כולל תפארת לוי יצחק יום ה׳ ט״ז מנחם-אב תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

ברוך הוא לא מבקש ממכם שום דבר רק להירה אומר את זה בחסידות הוא מסביר את ש שבן אדם עשה פעם אבל למישהו הוא כעס מאוד עליו הוא בא הוא פייס אותו בסדר ויטר לו אחר כך בא פעם שנייה אותו דבר אז זה כבר היה הרבה יותר קשה לפייס אותו אבל הוא פייס אותו פעם שלישית אז אומר לה תעשה לי טובה לא לא חברים מספיק לי >> לא מדושך ולא מה >> זה לא אפילו לא מדשך אומר לא כאלה חברים לא מחפש זה >> אצל אנשים שהם בשר ודם זה הכל למה פעם פעמיים שלוש נפלת אצל הקדוש ברוך הוא זה משהו אחר לגמרי אצל הקדוש ברוך הוא מכיוון שהוא למעלה מכל גדר והגבלה שהוא אינסוף אז אתה 10 פעמים יכול ו100 פעמים ו-200 פעמים ו1000ף פעמים אותו דבר אצל הקדוש ברוך הוא ברגע שאתה חזרת בתשובה אז מיד מקבלו אפילו שבן אדם אצל בן אדם זה לא עובד ככה איך הוא אומר הוא בא פעם למישהו ואומר לה

מישהו אתה יכול להלוות לי 500 דולר אומר כן למה לא בשמחה מלווה לו אחרי אחרי תקופה אז הוא בא אומר לו, תראה אני חייב לך 500, אז שיהיה 1000. אומר לו בסדר אין בעיה 1000 אחרי תקופה והוא בא ואומר 1500 אחי 15 אחרי תקופה אומר לו הרי אני חייב לך 1500 שיהיה כבר 2000 אומר אתה לא חייב לי כלום אין אתה לא חייב לי אני לא מכיר אותך שלום אתה לא חייב לי כלום >> זה מעלה זה מדרגה גבוהה מאוד >> זה כבר טוב כן כן [צחוק] המציאות היא המציאות היא שאצל בן אדם בשר ודם >> כן >> אז פעם פעמיים שלוש אז עוד יכול לסלוח לו >> יש גבו >> אבל בדיוק בגלל שהוא בן אדם מוגבל אז אצל הקדוש ברוך הוא אומר אין כזה דבר אומר הרבי הצמח צדק אומר סלח לנו עושים ברכה סלח לנו אבינו כי חתנו ואומרים המרבה לסלוח ברוך אתה השם אמר >> כבר סלח >> אז מיד הקדוש ברוך הוא סולח לו

>> כן >> אם הקדוש ברוך הוא סולח לו מיד >> כן >> אז יכול לעשות ברכה אם לא אם הקדוש ברוך הוא לא סולח ברכה לבטלה. >> אז זה אומר שאם הוא עשה עבירה והוא מבקש לך לנו >> אז הוא בטוח שהקדוש ברוך הוא שולחנו. אם לא זה לא ברך מה >> ואם הוא בונה על זה הקדוש ברוך הוא סולח יאללה >> אז אם הוא בונה על זה כתוב שמי שעושה במצב כזה >> אכתבשוב הכתבו >> ושוב אכתב והשוב אז לא מוכלים לו מה פירוש לא מוכלים לו >> אין כיפורים אחד >> לא נותנים לו את האפשר זה לא שלא אם אם הוא נדחק וביקש אז מוכלים לו אבל הקדוש ברוך הוא מוביל אתו בצורה כזו מובילים אותו שלא יצטרכו של שהוא לא שהוא לא יקבל את הסליחה >> הרב אמרת שצריך להגיד ואהבת ואהבת השם אלוקיך אבל יש כל הדודי אהבה אבל היא מוסתרת אז זה זה >> אבל זה תלוי איזה יש אהבה מוסתרת יש אהבה

גלויה >> יש אהבה שאתה שאתה >> מתפלל כל יום ואתה עובד על זה הרי השאלה המרכזית בהבת את השם אלוקיך איך אפשר לצוות על אהבה זה דבר בלב >> איך איך אתה יכול לבקש מבן אדם ש שבלב שיאהב הוא לא אוהב מה אתה אתה יכול לעשות אתה אומר לו תאכל משהו אומר לו אוהב את זה הוא אומר אז תאהב את זה מהזה לו לאכול להפפונים אבל אתה לא יכול להגיד לו תאב מלפונים >> כן >> איך הוא אומר הוא אוהב הוא אוהב בשר הוא אוהב סטייק אומר אתה לא אוהב סטייק את הסטייק אם היית אוהב לא היית אוכל אותו אתה רוצה סטייק אתה אוהב דגים >> כן כן זה למה בגלל שהם נותנים לו את הפרנסה אז אומר פה שאומר הרבי הצמח צדק שזה כשבן אדם אומר לו סלח לנו אבינו כי חטנו אז הוא אומר את זה שלוש פעמים ביום אומר את הדבר הזה הוא ואומר חנון המרבה לסלוח אומר ברוך אתה השם שזה לא ברכה

לבטלה איך זה דבר שזה לא ברכה לבטלה אם חטאת בבוקר ובצהריים ובלילה אומר ברגע שאתה מפנה את אמרנו את זה בצורה כזו שאחד הבעיות המרכזיות כש של עבירה זה שהוא מפנה את הגב לקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא נותן לו כוחות. הוא נותן לו כוחות והוא לוקח את הכוחות והוא מנצל את הכוחות איפך מה שהקדוש ברוך הוא רוצה ממנו. >> הראיה הרב הראיה שהתשובה נבראה לפני בריאת העולם. >> נכון >> דורות. >> נכון. אבל השאלה מה קורה בתשובה? >> כדי שיהיה כדי שיהיה פתח. כי בלי [צחוק] תשובה אי אפשר להתבן נכון ראה הקדוש ברוך הוא רצה הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם במידת הדין >> עודם לא יכול למ >> ורה שזה בלתי אפשרי >> נכון >> אבל מה קורה כשבן אדם עושה עבירה אז הוא עובר ממקום למקום הוא מסובב את הראש את הכיוון שלו מהקדוש ברוך הוא בורח כאילו

מהקדוש ברוך הוא >> אבל אומר ברגע שהוא עשה תשובה הוא מסתובב חזרה לקדוש ברוך הוא כבר בכיוון >> רק הסתובבת רק עשית את המאמץ הקטן הזה אז אתה רק מבקש סליחה אתה כבר בכיוון הנכון >> תחו לי פתח של >> אז אומר בדיוק אבל לכם פתחו של >> נכון אבל הוא אומר זה הכוונה שאתה פשוט סובבת את העניין ב-180 מעלות קודם היית נגד עכשיו אתה בעד ברגע שאתה בעד אז אומר אז אפילו אז אומר אז עכשיו כשהוא אומר ואתה ישראל מה השם אלוקיך שואל ממך כי אם להירד כל כך דבר קטן להירמה את הקדוש ברוך מה מה הוא מה הוא רוצה ממך? שום דבר. ירא את הקדוש ברוך הוא ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את השם אלוקיך בכל לבבך או בכל נפשך זה דבר הכי קטן. נראה לנו כ >> אז אומר רש"י כי אם לירה אומר רש"י רבותינו דרשו מכאן מכאן מהפסוק הזה דורשים רבותינו הכל בידי שמיים

>> חוץ מיראת שמיים לא מתכוונים ליראת שמיים שאתה מתכוון >> כן בדיוק אני יודע >> בדיוק זה יראת שמיים זה שמה מהקדוש ברוך הוא >> ככה ירושלמים לימדו אותי >> כן כן >> אני לא לא ידעתי ירושלים מבאר שבע לא >> אז אומר פה לימדו לא הבנתי מה לימדו מכם >> שזה יראת שמיים ירת >> כסף כסף זה יראת שמיים אז אני אומר לו לא לרשי לא מדבר על הכז אומר שרשי לא מדבר על הכסף הזה >> זה לא יראת שמיים זה הכנסה קלה קלה קלה קדה >> אתה היית אתה היית באזור אחר הוא היה באזור אחר >> כל מקוםכל כל מקום עם השם שלו יש הרבה ש הרבה שמות יש לדבר הזה [צחוק] >> אני פעם אמרתי למישהו אני יכול להזמין אותו אותך אני הייתי באיזה מסעדה אמרת יכול להזמין אותך לאכול עליי אני לך לאכול לשתות אומר לי אני יותר השם ממך שנולך אמרת מה מה העניין אומר אני מרוויח לשעה

300 שק נקי >> כן >> אני לא צריך שתזמין את זה >> יפה יפה יפה >> אז הוא לא אז הוא לא אמיתי >> שנורר אמיתי מה שנותנים לו הוא לוקח מבקש עוד >> אז הוא כנראה הוא לא מקצועי >> הוא לא מקצועי אבל הוא עושה 300 בש >> בכל אופן ככה הוא אומר אתה מכיר את זה שמישהו התחתן לפני החתונה שאלו אותו מה אתה עוסק? אז הוא אומר אני מרוויח ליום 2000 דולר. יפה יפה מאוד >> מצוין. >> הגיע שבוע אחרי חתונה שבועיים יהודי לא עובד אומר אני מוכר פעם בשנה כפרות ואז אני עושה 2000 דולר. אם היה נמצא לי כל יום כפרות הייתי עושה כל יום 2000 דולר. אתה מבין? טוב בכל אופן אומר זהירת שמיים. מכאן דרשו רבותינו שהכל בידי שמיים חוץ מירת שמיים. אז אומר פה העיקר שפתי חכמים אומר ככה כי בהירת שמיים נתן השם את הבחירה בידי אדם אם ירצה הוא אומר יצדק ואם ימאן ירשה ולכן

