לקוטי תורה, פרשת נצבים " אתם נצבים היום כלכם וגו׳" #1 - הרב יצחק מאיר וייס

לקוטי תורה, פרשת נצבים " אתם נצבים היום כלכם וגו׳" #1 - הרב יצחק מאיר וייס **מבוא: "היום" כרמז לראש השנה** השיעור פותח בפסוק: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם... מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שׁוֹאֵב מֵימֶיךָ". לפי הפשט, מדובר ביום פטירתו של משה רבינו בו הוא כורת ברית עם עם ישראל. אולם, בתורת החסידות (ובזוהר), המילה "היום" רומזת תמיד ל**ראש השנה** (כפי שאומרים בתפילה "היום הרת עולם", "זה היום תחילת מעשיך"). המאמר מסביר שכל מילה בפסוק מתארת את המצב הרוחני של נשמות ישראל בראש השנה. **חלק ראשון: "ניצבים" – העמידה וההתעלות לשורש** המילה "ניצבים" איננה רק תיאור מצב, אלא מבטאת התייצבות, קיום והתעלות. בראש השנה, כל נשמות ישראל, על אף כל הירידות והצמצומים שעברו בדרכן לעולם הזה, עוברות תהליך של התעלות וחוזרות ל"מקורן ושורשן הראשון". זהו פירוש המילים "לפני ה' אלוקיכם" – הנשמות מתעלות עד למדרגה שלפני, ומעל, שמות השם הגלויים ("הוי'" ו"אלוקים"), למדרגה העצמית ביותר. **חלק שני: קומה אחת שלמה (מראש ועד רגל)** הפסוק מפרט עשר מדרגות בעם ישראל: "ראשיכם... עד שואב מימיך". כמו שגוף האדם וכוחות הנפש מחולקים לעשר ספירות (שכל, מידות, עד לכוחות המעשה), כך גם עם ישראל כולו בנוי כ"קומה אחת שלמה" – גוף אורגני אחד המחולק לעשר מדרגות. המאמר מסביר שככל שמתרחקים מהשורש ומהמקור, כך נרגש יותר ההבדל והפירוד בין הכוחות (יש "ראש" ויש "רגל", יש מנהיג ויש שואב מים). אולם, בראש השנה, כאשר הנשמות מתעלות בחזרה לשורשן הראשון, מתגלה **האחדות המוחלטת** – מתגלה שכולן הן בעצם מציאות אחת שנובעת מאותו אינסוף. לכן ההתעלות הזו פועלת על כל הדרגות באופן שווה. **חלק שלישי: "כולכם" – נעוץ סופן בתחילתן** כאן מתבאר סוד המילה "כולכם" ואחדות ישראל. איך ייתכן לאחד דברים שונים ומנוגדים (כמו הראש ורגליים)? הכלל בקדושה הוא ש"נעוץ סופן בתחילתן". בניגוד לעולם הפיזי או המוגבל (שבו יש התחלה חשובה וסוף נחות), בקדושה (המגיעה מעולם של "עיגולים" – בלי גבול, ללא התחלה וסוף) הכל מחובר. הרב מביא את ההלכה "הוי שפל רוח בפני כל אדם". כיצד אדם גדול יכול להיות שפל בפני אדם פשוט? התשובה ניתנת באמצעות משל מגוף האדם: 1. הרגליים (הנחותות ביותר) מוליכות את הראש למקום שאליו אינו יכול להגיע בעצמו. 2. הרגליים מעמידות ונושאות את כל הגוף (כולל הראש). 3. כשיש כאב ראש (מועקה בעליון), ניתן לרפא אותו דרך הקזת דם ברגליים (בתחתון). המשמעות היא שלמרות שישנן מדרגות ("ראשיכם" לעומת "חוטב עציך"), אין לאף אחד שלמות בלי חברו. לכל אדם, פשוט ככל שיהיה, יש מעלה או תכונה שחסרה אצל הגדול ממנו. **סיכום והוראה למעשה** כאשר יהודי מבין שכל עם ישראל הם קומה אחת ושלכל אחד יש מעלה שמשלימה את השני, הוא מגיע לביטול אמיתי ("הוי שפל רוח"). הביטול הזה מוציא את האדם מהגבולות והאנוכיות שלו ("עלמא דפירודא"), והופך אותו לכלי ראוי לקבל את ההארה והשפע האינסופי הניתנים בראש השנה. וזו הכוונה "ויהי בישורון מלך (ראש השנה - קבלת עול מלכות), בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל (על ידי האחדות וראיית המעלה שבזולת)".