התוועדות מרכזית בהשתתפות הרב יואב אקריש, לרגל כ' אב יום ההילולא של רבי לוי יצחק - 770 רמת שלמה

התוועדות מרכזית בהשתתפות הרב יואב אקריש, לרגל כ' אב יום ההילולא של רבי לוי יצחק - 770 רמת שלמה 1. הפיכת ה"דמעה" ל"מועד": הרב יואב אקריש פותח בסיפור על שאלת הרבי מליובאוויטש: כיצד ניתן לשמוח ולהתוועד ביום פטירתו של אביו, יום המלווה בצער על הייסורים הנוראים שעבר בגלות סיביר בגין מסירות נפשו? הרבי ענה באמצעות רמז מדברי האר"י: המילה "דמעה" היא בגימטריה (119) המילה "מועד" (120) עם ה"כולל" (+1). המשמעות הפנימית היא שכאשר מסתכלים על הצער (דמעה) יחד עם ה"כולל" – כלומר, כשזוכרים את המטרה הכללית והשליחות שהקדוש ברוך הוא דורש מאיתנו במצב הזה – הופכים את הכאב ואת הדמעה ל"מועד" של התעלות ושמחה. המסר הוא לא לבכות על הבעיות, אלא לשאול "מה ה' דורש ממני עכשיו?". 2. כוחה של "מלחמה קטנה" והתעקשות: הרב אקריש ממשיך במסר של התעקשות ומאבק על קיום רצון ה'. הוא משתף מספר סיפורים הממחישים שגם פעולה קטנה, מאבק של דקה אחת או התעקשות בלתי מתפשרת – הם אלו שפורצים את הדרך למציאויות גדולות: התעקשות בלימוד: הרב אקריש סיפר כיצד התעקשות של אשתו שלא יבטל לימוד חברותא למרות תסכול גדול ממשרד החינוך, הובילה בסופו של דבר לנס וקבלת האישור שייחלו לו (דרך סיפור של השגחה פרטית עם אם לחייל שדאגו לו לאפוד). רבע שעה של מסירות: סיפור על אמא שלחמה על כך שבתה (שהתרחקה מהדת ולא רצתה להתחתן כדת משה וישראל) תסכים להיפגש עם רב רק ל"רבע שעה". ההתעקשות הזו הובילה אותן במקרה לראות 150 נערי ישיבת קייטנה של חב"ד שרים ניגון, מה שריגש את הבת עד דמעות ושכנע אותה להסכים לחופה כשרה. הטיפה הראשונה של רבי עקיבא: המים ששחקו את האבן (בסיפורו של רבי עקיבא) מלמדים שגם הטיפה הראשונה עושה משהו, גם אם לא רואים את התוצאה מיד. חובה להילחם על כל צעד. 3. חיבור ל"בעל הרצון" (ולא רק ל"רצון"): הרב אקריש מדגיש את ההבדל בין לעשות את רצון ה' רק מתוך נוחות והנאה רוחנית, לבין חיבור טוטאלי לה' כ"בעל הרצון", בו האדם מוסר את עצמו בכל מצב. הוא מביא את סיפורו של החסיד ר' מנדל פוטרפס, שכאשר ישב בסיביר, הוא לא התלונן על כך שאיבד את חיי הקהילה והתפקידים הרוחניים שלו. הוא הסביר לאסירים האחרים: "העסק של החיים שלי הוא אחד – לעשות את רצון ה'. ברוסיה רצו שאקים משפחה ואלמד תורה, ובסיביר ה' רוצה שאסבול ואשרוד – זה אותו העסק. אם היו מצווים עלינו לחטוב עצים, היינו חוטבים עצים בשמחה". 4. מסירות הנפש של בעל ההילולא והסיפור האישי: לסיום, הרב אקריש קושר זאת לדמותו של רבי לוי יצחק, שלא "הוריד פרופיל" אלא נלחם עד טיפת דמו האחרונה לשמירת תורה ומצוות בברית המועצות. הרב חותם בסיפור אישי על שליחותו בחדרה, שם במשך זמן רב פעל בבית כנסת כמעט ריק וספג קשיים ודחיות. רק בשל התעקשותו להישאר נאמן ל"בעל הרצון" ולהמשיך לדרוש ולפעול אפילו עבור מספר מועט של אנשים – זכו הוא ושותפיו לבסוף, בדרך נס, לקבל אולם ענק כמעט בחינם, שהפך לקהילה פורחת ומלאה עד אפס מקום.