יתן השם שכרו לאדם אם יבחר בצדק זאת אומרת שכל דבר זה תלוי בקדוש ברוך הוא פה הקדוש ברוך הוא רוצה ממך כי מה אני שואל ממך אומר מימך אני שואל מימך אני שואל ממך שאתה תרצה לעבוד את השם, שיהיה לך יראת שמיים. ברגע שיש לבן אדם יראת שמיים, אפילו אם הוא נכשל, אבל הבסיס שלו הוא יראה אלוקים. אחר כך הוא אומר, ברגע שיש לך יראה את השם ללכת בכל דרכיו, אז יש לך גם כן אהבת השם. ולאבה אותו ולעבוד את השם אז בכל לבבך ובכל נפשך. >> אז למה אומרים אתגל כולם? צריכים להגיד אהבה בעירה כלל כולם כי זה הם הביאו לידי ירה וזהירות הפוך הפוך קודם צריך להיות שור מרע אחר כך צריך להיות עשה טוב >> עשה טוב אז העירה מביאה לידי אהבה בן אדם שעובד מאירה באמת אז אין לו הוא לא עובד בכלבך בכל שך הוא מפחד הוא הוא עובד את הקדוש ברוך הוא מתוך

פחד אבל יש כמה יראות יראת היום >> נכון יש הרבה בכל יראה יש >> בכל דבר יש עירתי תשובה נכון הנה עכשיו אתה חוזר מהבר >> זה טוב זה לא טוב אם זה טוב לפני 40 35 שנה היה תקופה של גיהנום כף הקלע נהר דינור תמותו תספו >> דבר ראשון >> היום אני רוצה >> היום היום קודם מתחיל עם סור מרע >> אחר כך זה עובר לעשה טוב בחסידות אמרו שעדיף לא להתבחש עם הרע כל כך הרבה בגלל שהמתעסק עם מנובל מתנבל אומר אתה צריך להתחיל עם סומר אבל אל תתבחש בזה תעבור מיד לעשי טוב שעשה טוב זה טוב >> הכי טוב >> כן >> מה זה מאהבה מאהבה זה מטוב בין אדם ש שאוהב את הקדוש ברוך הוא שאוהב את בן אדם שאוהב את השני זה מצד הטוב זה לא מצד שהוא מפחד ממנו אז סו מרע קודם ואחר כך עשה טוב ואז הוא ממשיך לשמור את מצוות השם ואת חוקותיו אשר אנוכי מצווה היום לטוב לך מצווה כל

מצווה הלשון של עבירה זה מעביר ממקום למקום שעובר מרשותו של המקום למקום של טוב מצווה זה מלשון צבותה וחיבור בן אדם מתחבר לקדוש ברוך הוא אז אומר אשר אנוכי מצווך היום לטוב לך זה גורם לך ברגע שאתה מתחבר אתה עושה מצווה אתה אתה נדבק בקדוש ברוך הוא, זה עושה לך את הטוב. הוא ממשיך הלאה והוא אומר והוא ממשיך ואהבתם את הגר כי גרים הייתם לארץ מצרים דוסד כבר מלכוס סלימנות אז מלכוס הוא מביא פה ואהבתם את הגר >> 36 פעמים >> כן אבל הוא מביא פה פירוש אחר לגמרי >> 36 >> אז הוא מביא פה פירוש כל פעם אנחנו אומרים ואהבתם את הגר. >> מה הקשר עכשיו לגר בכל הסיפור שאנחנו לב? >> אנחנו ממשיכים. זה התורה נותנת לך כל מיני דברים כן כן הנחיות איך להתנהג >> מתחיל אומרתם אתור לת לבבכם ואופכם כי השם אלוקיכם עושה משפט יתום ואלמנה אוהב גר

לתת לו לחם ושמלה אז אומר שפעם נפגשו האדמור מגור נפגש עם האדמור ויזניץ אז אומר לו האדמור מויזניץ ואהבתם את הגר את גור את הרב את גור אומר יש כל כך אז הוא מצדה לאהוב את גורג >> אז אומר לו ואהבתם לא כתוב את את הגר הגר זה משפחה שליניצ >> של הביזניצור אז אומר לו לא כתוב אהבתם את הגר כתוב אהבתם את הגר אבל לא משנה עכשיו אנחנו אז אומר פה הרבי דבר מאוד מעניין מה אומר פה באופן כללי אנחנו מדברים על גר מה זה גר גר זה גוי גור >> גוי שנתגייר שנהיה הוא בא, הוא היה אצל הגויים ועכשיו הוא מגיע ליהודים אז עכשיו הוא מרגיש את עצמו שהוא נתעזר פתאום ככה הוא מגיע ממקום רחוק הוא מגיע למקום של זה אז יש מצווה מיוחדת >> לאהוב את הגר שאת הבן אדם שהוא עשה מאמץ כזה והוא בא ממקום כזה רחוק והוא הגיע למקום כזה תקרב אותו הוא לא מבין הוא לא

יודע הוא >> הלך לך הוא עזב לך לך עזב את הים עזב את הארץ שלו >> נכון נכון נכון בכל אופן אבל הרבי מביא פה משהו אחר לגמרי >> אז הוא אומר גר זה הנפש האלוקית כשהיא יורדת לתוך הנפש הבאמית >> היא מגיעה ממקום היא מגיעה ממקום חוצבה מתחת כיסא הכבוד ויורדת למקום הכי נמוך שיש בעולם אז זה נקרא ככה אומר הרבי זה נקרא גר גר זה דבר שהוא בא ממקום מאוד רחוק ומקום קדוש ומקום זה והוא בא יורד זה בדיוק הפוך מה שקורה לגר גר בא ממקום רחוק ומקום טמא והוא בא להתקרב ליהדות אז אומר תקרב אותו אומר הנשמה האלוקית שיורדת לתוך הגוף והיא יורדת בצורה כזו שהיא באה ממקום כל כך טהור והיא יורדת למקום כל כך נמוך אז אומר היא בגלות היא נמצאת היא בדרגה של גר כך אומר הרבי ובארץ לולה עם מה יש לנש שמה אלוקית עם עם כל מיני שטויות של ה אבל

הבלי העולם הזה אז אומר ככה לחם אומר ואוהב תודה רבה אומר לחם כתוב כך ואהב את הגר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה אז אומר לחם זה נקרא תורה >> נותנים לנשמה נותנים לנשמה נותנים תורה שהיא על הפסוק גר אשר בקרבך. אז הוא אומר מסבירים את זה ניצוץ אלוקי שמחיה את הגוף שהנפש היא נמצאת בתור גוף והיא מחיה אותו. אז לחם זה לימוד התורה. לימוד התורה אמרנו זה נכנס בתוך המוח, בתוך השכל, בתוך הבנה. >> שמלה הוא אומר זה דבר מקיף. זה מקיף מצוות. >> אור מקיף. כן. אז הוא אומר ששמלה זה אור מקיף. אז לתת לו לגר לנשמה אתה צריך לתת הוא אומר צריך לתת לו תורה ומצוות מצוות זה דבר מקיף וכמו שהוא כותב על תורה כתוב ותורתך בתוך מאי שהתורה נבלעת בתוך הגוף של האדם >> מה שאין כמצווה היא נקראת אור מקיף >> הרב למה הוא חזר בפולהגיר הנשמה שלו הייתה

במעמד הרסינ >> כך כתוב שכל הגירים היו של כוח שכל הגירים היו היו נשמתם בהר סיני. כך כתוב. הבן איש חי אומר שתמיד כתוב קטן שהגדיל אבד שישתחרר אבל לגבי גר כתוב גר שתגייר. זאת אומרת שהיה לו כבר לכתחילה נשמה אחרת. כן. שמה די הבנת מה שהוא אומר גר שנתגייע. מה זה נתגייר? גר מה זה נתגי? >> גם הכל זקוק בךגר. ואחר כך הוא נתגייר. >> היה לנו בישיבה בחור שהתחקן >> והיא החזירה אותו בתשובה. >> היא החזירה אותו. כן. >> היא החזירה אותו גיורת. >> יפה. לו ילדים צדיקים מאוד. >> יפה. כל מי נצא שבוע הוא נותן שיחה >> אנחנו הביאה לנו צדיק הרבה בקשה משם שמתגר יש לו נשמה >> אחרת >> אנחנו בדף יג >> יג >> עמוד ב >> יג עמוד >> [כחכוח] >> לא ללכת היום מוקדם שמלקים תעודות סוף שנה >> כן צריך בחינה את זה בוואטסאפט [כחכוח] [צחוק]

אני כן יש לי הרבה חיסים ש מסח >> אנחנו בגמרא כתוב כאן כך כתוב אחד אומר שש כנפיים כתוב אחד אומר בפסוק אחד כתוב שרפים עומדים ממעל לא שעומדים השרפים כאילו לשמש את הקדוש ברוך הוא וכתוב שש כנפיים לאחד וכתוב אחרי אחר אומר וארבעה פנים לאחת וארבעה כנפיים לאחת במקום אחר ביחזקאל זאת אומרת שיש לנו שתי מקומות יש בישעיהו אז אומר ישעיה אומר שש כנפיים לאחד רק כך יש את זה אותו דבר הוא אומר ביחזקאל והוא אומר וארבע פנים לאחד וארבע כנפיים לאחד מהם הם מתארים את עניינים של המלאכים. אז תראו את תוספות. מה שתוספות אומר אומר תוספות, כתוב אחד אומר שש כנפיים וכתוב אחד אומר >> ארבע כנפיים. >> אז אומר ואף על גב שזה נקרא שזה כתוב בחיות כתיב וזה כתוב בשרפים. אז ממילא אז זה כבר לא מחלוקת כל זה מדובר על חיות הקודש זה מדובר על שרפים אומר תוספות מכל

מקום מסתבר שגם החיות בשש כנפיים כמו השרפים כך זה מסתבר >> אז למה הוא משנה הוא כותב >> אז אז זה מה שהוא שואל אז זה מה שהגמרא אומרת שיש לנו סתירה >> לא סתם סתירה סתירת לכם >> אז אומר אז אומר פה כך קש >> אז אומר ולאחת אז אומרת הגמרא לא קשיה זה לא אין שום אין כאן קושיה בזמן שבית המקדש קיים קם בזמן שבית המקדש קיים כשבית המקדש היה קיים זה היה ש >> אז זה היה שש כנפיים >> מה הכנפים למי הכנפים האלו כלומר >> כנפיים כנפיים זה דבר זה משל כן זה לא דבר זה רוחני. לא, אנחנו שכנפיים זה כמו כנפיים של ציפור או כנפיים של >> הוא נותן הוא נותן פה דוגמה הוא נותן פה דוגמה בדבר רוחני כדי שאנחנו נהיה לנו איזשהו ציור היה איזה מישהו שראה מישהו עם שש כנפיים לא >> יש הרבה כאלה יש כאלה הם הולכים ישר לרופא [צחוק] >> לא אבל היה היה היה היה לה בתרוע בתנך

