דרגות הביטחון בה׳ כהכנה לגאולה שלמה - לקוטי שיחות חלק י״ח בלק ד׳ - הרב דוד ברדוגו
יום שישי י״א תמוז תשפ״ו
|43:31
תיאור
לקוטי שיחות חלק י״ח בלק ד׳ - הרב דוד ברדוגו
ביטחון כטל — דרגות הביטחון בה׳ כהכנה לגאולה השלמה
תקציר
בשיעור זה נעמיק בסיכת ההפטרה לפרשת בלק (מיכה ה–ו) ובקשר שבינה לבין סיום הפרשה, ונבחן את עיקר השיחה כפי שמבארה הרבי — מהי דרגת הביטחון הנדרשת בדור שלפני הגאולה. מוקד הדברים הוא האבחנה הדקה בין שלוש דרגות של ביטחון ותשלות בהקב"ה ובטבע, כפי שהיא נלמדת מן הפסוקים "כטל מאת ה׳... אשר לא יקווה לאיש ולא ייחל לבני אדם".
הנקודה המרכזית
הרבי מבאר כי בתקופת ההכנה לגאולה השלמה, עבודת ה׳ הנדרשת אינה ביטחון פשוט — דהיינו סמיכה על הקב"ה תוך הכרה שהטבע הוא כלי — אלא דרגה נעלית יותר, שבה כל ממשות הטבע בטלה לחלוטין ברצון הבורא. אדם המגיע לדרגה זו עושה השתדלות לא משום שמאמין בה, אלא רק משום שהקב"ה ציווה לעשותה — כציווי גמור, בדומה לכל מצווה אחרת. ביטחון זה, המכונה "כטל מאת ה׳", אינו תוצאת מלחמה פנימית עם הנפש הבהמית אלא נובע מראיה ברורה שאין מציאות אחרת מלבד רצון ה׳. ובדרך עבודה זו תלויה הכנת הגאולה הפרטית והכללית.
עיקרי השיעור
קשר ההפטרה לפרשת בלק: הרבי מבאר שהקשר בין הפרשה להפטרה אינו רק הפסוק "עמי זכור נא מה יעץ בלק" (מיכה ו, ה), אלא בתוכן הכולל — שני העניינים עוסקים בתקופה של ראשית הגאולה: הפרשה — ערב הכניסה הראשונה לארץ, ההפטרה — ערב הגאולה השלמה לעתיד לבוא.
שלוש דרגות ביטחון: (א) ארור הגבר אשר יבטח באדם — סמיכה אסורה על אנשים מתוך אמונה שיש בהם ממשות עצמאית; (ב) טוב לחסות בשם מבטוח באדם — השתדלות מותרת, תוך ידיעה שהיא אמצעי בלבד לברכת הקב"ה (דרגת "ממלא כל עלמין"); (ג) אשר לא יקווה לאיש — דרגת "סובב כל עלמין", שבה עצם הטבע אינו תופס מקום ואדם עושה השתדלות כמצווה בלבד, ללא כל ייחוס ממשות לטבע.
משל הטל: הטל אינו תלוי בתפילה ואינו נעצר לעולם; כך האדם שבדרגה הגבוהה ביותר אינו "מצפה" מאדם כלל, אלא שרוי בבטחון תמידי שאינו נסדק גם כשעושה השתדלות — כי לגביו ההשתדלות ופסיקתה שוות.
חטא בעל פעור וחטא אמונת הטבע: הרבי מבאר בחסידות (מוזכר ספר ליקוטי תורה, עמ' 45) שחטא בעל פעור שורשו במתן חשיבות לתענוג גשמי שהוא "פסולת של תענוג שלמעלה". זהו הקצה השלילי של אותה השקפה עצמה — יחס ממשות לטבע ולגשמיות — שממנה מזהיר הרבי בכל השיחה; ומשום כך כפרתו השלמה תהיה רק לעתיד לבוא, כשיתגלה איחוד הטבע עם האלוקות.
ההוראה לדורנו: עבודת ה׳ בזמן הגלות האחרון — "כותלי הגלות כבר בוערים" — היא לחזק את הביטחון ברמה של "לא יקווה לאיש", לא לייחס חשיבות לדרכי הטבע, ועל ידי כך לזכות לגאולה פרטית שהיא הכנה וכלי לגאולה הכללית על ידי משיח צדקנו.