי הגויים, כי גילוי אלוקות שאינו חודר לכל המציאות אינו גאולה שלמה. המסקנה ביאורית: כדי שגאולת ישראל תהיה "גאולה מושלמת", חייב שם העצם להתגלות בכל העולמות ללא הגבלה — כולל בממשות הגויים מצד עצמם. לכן הגויים לא יאבדו, אלא יינקו אף הם מאור הגאולה.