משהו >> כתוב ש כתוב שהוא היה כן >> עכשיו >> הרב למה הקדוש ברוך הוא לא בא לנו נפים יש פה אופציה פה מה >> היה בורא לנו כנפה למה מורצ >> רק זה רק זה רק זה מה שהיה חסר לך עוד כנפה >> איך היית ישם בלילה עם הכנפיים היית יכול להסתדר [צחוק] >> אם הקדוש ברוך הוא היה בד כנפיים לא היה השעות של הגד לא היה השעות צריך הייתה עובדות רכב אוטו אתה יושב במשאית אתה לא רואה את הקבינה שלו יש ראיתי את הפל הזאתי בסלה אומרת הגמרא אומרת הגמרא שאומר וארבעה פנים אז אומרת הגמרא לא קשה כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים >> מה ירדת הדורות >> כביכול ממש כביכול >> שנתמעתו כמפי החיות אז אומרת הגמרא אי מניו אימות אז אומר פה שיחזקאל היה כבר מתאר בזמן שאין בית המקדש קיים ישעיה מתאר את זה כשהיה בית המקדש אז אומר שעבדו להם הכנפיים אז הוא שומ

שואלת הגמרא אי מני אמות איזה כנפיים נתמעטו כן [כחכוח] זה אומר שלכל כנפיים יש איזשהו תפקיד הוא אומר את זה שמה תראו מה שהוא אומר >> ברשי >> אמר רב חנא לא אומר רב חנא בגמרא אמר רב אותם שאומרות שירה בהן כתיב אחה ובשתיים יעופף וקרא זה אל זה ואמר אז אומר שאותם שאומרות שירה שכך כתוב בשתיים יופף ואז כתוב וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש מכאן שהכנפיים שמעופפים והשרפים בהם אלו הכנפיים שבהם הם אומרים שירה למה שכן שירת השרפים כ אומר הוא מסביר זה על ידי שמקשקשים בכנ כנפיהם בקל >> זה רבנו חנאל אומר >> מה >> רבנו חנאל >> לא אומר את זה רשי אומר את זה >> אומר רש"י כתוב תראו ברשי כמה מזמן שבית המקדש קיים במש היה המקדש קיים במכונו ומי יחזקאל כבר הגיע הזמן שיחרב ונתמעתה פמליה של מעלה שלא היה את בית המקדש ובשתיים יעופף אומר רש"י וסמיך לי וקרא זה אל זה

עלמה אנחנינו שאותו דמרה בהוא שירה שהם אומרים שירה אז אומר רש"י שמקשקשות בכל כנפיהם וברנ כתיב ואיננו גבי התעייף התייב אז אומרת הגמרא >> ונקרא וכתיב >> אלו המלאכים לא הרב ש בכנפיים שמקשקשות ואומרים שירה זה המלאכים כן אז אומר המלאכים עושים את זה בזה אז אומר ברגע שנחרב בית המקדש אז התמעטו >> התמעטו הכנפיים שאומרים שירה >> אז [כחכוח] אומרת הגמרא >> נשאר שניים או נשאר ארבע >> ארבע נשאר או ש בקודם היה ששחר כך נהיה ארבע בש >> כן אז מה שהוא אומר כן אז אומר >> [כחכוח] >> אז אומר ככה כתיב אחר בשתיים יופף וקרא זה אל זה ואמר וכתיב התעיף איניך >> בוא ואיננו אז אומר את זוג הכנפיים האלה שמעופפים ראו אינך קודם ועכשיו איננו למה שבכנפיים שאומרים שירה אז ברגע שנחרב בית המקדש אז כבר לא אומרים אז הם כבר הורידו להם את הכנפיים האלה זה נקרא קצצו לו קצצו

את הכנפיים >> אומרת הגמרא ורבנן נמרי אותם לא אלה שהם אומרים בהם שירה אלא אותם שמכסות בהם רגליהם שכתוב ורגליהם רגל ישרה שואלת הגמרא ואי לאב נעימות אם לא היינו כותבים אם לא נתמעטו הכנפיים שמכסות את רגליים ממה יודה מאיפה היה יודע >> יחזקאל לתואר רגלי החיות מאיפה היה יודע הרי מוסתרות היו בכנפיים >> אז איך הוא יכול לדעת אז אומרת מה אל דגלי וחזלי אומר שהרגליים הם הרימו את הכנפיים לכמה דקות ואז יחזקאל ראה את זה שמה מה אז אומר שמה נג נגלו הרגליים לשעה ואז הוא ראה את זה דאי לו תמאכה שאם לא תגיד שיש מצב שהרגליים יכולים להתגלות שאם לא תגיד ככה אז הוא דמות פנייהם פני אדם אז אומר דמות פני פניהם פני אדם אך אינם דאימו זאת אומרת אם אם תגיד ככה שאם הוא לא ראה את זה אז גם כן תאמר שאין להם שהוא לא ראה את זה זאת אומרת הכנפיים המכסות את

הפנים שהם נתמעטו אז אומר חנמה דאיימות אז אומר גם פה >> אז אומר גם לעניין הרגליים איך ידע יחזקאל? אנחנו בדף יג עמוד ב אז אומר איך ידע יחזקאל ש על הרגליים מוכרחים לומר שהם הזיזו את הכנפיים אז אומר אז אומר אלא דגלה וחזלי אכן דגלי שגילו לו שזאת אומרת שהם הורידו את הכנפיים ואז הם ראו את זה אומרת הגמרא אוכי אשתי איך אתה משווה אומרת הגמרא אוכי אשתי איך אתה משווה את זה בישלי מאפי בישלי מה הפנים אומרת הגמרא בישלמאפה אומר אורח ארה לגילויקמי רבה זה דרך ארץ שבן אדם לא יסתיר את הפנים לפני רבו מה הנקודה? הגמרא מביאה שואל הגמרא שואלת מאיפה אתה יודע אם מאיפה אתה יודע שהוא חיסה אם הוא חיסה את הכנפיים מאיפה ידע יחזקאל לומר כזה דבר שרגליהם רגל ישרה הרי יש להם כנפיים >> יש להם רגל אחת >> ויש להם רגל אחת ורגליהם רגל ישרה בשביל

זה הרי עומדים ב-18 >> וגם בקדושה שאנחנו עומדים רגל אח כמו מלאכים רגל אחת כן [נחירות בוז] אז אומר אז אומר >> דמות למלאכים לאמלאכות >> המלאכים אדם יותר יותר גבוהים בטח >> בטח >> כן אז אומר פה >> למד אותנו כל מילה תורה שאתה אומר אתה בורא מלאך >> אוו אז אתה יודע כמה מלאכים שיש לנו חז לכן אתה צריך להשגיח לא להפריע שלא שיהיה הרבה יותר מל שיהיה לנו יותר שיהיה לנו יותר מלא שאני אומר שואלות בתורה אני גם בורם בורים מלכם כן כן אופן אותו >> בכל אופן אז הוא אומר פה ככה מאיפה יחזקאל יודע אז הוא אומר שרג מאיפה הוא יודע שרגל ישרה אומר מאיפה אתה ממעט את זה מאיפה אתה זו ככה מכיוון שכתוב ודמנות פנייהם פני אדם מאיפה הוא יר איך הוא ראה את זה הרי מכסים את פניהם כתוב אז אומר מכיוון שאנחנו לומדים מהפנים שאם שלפעמים הם

מורידים את את הכנפיים ואז רואים את הפנים אותו דבר גם כנפיים של הרגליים אז הם הורידו את הכנפיים ואז הם ראו את הדמות הם ראו את הרג הוא ראה את הרגליים שלהם אז שואלת הגמרא איך אתה איך אתה משווה פנים בן אדם נאמר >> פנימיות הרי >> לא זה פנימיות וזה חיצוניות בפנים אתה רואה את החיצוניות של הבן אדם את הפנימיות של הבן אדם >> אם הוא מחייך אליך אז אתה רואה שהבן אדם שמחת אם אם הבלת הפנים היא עצבנית אז אתה יודע שהוא לא אכל ארוחת בוקר >> הוא אכל קש >> מה כן >> בכל אופן אז שואלת הגמרא בישלמה תגיד אפי הפנים אז אומר ניחה אני מבין הפנים הור אחרי לגילויקמי רב דרך ארצי שבן אדם יגלה את הפנים לפני רבו שלא יעמוד עם פנים מוסתרות מול הרב >> אבל הוא אומר אבל [כחכוח] קרא לבור אחרה לגלוי קמירה את הרגליים הם מכסים את הרגליים בגלל שזה לא דרך ארץ

לגלות את הרגליים מול מול הרב שלהם מול מול ה הקדוש ברוך הוא אז אומר אומרת הגמרא אז אומר ככה אומרת הגמרא כתוב אחד אומר אלף אלפים יש שם שנוע וריבי רבבות ורבו רבבן קדמו היקומו שא1לף אלפים ישארטו בדניאל כתוב את זה ש1לף אלפים ישארטו את הקדוש ברוך הוא וכתוב אז כתוב שמה ורבבות רבבה של רבבות יעמדו לפניו אז זה אומר הרי מזה אנחנו לומדים ש1לף אלפים אנחנו יודעים שיש מספר אם אנחנו יודעים שיש מספר אז איך אז איך אנחנו אנחנו אומרים אחר כך במקום אחר כתוב אחד אומר היש מספר לגדודם האם אפשר לספור את הגדודים של הקדוש ברוך הוא אז איך יכול להיות מציאות כזו זה סליחה מצד אחד אתה אומר 1000 אלפים >> אז אתה אז אתה אז אתה אומר ש שזה נקרא בגבול שיש איזה מספר א ככה אתה אומר היש מספר לגדודיו אז אתה סותר את עצמך אומרת הגמרא לא קש אין פה קושיה כאן בזמן בזמן

שבית המקדש קיים כאן בזמן שבית המקדש קיים כביכול אומר שנתמעתה פמליה של מעלה שפמליה של מעלה כאילו אז אומר נתמעתה תניה רבי אומר משום רבי משום אב יוסי בן דסוי 1000 אלפים ישמשור מספר גדוד אחד שגדוד אחד של הקדוש ברוך הוא זה אלף אלפים ולגדודיו אבל אין מספר שלגדודים כמה גדודים יש שמה אין שום מספר >> ורבי ירמיה ברבי רבי ירמיה ברבי אומר >> אלף [כחכוח] אלפים יש שם שינוח לנהר דינו שנאמר אז אומר [כחכוח] לנהר דינו בעבודת הקודש בעבודת הנהר שהיא של אש אז הוא אומר רק לנהר דינור יש אלף אלפים שהם שישמשו את זה את הקדוש ברוך הוא אבל הוא אומר שנאמר נהר דינו הלשון נהר דינו נגד נגד ונפק מדמונוה ויצא מז אומר שנהר של אש נהר דינוור זה נקרא נהר של אש מושך ויוצא מלפניו והוא כותב ונפק מן קדמונו אלף אלפים יש שם שנוע ורבו רבבן קדמו יקומו

אז אומר שהנהר של אש הזה >> מושך ויוצא מלפניו ו1 אלפים של מלאכים ישרטו את הנהר בנהר ורבבה של רבבות לפניו יעמודו אז אומרת הגמרא, מה נפיק? מאיפה הנהר דינור הזה >> יוצא? >> יוצא? אז אומרת הגמרא, מזה מזהן של החיות, של חיות הקודש. ברגע שהם הם מתפללים בכזה התלהבות, בכזה קדושה, אז משם יוצא מהזעה שלהם של חיות הקודש. מחילה מה מה יש לר למלאך להתפלל על מה יש לו להתפלל >> כל העולם מתפלל אתה >> איזה צרכים יש לו להתפלל >> אתה חושב שמתפללים רק בשביל צרכים >> מה אז מה זה להתפלל >> מתפללים כל כתוב שכל העולם יש פרק שירה שמעת על פרק שירה שכל שכל כל דבר שנברא >> אומר אומר >> שירה >> מהלל ומשבח את הקדוש ברוך הוא >> אין חיה ואין כל דבר מכיר מכיר את >> בורו בדיוק ומה הוא אומר? הוא אומר שירה אז אומר אותו דבר אז הם מאיכן נפיק מאיפה

בא נהר דינור הזה אז אומר מזיתן מזיתן של חיות ולאיך השפיך איפה הוא נשפח אמר מרז רב זטר בר טוביה >> אמר רב על ראש רשעים בגיהנום שמהנהר דינור שמה זה השחיפה של הגיהנום שנאמר הנה שערת השם חמה חימה יצא ושר מתחולל על ראש רשעים יחול שזה בא על הראש הרשעים ורוח ב ינקף אמר על אשר קומטו כתוב על אשר קומטו 974 דורות שהקדוש ברוך הוא העביר מן העולם לפני מתן תורה והוא לא ברא אותם ונתן [כחכוח] אותם בגיהנום שנאמר אשר קומטו ולא את נהר יוצק >> יסודם >> יוצק יסודם תניה אמר רב שמעון החסיד אלו [כחכוח] עם 974 דורות אומר רב שמעון החסיד >> מה זה קומטו מה זה אמר >> שקומטו זאת אומרת שנגזר עליהם להיברות והם לא נבראו >> מה נגזר עליהם עלמה לדורות האלה >> היו 974 דורות >> לפני בריאת העולם לפני לפני לאחרי בריאת העולם >> לא >> קודם נגזרו קודם מתן תורה ככו לא קודם

קודם אה כן צודק קודם שנברא העולם >> ולא נבראו >> אז מה קרה איתם עם כל הדורות האלה עמד הקדוש ברוך הוא ושתלם בכל דור ודור והן הן אזי פנים שבדור זה אלה בגלל שהקדוש הקדוש ברוך הוא הכניס רגע מה הדורות האלו את הצעת >> אז בוא נראה את רש"י כן אנחנו נראה את רש"י אז אנחנו נקרא את זה נבין [כחכוח] אומר רש"י על אשר קומטו אומר רש"י על ת ק"דורות שהעביר מהעולם קודם מתן תורה ולא ברן כדי לקמן מה העביר >> שהוא העביר מן העולם שהוא לא הכניס אותם לעולם אה הדורות האלה מדך הוא מזכיר אותם אם הוא לא ב >> הוא מספר שהוא רצה לברוא אותם >> שהוא רצה לברוא אותם הוא לא >> אבל הם לא חטו הם לא עשו שום דבר >> לא מדברים על חש שהקדוש ברוך הוא רצה קודם לברוא תתקד דורות >> לא הכניס אותם >> ובסוף לא בר >> כדי קטן אלקמן הוא עשה שהוא התחרט

>> אם היית מבין את כל ה את הכל הזה לא כתוב יש דברים שאתה לומד אותם בגלל שכתוב ככה אתה לא יכול להבין אותם מה הקדוש ברוך הוא רצה ומה הוא התחרט אז הוא כותב פה ככה שהוא לא ברם ונתנם בגיהנום שהוא נתן אותם כן בגיהנום >> הדורות האלו שם אותם בגיהנום >> כן ועליהם נופל שנאמר ונהר יוצק יסודם והיינו נהר דינור שמוצק עליהם שהם נמצאים בנהר דנור קומתו להיברות נגזרו להיברות לשון ותקמתיני לעדיה אז אומר אחר כך וקודם אלו היו קודם שנברא העולם מה הכוונה קודם שנברא העולם נגזר עליהם להיברות להיות קודם מתן תורה לקיים מה שנאמר דבר ציווה >> לאלב דור [כחכוח] אז אז הוא אומר ככה אז עכשיו הוא מסביר ראויה הייתה תורה להינתן לסוף אל דור היו צריכים לחכות 1000 דורות ל למתן תורה >> אז כמה שנים זה מבריאת האדם >> אז אומר וכשרה >> שאין העולם

>> שאין העולם מתקיים בלא תורה אז הוא אומר ותרדה עמד ותרדן ונתע לסוף חו דורות מהאדם הראשון >> עד משה רבנו >> היה 26 דורות >> אז איך איך איך אמרנו עכשיו >> אז אמרנו שבעצם הקדוש הקדוש ברוך הוא רצה בהתחלה אז יגמר הז העד של העולם 6000 שנה >> אז איים מוסיף יש לו בעיה להוסיף עוד אין בעיה >> אין לו בעיה הוא רצה בהתחלה אז אומר [כחכוח] שהקדוש ברוך הוא רצה לברוא את לתת מתן תורה לאחר 1000 דורות >> אלף דורות >> אבל הוא ראה שזה לא עובד הוא ראה שהעולם לא עומד בזה אז מה הוא עשה אז הוא לקח ונתנה לסוף כו דורות ואת שר הדורות האלה אז הוא אומר שם אותם בגיהנום כך הוא כותב מה ההסבר בזה אנחנו לא גנום לא בגן עדן >> לא בגן עדן >> אז יש מדרש אם לא לא היו פה בעולם הזה >> כן אז היה יהודי בשם רב דובד ברסלבה שהוא היה במאה שערים אז הוא אמר שהוא עולה ישר לגן

עדן עכשיו שאלו אותו מאיפה אתה יודע אז הוא אומר אם בגיהנום הוא לא צריך לקחת אותי יכול להשאיר אותי פה כך הוא צחק אבל פה הוא אומר אומר המדרש אומר כזה דבר אומר שש דורות היה מאדם הראשון עד למשה עד למשה רבנו אז אומר בעצם ה-26 דורות האלה הרי הם לא למדו תורה והם לא קיימו מצוות נכון שהיה אברהם אבינו שהיה זה אבל זה היה לפני מתן תורה אז אומר המדרש שאומר המדרש שהקדוש ברוך הוא נתן על החשבון >> על החשבון >> והוא אמר ככה אם יקבלו ישראל את התורה >> אז הוא אומר מוטב אז טוב אם לא הוא אומר אני מחריב את העולם >> זאת אומרת שהם קיבלו את הכוח שלהם ואת את החיות שלהם >> על חשבון שישראל יקבלו את מתן תורה כתובה כפרה על גגיגית לא >> מה זה אחר כך זה עוד משהו אבל כשאנחנו מדברים על ה-26 דורות האלה מאיפה הם קיבלו את החיות שלהם החיות שלהם הם קיבלו מזה

שיקבלו ישראל את התורה אחר כך ואם הם לא יקבלו אז אומר הוא מבטל אותם כ חסד חינם קוראים לזה >> זה נכון חסד חינם השואלים שואלים את זה ככה מה פירוש שהם קיבלו חיות על החשבון שאחר כך יהיה. אנחנו יודעים שאדם בשביל לקבל חיות הוא צריך להתפלל, ללמוד איך התורה היא כשהוא עושה >> מצווה אז הוא מקיים את העולם. על ידי זה שהוא עושה את המצווה אז הקדוש ברוך הוא שולח חיות לעולם הזה ואז על ידי החיות הזו העולם מתקיים בישיבת ולוזין כשהקימו את הישיבה אז רב חיים מולוז'ין עשה משמרות ללימוד >> של 24 שעות שיהיה בכל משמר לא פחות מ-10 >> שלומדים >> שלומדים והוא הכניס להם כזה אתה דיברת על פחד הכניס להם להם כזה פחד שאם הם יפסיקו ללמוד >> אז העולם [כחכוח] יחרב בגלל שעליהם בנוי העולם זה עד עכשיו ממשיך >> עכשיו זה מכשיך שאנחנו לומדים אבל שמה

היהו הכניס להם כזה פחד שאם הם יפסיקו את הלימוד לרגע העולם יכול פתאום להיחרב זאת אומרת אבל בעצם כך כתוב במדרש שנתנו 26 דורות האלה קיבלו על החשבון זאת אומרת לומדים מזה הוא אומר שלפעמים שהכנה, בן אדם עושה הכנה אז הוא כבר מקבל את החיות מהתפילה שתהיה אחר כך. ברגע שאתה עושה את ההכנה לתפילה או שאתה עושה את ההכנה למצווה, אתה כבר מקבל את החיות על חשבון המצווה שתעשה אחר כך. אתה כבר מקבל על החשבון קרדיט. >> וזה חידוש יפה. זאת אומרת, לא עשית כלום ומי יודע אם אם תצליח לעשות. ברגע שאתה רוצה לעשות ואתה כבר בלב שלך מוכן לזה ואתה עושה פעולות כדי להכין את הדבר, אתה כבר בתוך העניין. אז אתה כבר מקבל את השכר שאתה כבר בתוך העניין. >> כתוב שהיה ישיבת שם בעבר, >> שיהיה עשה ישיבות בגושן, אז כן למדו תורה. >> למדו תורה. אבל מה היה ההבדל בין לפני מתן

תורה לאחר מתן תורה? לפני מתן תורה זה לא לא נתפס בעולם. אז היה אומר שואלים את זה אברהם אבינו אנחנו אומרים שאברהם אבינו גייר עשרות אלפים כך אומר הרמבם ושרה אמנו גם כן גאירה את הנשים אז שואלים הגיעו לירידת לרדת מצרימה אין אף אחד איפה הם כולם רק 70 נפש ירדו >> אבל הנשמות שגיע אברהם אבינו זה שלו אור החיים הקדוש כותב שזה הקדוש הקדוש ברוך הוא צבר את כל הביות שעשה אברהם עם צרה עד עד שהגיע יצחק ומזה נולדו הנשמות ש >> אבל אנחנו מדברים עכשיו על משהו אחר אנחנו מדברים הרמבם אומר שאברהם אבינו קירב לתורה עשרות אלפי אנשים >> כך כתוב ברמבם ושרה >> גירה את הנשים אז אם אנחנו אומרים שואלת >> זה ברמבם כתוב >> נכון אני אומר אבל השאלה כמו שהרב אומר איפה איפה הם? >> אז זה מה ששאלו, זה מה שאומרים איפה הם. אז הוא אומר מכיוון שזה לא חדרה התורה

לעולם אז זה לא נשאר בזה קיום. מה? של >> של הגירים האלה לא נשאר קיום. >> אז אומר רק מה? אחרי מתן תורה אז כל הפעולות שעשו אז זה חודר בעולם יש לזה קיום. אם יש לזה קיום לכן הוא אומר שהחב דורות שקיבלו הם קיבלו את זה על חשבון מתן תורה. בגלל שבעצם לא היה התורה לא חדרה לעולם היא הייתה כמו שהיא נמצאת בעליונים עכשיו אומרת הגמרא אז אומר מד ושתלם בכל דור ודור והם הזי פנים שבדור האלה ש שהם לא שהקדוש ברוך הוא ויטר עליהם כאילו הוא רצה לברוא אותם והוא לא ברא אותם אז אומר אז אילו אז זה הפנים האלה אחר כך הוא בכל דור שם קצת מהם שיהיה כמו מלח ופלפל שיהיה שיהיה אזי פנים קצת ורב נחמן אמר בר יצחק אמר אשר קומטו זה לברכה שהכוונה שזה לא כמו שעכשיו למדנו לעניין קלילה של רש של רשעים אלא רק אלה תלמידי חכמים שמקמטים עצמם משינה

שמקמטים עצמם על דברי תורה בעולם הזה זה ואז הוא אומר הקדוש ברוך הוא מגלה להם סוד הנהר לעולם הבא שנאמר נהר יוצק יסודם >> אז אומר פה מה זה הנהר יוצא יסודם אז בעצם הרבי מסביר את זה אומר שיש שיש נשמות שהם כבר נמצאים בגן עדן 3000 שנה >> למה הם לא יורדים >> הם הם נמצאים וכל יום יש להם עלייה שלוש פעמים ביום וכל עלי מה זה עלייה לשר >> זאת אומרת שהם עולים מדרגה לדרגה >> בגלל מה שהפירות שעשו בעולם הזה >> כן כן אבל כל יום יש עלייה שלוש פעמים כמו שיש שלוש תפילות יש שלוש עליות כל יום עכשיו בכל עלייה ועלייה אז הם צריכים לשכוח את הדרגה שהיה להם קודם >> והם עולים כדי לעלות אז הם הם טובלים בנהר דינור הם טובלים >> כדי שאז הם שוכחים את מה שהם למדו כדי שיכלו לקבל את הדרגה היותר גבוהה שלא יפריע להם הדרגה הנמוכה כך מסביר הרבי

>> אז צנו זה הפוך >> אז אומר הרבי רגע אומר הרבי שלכאורה נשמות כאלה שנמצאים כל כך הרבה זמן בגן עדן והם נמצאים בכאלה דארגות גבוהות הם עולים ועולים אז כשמגיע תחיית המתים אז למה שהם ירצו להיות בתוך הגוף הגשמי? >> איזה גוף לא? היו >> אז אומר שהקדוש ברוך הוא הריב בתחיית בתחיית המתים אז הם צריכים לרדת אז אומר תראה את גודל העילוי של תחיית המתים שאפילו נשמות שהיו כל כך הרבה שנים בגן עדן וכאלה דרגות גבוהות הם מעדיפים לבוא חזרה לגוף הגשמי של תחיית המתים. אז מה ההסבר לזה? למהזה >> שתחיית המתים זה הרבה הרבה יותר גבוהגן >> מגן עדן. למה? מה ההסבר לזה? אז אומר הרבי שתחיית [נחירות בוז] המתים אז הגוף ראו כל בשר יחדיו שהגוף הבשרי גם יראה את גילוי האלוקות האמיתי. את אור הסובב. כל מה שנמצאים בגן עדן זה אור פנימי, זה אור

מצומצם. בתחיית המתים יהיה אור גדול מאוד שהאור הזה יהיה אור הסובב, לא האור, זה אור שלמעלה מהגבלה. אז אפילו הנשמות האלה שנמצאות כל כך הרבה שנים בגן עדן, הם ירצו לרדת דווקא לעולם להיות בעולם הגשמי. דווקא בגלל שפה כתוב שעד עכשיו כשאנחנו לפני לפני תחיית המתים אז הגוף ניזון מהנשמה כשיהיה תחיית המתים אז הנשמה תיזון מהגוף שהגוף יהיה בדרגה כזו גבוהה שהגוף הזה יוכל לקבל אור אינסוף מה שהנשמה לא יכולה לקבל כוח לא כולם יקומו האמיתים ה רק מדק >> כל ישראל חלק כתוב כל ישראל הם צדיקים יש בזה הרבה דיונים הרבה הסברים אבל מכיוון שזה דברים שאנחנו לא יכולים להבין את השכל שלנו אז אנחנו נסמוך על הקדוש ברוך הוא שהוא יודע מה לעשות הגוף שהתיגע יש כמה גלגולים גוף שיהיה אחי >> כתוב גם כן שאז ימלא סחוק פינו >> מה זה אז ימלא סחוק פינוצים

>> שצעירים שהאלטר זה יהיה יותר צעיר מאשר מאשר הנכד אתה אמור להגיע >> הוא הגיע כן תודה רב תבילה תבילה כן מה שלוש מוש הופה תעביר לו יש >> תעביר תעביר לו פה קטנים קח את זה בשמח לקבל שולחן לרוך שמח צעירים אז מתחלים ספר קטן גדול >> אני הייתי פעם אצל גרשנח כהן היה לו מהשערים היה לו לגרשנח כהן נכנס יהודי אומר לו רוצה לקנות שס לחתן שלו אבל אומר הוא לא כזה תלמיד חכם תיתן לו את השס הקטן [צחוק] זהניות שלך >> קיבלנו מיוחד אנחנו שבועד לנו עכשיו אפשר לשמה ישפש >> שבוע הבא >> זה הכנה עד שבוע עד שבוע עד שבוע אחר עד יום ראשון שבוע >> אמרנו עכשיו בוא נלמד >> לא צריך לחזור >> לנו בזום שמה יש מה לעשות. היה פעם היה פעם >> היה פעם בשיקון חבד אז יש למעלה איזה ישיבה שליטאים אחרי ג תמוז אז הם החליטו שהם שומעים שיש עקרות קודש ויש תשובות

אז [נחירות בוז] שני כמה בחורים ירדו למטה ולקחו אגרות קודש של הרבי אחד כתב פתק ואומר לרבי מה עושים בחופש אז הרבי עונה לו אז הרבי עונה לו באיגרס אומר שחופש זה דבר ככה הרבי מיד קיבל לאיגרס שחופש צריכים לחזור על מה שלמדו ולהתכונן >> לאבא על לאבא אחר כך הכניס אחד והוא אמר בת כמה סבתא שלי ככה הוא הכניס >> שאלה >> יוצא לו מכתב כזה שמי שמתעסק עם צדיקים עונשו גרוע ביותר גדול ביותר >> עונשו זה שמגחךךךךך על צדיקים אז עונשו גרוע מאוד >> מה >> אני מספר סיפור שאני שאני שמעתי את זה מיד אחרי כן הם קמו והם ברחו משם ברכה >> צודק >> מה צדק >> סיפור מעניין כמה זכות בכל אופן אנחנו אתמול דיברנו בסעיף שח בסעיף בסימן שח סעיף כב >> אז אתמול דיברנו >> איזה עמוד >> אנחנו במוד תמח >> משחתם משיכת שועל ועקיצתם הקיצת הקרב

עקיצת הקרב >> סכנה להתעסק >> סכנה סכנה להתעסק עם צדיק סכנה >> חזק נהית חזק הוא בא חזק הוא בא לעודד אותנו >> הרב >> הוא חזק הוא נותן לנו את הנופך >> בכל אופן אמיתי >> אז אתמול דיברנו על מושג של מדוכה דיברנו המדוכה עצמה היא כלי שבעצם מלאכתו לאיסור אבל לפעמים קורה לעתים נדירות ששמים אותם שהם שזה שמשתמשים בו לדבר שלהתר >> אז אומר זה דבר שמותר לכתחילה אבל אחר כך הוא אומר יש כאלה שכן טוענים שמדוכה וכל שאר הכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך הכלי עצמו גם על ידי כיכר ותינוק זה מה שדיברנו את אחר כך כך התחלנו את את הפרק סימן כג סעיף כג הנולד מותר בשבת שנולד בשבת אז אנחנו אומרים אם הגוי עשה כלי בשבת והוא מותר להטלטל בו לטלטלו ולהשתמש בו אבל בחג אז אסור להשתמש בנולד >> איך החג יותר גדול משב >> יש דברים יש דברים שח יש דברים שלא מנחים

תפילין בגלל שבת זה דבר שחכמים קבעו שלא ישתמשו בדברים שאחר כך עשו. זה לא שמהתורה רק חכמים שמו סייג כדי שלא יקשלו בדברים אחרים. הלאה בסעיף כד וכן כל הכלים המותרים בטלטול שנשברו בשבת. היה לו כלי כלי ובשבת הוא נשבר >> כמו או צלחצוכים. >> כן. ואין השברים ראויים להשתמש בהם מעם מלאכתם הראשונה. זאת אומרת, נשבר בצורה כזו. הצלחת נשברה שכצלחת כבר אי אפשר להשתמש בזה. אפשר להתיר את זה. >> אבל מה? אלא מאי מלאכה אחרת היר צריך אפשר להשתמש בזה לדבר אחר. כגון שברי עריבה. ערבה מה זה נקרא? זה נקרא קערה גדולה. אם זה נשברצ >> אם זה נשבר אז אפשר לכסות בהם פי חבית ושברי כלי זכוכית אפשר לכסות בהם פי הפח >> היום היום כבר זה לא מצוי הרב השברים שלכסות בקבוק ואיזה משהו >> היום >> זה כבר לא אין היום היום שאתה נכנס לבית ואתה רואה איזה שולחן שעורכים

>> עם כלי כסף וכלי זהב וכל זה ואחר כך לוקחים את כל המפה עם כל הכלים היפיים >> וזורקים >> אז אמא שלי זכרונה לברכה נסע לאוקראינה מיד אחרי קברי צדיקים מיד אחרי שפתחו את זה עשו קבוצה אז הם הביאו את הכלי הביאו אותם חד פעמי את הפשוטים לא של היום שעושים את זה מפואהר אז הביא את הפשוטים הם זרקו את זה לפח אז האוקראינים באו והוציאו את זה הוציאו את זה ושפו את לשימוש >> כן צלחות מזליגות לא ראו כזה דבר כל דור ודור עם השברים שלו >> אז אומר שסתם היום אתה צודק שהיום לא יקחו שנשבר זכוכית אז לא יקחו >> אבל שמה בזמנו >> כול שהם השתמשו בזה >> הם באו לשם אז הם אמרו אין אפילו מכונית שאוספת מכיוון שאין >> אין >> זה היה פלא אנחנו רגילים אין שם שום >> [כחכוח] [צחוק] >> לכן מה שאפשר שמים בשדות שם בדיוק קומפוסט כן אתה שמים בסדות

>> כן >> אה וזה מתלד זה עוד משביח את השדה >> חזר להם לאדמות >> בשני 86 שבתי לא היה בכלל שקיות שם >> לא היה שקיות >> שום דבר אהכן אז אומר כאן הלאה וכן כל כיוצא בזה הרי זה נולד ושנס נשא כלי חדש הוא מותר בשבת אבל ביום טוב אסור ולא ביום טוב אם נשברה הקערה ואז הוא רוצה עם הקערה השבורה הזו לכסות ביום טוב ויום טוב אסור לאד לכסות בגלל שזה נולד זה דבר חדש אלא אם כן נשברו מערב יום טוב שאז אפילו שהוא לא התכוון אבל אז כבר הוכנו למלאכה אחרת מבעוד יום ואין זה נולד אז זה דבר מעניין אותו כערה אם בשבת היא נשברה מותר לו להשתמש בזה בשבת לקחת לכסות לעשות מה שהוא רוצה אבל אם זה ביום טוב אז אסור לו זה יום טוב זה נולד עכשיו הוא אומר כך סעיף כה אבל אם השברים ראויים להשתמש בהם הם מלאכתם הראשונה כגון שברי ערבה לצוק לתוכה מקפה אבה מה מה זה מקפוה? מה זה

הלשון מקפוה? שהיא דומה לאיסה המעורבת במים שמשתמשים בערבה בשברי כלי זכוכית לצוק לתוכם שמן. אז אומר אין זה נולד מותר לטלטלם אף נשברו ביום טוב. זאת אומרת שיש לפעמים שהכלי נשבר אבל הוא לא נשבר בצורה כזו שאתה כבר לא ראוי להשתמש במשהו אחר [כחכוח] באותו דבר. זאת אומרת, אם צלחת שנשברה ונשבר לה חלק, אז הוא יכול להשתמש בצלחת. ספר את זה שהריז'ינר פעם שלח את הבנים שלו לרב מאיר מפרי משלן שהם יבואו ויראו את ההנהגה שלו. הריזן היה הכל עם כלים, היה עשירות היה הכל בצורה של עשירות לא רגילה. והם באו לרבי מאיר מפרי משלן, הכל היה שמה. לא היה כיסא, לא היה שולחן, ישו על איזה איזה איזה פח, איזה משהו, לא. והיו לו שמה קערות חרס שבזה הוא אכל. והם הסתכלו, הם בחיים לא ראו כזה דבר. הבנים של הריז'נר לא ראו שבן אדם אוכל בכלי חרס. הם ידעו

בגמרא שיש כלי חרס, אבל שבן אדם אוכל בכלי כזה פשוט, הם לא יבואו. והם עמדו והסתכלו. הם פתאום גילו עולם חדש. ואז אומר להם רבי מאיר מפרי משלן אומר להם אני אל תסתכלו על זה אני הקניתי לכם את זה אני רואה שאתם חומדים את זה אז אני נתתי לכם שלא תעברו שלא תעברו על לא תחמוד >> לא תחמוד >> שלא תעברו על לא תחמוד [שיעול] >> סיפרנו שמישהו שמישהו הביא איזה שעון יפה לבית הכנסת שעון יקר כל יום הוא הניח את התפילין הוא שם את זה על השולחן כך אז אז יום אחד מישהו הרים את זה >> שאלו תפסו אותו אחר כך שאלו אותו מה זה אומר עשה חשבון שלעבור כל יום על לא תחמוד עדיף לעבור פעם אחת על לא תק [צחוק] לקח את הש בכל אופן אז הוא אומר פה שלפעמים לוקחים קערה אפילו שהיא שבורה ואפילו שהכערה היא שבורה לוקחים את זה ונותנים את זה לאותו דבר רק לא משתמשים בזה כאילו בדבר

נוזלי לגמרי משתמשים בדבר שהוא יותר סמיך כמו חומוס או דברים כאלה שאפשר להשתמש אפילו בצלחת שבורה היום אנחנו לא כל כך מבינים את זה אבל בזמנו היו לוקחים בקבוקים והיה מישהו שהיה חותך את הבקבוק ועושם איזה >> כן >> כן אני ראיתי כמה פעמים כוסות כאלה בקבוקים שפשפת זה יפה יפה. היית מביא לו בקבוק וחותך לך את זה והיה לך היום לך תביא כזה דבר. הדיונים השלמים ב באחרונים האם הקופסאות שימורים שפותחים אותם אם מותר לפתוח אותם בשבת ברגע שפותחים אותם זה נהיה כלי. אז אם זה כלי כזה שאתה עומד לזרוק אותו מיד אתה לא משתמש בו אז אין לזה דין של כלי אבל אם זה כלי שאתה הולך אחר כך להשתמש בו אז זה בעיה אני זוכר בזמנו שהיו לוקחים את השקיות חלב >> ושותוטפים אותם ומשתמשים בזה לסנדוויצ'ים היו ילדים מביאים סנדוויצ'ים בשקית של

חלבו >> כן אז כלים >> המסמירים והברגים תמיד היו מסמים בקופסאות שלי א קופסאות שימורים >> נכון אז זה היה בזמנו היום יש קופסאות יפות אתה קונה לך בסדר >> גדול קטן אז זה משהו אחר לגמרי אבל אז היה בעיה אז יש דיונים שלמים באחרונים האם מותר לפתוח כזה דבר או שאסור לפתוח כזה דבר שזה נקרא שהוא עושה כלי או שלא עושה כלי היום כבר כלים יפים זורקים אותם אז אין לו כבר שם כלי אין כלי >> עד כדי כך שם אמרו ש של שעשות קידוש אז מכיוון שאתה [כחכוח] הולך אחר כך לזרוק את זה אז אין לו אפילו דין כלי אז שלא יעשו אז יש כאלה שמחמירים ששמים בשתי כוסות בגלל שהכוסה למטה היא עוד עדיין ראויה לשתייה כבן על זה על הכוסות האלה >> כן כוסות האלה שאתה עושים קידוש על זה >> אז שיעשו בשתי כוסות לא בכוס אחת אני שמי ש אפס פלוס אפ זה אפס הרב אשתי שמה

שית יפה של ציורים כאלות וזה עוד >> עוד >> למה שתי כוסות לכד בגלל שהכוס העליונה אחר כך אתה זורק אותה אתה לא משתמש בה יותר >> אבל אם אתה שם שתי כוסות והכוס התחתונה זה כאילו שהכוס התחתונה עוד אתה יכול להשתמש בה אז זה כבר לא לגמרי יש כאלה >> מה זה אחד זה אחד הספרות זה לא הסברה לגמרי גם לא מהזה לא צוחק >> שמה שתי שתי כוסות אבל הסברה שמראשונה >> כן יש פה רעיון בספרה הזאת כן >> סברה >> כן >> יש עכשיו כזה כסף פלסטיק >> כן יש כסף פלסטיק זה כן כלי זה כיוון שכן שכן שלא זורקים אותה בדיוק >> וחתונות בשמחות כן זורקים אותה אבל זה אפשר ישכה שכן מה פתאום תעשה 10 זה קשורמת לעשות את הזה זה שתיים או זה סתם נסע >> כן בסדר >> אבל הסברה שלך נפלאה >> כן אז אומר פה הלאה אז אומר פה ששברים ששברים שעוד אפשר לעשות מזה משהו

אז אומר את זה בצורה אומרים את זה בצורה אחרת אומרים שכשאומרים כשאומרים איך קוראים לזה באסלח לנו או בזה אז הוא אומר הרי אנחנו לפניך אומר כשבע כלי אז שבע כלי אומר אם עוד יש משהו לעשות איתו אז זה בסדר אם אתה לא יכול לעשות עם השבע כלי כלום אז זה כבר לא זה לא נקרא צריך שיהיה שבר כלי כזה לב נשבר הוא אומר איך הוא אומר את זה בצורה אחרת אומר שדבר עקום אז אומר זה זה עקום אבל אומר אם סולם הוא עקום אז זה דבר הכי ישר אז אומר לב נשבר אלוקים לא תבזה זה אז אתה יכול להגיד שלב נשבר אז אנחנו רואים פה שאם הכלי הוא שבור עוד אפשר להשתמש בו משהו אז הוא כן שווה אבל אם איה אפשר להשתמש בו בכלום אז אסור בשבת זה מוקצה אז כך הוא מסביר בסעיף חו אומר ואם אין השברים ראויים לשום מלאכה אי אפשר בזה לשום דבר הרי הם מוקצה גמור למה לפי שאין

תורת כלי עליהם כלל ואסור לטלטלם בשבת בין שנשברו בשבת בין שנשברו בחול. אבל ביום טוב, אם נשברו מבעוד יום, עכשיו הוא הולך בדיוק הפוך מה שהוא אמר קודם. קודם הוא אמר שנולד ביום טוב, אז אסור בשימוש. >> עכשיו הוא אומר, אבל ביום טוב, אם נשברו בעוד יום, בערב יום טוב, מותר לטלטלן לעסקה אם הם ראויים לכך. כמו שמותר לטלטל ביום טוב שאר עצים העומדים לייש כאף שאין תורת כלי עליהם. נכון? אבל אם הם נשברו בתוך היום טוב אז זה שוב נהיה נולד אז גם אסור וכל זה הוא מסביר וכלים המותרים בטלטול שנשברו אבל כלים המוקצים מחמת חיסרון כאיס שנשברו אף על פי שהשברים אינם מוקצים מחמת חיסרון כיס אם נשברו בשבת או ביום טוב אסור לטלטלם בו ביום מתוך שהוקצו מידת האדם בבין השמשות כשהיה הכלי המוקצא שלם עדיין הוקצו לכל היום כולו כמו שהתבאר בסימן שם י פה הוא

בא עם סיפור חדש לגמרי אז יש לנו ככה יש לנו כלי שאפשר להשתמש בו הלאה זאת אומרת שהוא לא ישים על זה דבר נזל אלא ישים דבר כמו חומוס או דברים כאלה שהם זה אפשר להשתמש בזה >> אז אם אפשר להשתמש בזה אז הכלי הוא בסדר אפילו שהוא נשבר עכשיו אם אי אפשר להשתמש בכל הכלי כלום. אז אסור לטלטל זה מוקצא לגמרי. עכשיו יש עוד סוג מוקצה שדיברנו על זה שבן אדם יש לו כלים שהוא רוצה למכור את הכלים. זה סוגים כאלה שהוא לא שתמש בו. אפילו לפעם אחת הוא גם לא יוציא אותו בגלל שזה כלים שהוא רוצה למכור אותם. עכשיו הכלי הזה נפל. עכשיו הכלי הזה נפל ונשבר. אז כלי כזה שנפל ונשבר, [כחכוח] זאת אומרת אפשר להשתמש בו, אבל פה מכיוון שהוא לא חשב להשתמש בו בשבת בכלל, אז יש לזה סוג מוקצה. אמרנו זה מוקצה שזה נקרא [נחירות בוז] אז אומר פה קצה מדעתו

>> אז הוא בדיוק זה הוקצו מדעת האדם זה סוג מוקצה בגלל שהוא ברעיון שלו הוא לא חשב להשתמש בזה בכלל זה כלי שזה עומד למכירה זה לא עומד לשימוש זאת אומרת בכלים כאלה יש כלים כאלה שבן אדם לא משתמש בזה כללי רק מה הוא עושה הוא לוקח את הכלי הוא לא משתמש בזה באופן כללי, אבל אם יבואו אורחים חשובים פתאום יופיעו אליו אז הוא יקח את הכלים שתמש בהם >> וישתמש בהם אז כלי כזה מותר לו להשתמש אבל יש כלים שזה עשוי למכירה זה לא עשוי בכלל לשימוש הוא רוצה למכור אותם הוא השתמש בזה פעם אחת אז זה כבר משומש אז לכן אז הוא הקצע אותו מדעתו זה כבר מוקצה אז אפילו אם זה נשב בר בצורה כזו שאפשר עכשיו הוא כבר כאילו הוא לא ימכור אותו כבר זה שבור אז מה הוא יעשה איתו הוא ישתמש בו בבית נגיד קיבל סדק קיבל משהו קיבל מכה קטנה מספרים את זה מישהו בא

לחנות ראה שולחנות כיסאות ארונות הכל נכנס למטה ו רצו ממנו או נתק אומר הוא לא יכול לעמוד זה אומר אתה על למעלה בקומה למעלה אותם דברים אבל יש להם איזה מכה קלה איזה זה אומר שמה אתה כבר מוכר את זה בחצי מחיר בשליש מחיר אז אומר מה ההבדל אז הוא קיבל מכה קטנה אבל אתה לוקח את הרי בבית גם כן אם הפריג'ידר קיבל מכה קטנה >> אז אתה משתמש אז נכון שקנית חדש >> בחנות אפילו [נחירות בוז] יותר אז אומר לך יש פה שריטה בזה >> יש פה סריטה במקום 8000 תשלם 4,000 שק >> כן אז יש מציאות או שזה היה או שזה עמד בסטוק זה עמד בסטוק בסטוק זאת אומרת שהיה לו הרבה זמן לא היה לו מה הוא מוכר את זה בחצי מחיר >> אז אפילו כלי כזה שבאופן כללי לא קרה לו שום דבר הוא קיבל מכה קטנה זה המכה הקטנה הזו גורמת לו שהוא כבר לא יוכל למכור אותו במחיר הזה

>> ירידת אז הוא יקח את זה לבית שלו לשימוש חבל הוא לא הוא לא כלי כזה הוא יכול למכור למישהו אחר את הכלי בעשרות שקלים או ביותר אז כך אם הוא קיבל מכה קטנה אז הוא יקח את זה לשימוש בבית אצלו זה לא נורא עם הכלי הוא קיבל מכה קטנה אחרי שאתה כבר משתמש בכלי והכלי קיבל איזשהו מכה קטנה אז אתה לא זורק אותו אתה משתמש בו מה אכפת לך אז אומר כלי כזה אז זה מוקצה בגלל שהוא הכין את זה את המוקצא הזה הוא הכין את המוקצא הזה הוא הכין אז זה יוצא מכך שהמוקצא זה מוקצא בגלל שהיה אסור לו להשתמש בזה דור [כחכוח] שהוא אמר >> מבקשים מכולם שינוחו כמו שצריך >> קובע שיחליפו כוח >> ינצלו את הזמן הזה להחליף כוח בדיוק >> כן >> ולחזור על כל החומר שלמד בדיוק כן >> ואם לא תזכרו אז אנחנו נזכיר לכם שוב ברור עוד פעם >> שבת אתה תהיה פה אני עוד חושב לא בטוח

סתום כן בסדר תניות בלך להביניות שזה מי שלא מחזיר ספר לא מקבל חדש получишь. Да, конечно. Ну где твой цифр? Нига. Проли. Давай, давай. פרדה י כזה מפונסור ספר לבי Не можешь מי שצריך ספר יש עוד ספרים לך כל הסר עוד שילמתי על זה שיורידו את זה פחות חזיר כן >> כן זה עם הזמן זה >> יגדל זה משתנה >> כן אנחנו פרק טס >> עמוד 170 >> לא בהמשך לפרקים הקודמים מה שהרמב"ם אומר שהוא ודעתו אחד לא כמו שאצל בן אדם שהדעת שלו זה דבר נוסף כי הנפש שלו היא מורכבת אז קודם הוא לא ידע ואחר אחר כך התוסף לו ידע אז יש נפשו ויש כוח הדעת שלו ויש הדבר שהוא יודע וזה זה אצל בן אדם שזה מתחלק אבל אצל הקדוש ברוך הוא אחדות פשוטה לא שייך התחלקות הרכבה כל הדברים האלה אז זה שאנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא יודע כל זה לא דבר >> [כחכוח] >> נוסף שיתו לו ידע

יודע בעצם כי הוא ודעתו אחד אז זה אין דבר נסתר ממנו, אין דבר נעלם ממנו. זה בעצם מה שהרמב"ם אומר. והאדמור הזה כן אומר שמה שהרמב"ם אומר שהוא ודעתו אחדות פשוטה אז זה לא רק עניין הדעת אלא כל המידות של הבורא. חנון, רחום, חכם, רצון, רחמנות, זה גם כן לא דבר נוסף עליו, כי זה עצמותו בעצמו. אי אפשר להבין את זה בגלל שאדם מצייר איך שזה אצלו, שהוא רוצה להבין מה זה רצון. מה זה חוכמה? מה זה דעת? הוא מצייר איך שזה אצלו. ככה הוא מקיש אצל מישהו אחר, פחות יותר. אבל הקדוש ברוך הוא הוא מובדר ריבורבות מכל תשבחות שהנבראים יכולים לצייר בשכל שלהם. והוא הסביר שהחוכמה אצל הבן אדם זה הדבר הכי עליון ומהחוכמה נמשך בינה דעת >> ומהשכל נמשכים המידות ומהמידות במחשבה שהוא חושב בדבר שהוא אוהב או שהוא חושב איך לפעול את המידה הזאת

ומהמחשבה בא הדיבור אם הוא מצווה למישהו לעשות והדיבור מביא למעשה אז יש כאן כמה דרגות כמה יש דרגות >> עשייה זה לא זה לא נחשב לגבי דיבור דיבור גם כן לגבי מחשבה. מחשבה לגבי מידות. מידות לגבי השכל. חמש דרגות יש בבן אדם. זה למעלה מזה. והחוכמה זה ההתחלה. זה הכל אצל בן אדם. איך זה [כחכוח] אצל הקדוש ברוך הוא? אז אז הוא ממשיך בפרק ט. עוון וגם הקדוש ברוך הוא מדרגסוכמו שהיא התחיל מחשוביסו סיף מהס אצלי תחילת המחשבה שזה החוכמה אצל הקדוש ברוך הוא זה נחשב לסוף מעשה אצל בן אדם זה הדבר הכי גבוה והמעשה זה הדבר דבר הכי קטן אבל אצל הקדוש ברוך הוא מדרגת החוכמה זה סוף מעשה אצלו דהיינו שנחשבס כאילו בחינו ומדרגס השסיר לגבי הקדוש ברוך הוא זה נחשב כאילו זה עשייה כדיסיב כמו שכתוב כולם בחכמה סיסו כן לא כתוב בחוכמה זכה לת כתוב עשית

זה אומר שהחוכמה נחשבת עשייה לגביו לגבי הבורא והיינו לאמה שכערך החייס שבעשי גוף נס וגשמס לערך חיס החוכמו שירשומוקר החייס שב באודום בכל הברים גשמי שאנחנו אנחנו נחשיב את החיות שבעשייה, שזה החיות הכי הכי נמוכה ונעריך את זה ל לחוכמה שזה הראשון, המקור החיות. אז נעריך את ה החיות של העשייה. זה באמת רחוק, אבל לא כל כך. סך הכל חמש מדרגות אז הוא אומר שהוא כעין לגבי חיס שבסיסדיבו החיות שבעשייה זה כעין לגבי החיות שבדיבור הדיבור הוא יותר רוחני יותר נפשי עשייה זה זה ממש דומם גם שייך אצל בר חי עשייה האחיות של הדיבור הוא יותר רוחני מאיל אז העשייה הזה נחשב כעין לגבי החיות שבאותיות הדיבור שהוא כעין לגבי החיס שבסיס המחשוב הדיבור גם נחשב כעין לגבי מחשבה כי מחשבה היא יותר רוחנית שהוא כעין לגבי חיס ומילוסמידס המחשבה גם כן נחשבת כעין לגבי המידות

שהמידות זה יותר נעלה מהמחשבה כי מחשבה סך הכל זה לבוש המידות זה הרגשה שיש בה נפשית יותר גבוה המחשבות מידות >> המידות המחשבה זה לבוש זה אותיות והמידות זה רגש נפשי של האדם שיש לו מידה של אהבה או רחמים >> כן אי אפשר להחשיב את זה לגבי אותיות מחשבה בן אדם גם יכול להחליף יכול להחליף ממחשבה למחשבה עמידות זה הבן אדם אז לכן מחשבה נחשבת כעין החיות שבאותיות שהוא כעין לגבי חיס ומילסמידס שמין נמשוך המחשבה הזו המחשבה בעצם בא מהמידות מה בן אדם חושב את מה שהוא רוצה את מה שהוא מרגיש את זה מה את זה הוא חושב שהוא כין לגבי חיס ומילס ומדרגס החוכמו בינוודס מקרמידס המידות זה גם כן לא נחשב זה כעין לגבי השכל השכל הרבה יותר נעלה מהמידות. אז יש לנו כאן חמש דרגות. עשייה זה כעין לגבי דיבור, דיבור כעין לגבי מחשבה, מחשבה כעין לגבי מידות מידות כעין לגבי שכל.

לגבי הקדוש ברוך הוא אומר כן ממש ערך מדרגה ומלסחמות. שיראי שסומוקר החיז שבכל מס כשאנחנו נרצה להעריך את העילוי של החוכמה שזה בכל העולמות זה ההתחלה זה הכי גבוה נרצה להעריך את זה לגבי הקדוש ברוך הוא לגבי הקדוש ברוך הוא בכבוד ובוצמי המרומום ריבורס מדריגסמוסר מרמס מדריגס החוכמה בחינסח שבשי החוכמה לגבי הקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא מתנשא רבבות מדרגות הרבה יותר מהדרגה מהרוממות של החוכמה על העשייה למה שיראים מוס חומש מדרגס לבד הרוממות של החוכמה לעשייה זה סך הכל חמש מדרגות שאין מדרגס בחינססיו ודיבור ומחשוב ומידס ושכל זהו החמש הדרגות שהחוכמה מרוממת על העשייה אבל הקדוש ברוך וניסו ממדרגסוך מדרגסדין קץ הקדוש ברוך הוא מתנשא רבבות דרגות מהחוכמה אין קץ אנחנו אומרים רבבות כי אין לנו אנחנו מוגבלים אבל בעצם זה בלי גבול דרגות

הרוממות של הבורא לגבי החוכמה מפני שאין רק מפני שאין בנברוכך להשיג רק השלטל שלו מדרגס חוכ שהיא רשייס מדרגס אסיר זה שאנחנו אומרים שהחוכמה אצל הקדוש ברוך הוא זה כמו עשייה כי אין לנו פשוט משהו אחר אנחנו לא מבינים משהו יותר מהחוכמה בעצם לג החוכמה והעשייה הבדל של חמש מדרגות והבורגל גבוה מהחוכמה רבבות דרגות אינסוף נו אז איך אנחנו אומרים שהחוכמה זה כמו העשייה לגבי הקדוש ברוך הוא הרבה הרבה יותר אז זה בגלל שאנחנו לא יכולים להשיג רק את ההשתלשלות מהחוכמה עד העשייה השפילה וכךמר בגלל זה אנחנו אומרים שלגבי הקדוש ברוך הוא נחשב מדרגס החוכמו כמדרגס ממש דינו למה מה אנחנו רוצים לומר שרום וניסו ונעלה אילוי רב מאמדרגס החוכה ולישיך כלל ליחס אצלי שום עניין המסיחס לחוכמה אפילו בדרך מילו ועילוי רב כגן לאמרו לוב אנחנו נאמר לקדוש ברוך הוא שאי אפשר לשום

נברין בתחתינו להשיג חוכמו שיהיה מהוסי אנחנו לא יכולים כמו שאי אפשר ליס עשייה לחוכמה כשאנחנו אומרים שאי אפשר להשיג את חוכמתו אז אנחנו מתייחסים לעניין החוכמה אבל באמת אי אפשר לייחס אותו לחוכמה בכלל אפילו בדרך שלילה לומר שאנחנו לא יכולים להבין אותו וגם אי אפשר להגיד דבר כזה זה כמו שאחד יגיד על השכלה על איזה חוכמה עמוקה שזה כל כך עמוק שאי אפשר למשיים את השכל זה צחוק כי שכל לא מתייחס לעשייה. זה אותו דבר שמישהו יבוא ויגיד שאי אפשר להבין את הקדוש ברוך הוא. אז זה כמו שאחד יבוא ויגיד שאי אפשר למש את השכל. אז זה ודאי שזה כך אבל זה צחוק להגיד את זה כי זה בכלל לא יחס. כשאנחנו רוצים לומר על שכל שהוא עמוק מדי, אנחנו אומרים שאי אפשר להבין אותו, אי אפשר להשיג אותו, אבל להגיד שמרוב העומק אי אפשר למשו, לא אמרתי

כאן כלום. אני רק עשיתי צחוק מעצמי, שזה לא בגדר להגיד דבר כזה. אותו דבר לא שייך להגיד על הקדוש ברוך הוא שאי אפשר להבין אותו ולהשיג אותו, כי זה לא בגדר. תיסה בכ >> כי לגבי הקדוש ברוך הוא החוכמה והמישוש העשייה אותו דבר כמו שאי אפשר להגיד אפילו על שכל עניין של המישוש אז לגבי הקדוש ברוך הוא החוכמה אותו דבר אי אפשר להגיד את אפילו עניין החוכמה אז זה הוא אומר שלא שייך לכן אנחנו אומרים שאצל הקדוש ברוך הוא חוכמה כמו עשייה אף על פי שהחוכמה והעשייה אצל אצלנו זה רק חמש דרגות. מה שאין כן החוכמה ולגבי הבורא זה רבבות אין קץ דרגות. למה אנחנו אומרים החוכמה כמו השייה? אנחנו רוצים לומר שאי אפשר לי אצלו חוכמה כמו שאי אפשר ליס אצל בשכל השיה. זה מה שאנחנו אומרים. כי עניין הסוג מסיחס ונפל על דבר חוכמה וסכל מר שאפשר להשיג אי אפשר להשיג מפנייה

[כחכוח] מקמבוסים עניין של השגה זה שייך רק על שכל אבל הבורא למעלה מהשכל שייך לייחס אליו חוכמה כן להשיג לא להשיג על שכל שייך להגיד אם הוא שכל שאפשר להשיג אותו או שכל צריך לעמוק מדי שאי אפשר להשיג אותו אבל הוא בגדר השגה אבל הקדוש ברוך הוא אבל הקדוש ברוך הוא שהוא למלו מן השכל והחוכמה לא ישייך כלל לא אמר בו שאי אפשר להשיג עם פניהם מכמוסיקה כי הנה מבחינת הסוג הכלל לא הוא לא בגדר השגה אז לא שייך להגיד עליו שאי אפשר להשיג אותו בגלל עומק המושג מרו שאי אפשר להשיג עם מי שאומר על הקדוש ברוך הוא שאי אפשר להשיג אותו הוא קמר על איזה חוכמו שיהיה אפשר למשהו שבידי מפני עמק המוסי שכל השמי יצחק מי שאומר על חוכמה עמוקה ביותר שאי אפשר למשי מפני עומק המושג אז זה צחוק למה זה לא מודד את העומק של השכל לפי שחושם מישהו אי מסיחס ונפל אלו על

השיגש מסדפס ביודי אבל לא על חוכמה זה לא מתייחס בכלל וכוחו ממש נחשבס לגבי הקדוש ברוך הוא מדריגס השיכל והשי כי השיא יגש מסמן כמו ש ששכל לא מתייחס על השייה אותו דבר חוכמה זה נחשב כמו השייה ממש אז זה אז לא שייך לומר לגבי הקדוש ברוך הוא שאפשר להשיג או אי אפשר להשיג >> מה מה מה אנחנו הולכים להשיג פה בשבילה של כל הזמן אנחנו רוצים לומר שהבורא הוא למעלה מהחוכמה עד כדי כך שהחוכמה לגבי הבורא נחשבת כמו גשמיות, כמו אבן זה ש זה לא נחשב. אותו דבר החוכמה הכי עליונה שיכולה להיות היא לגבי הקדוש ברוך הוא כמו אבן. >> אפילו החוכמה שבספירות. >> אפילו החוכמה שבספירות. נכון. למה? בגלל שהקדוש ברוך הוא בלי גבול והחוכמה איזה שהיא רק תהיה אז עצם הדבר שזה חוכמה זה דבר מוקדם אז לגבי בלי גבול אז כל הגבולים אותו דבר כן אז אותו דבר לגבי הקדוש ברוך הוא החוכמה

של עולם הכי עליון של חוכמה של אדם קדמון והעשייה הגשמית אותו דבר. זה מה שאנחנו רוצים לומר פה. אז למעשה זה הרבה יותר כי אין לנו אין לנו פשוט כני מידה. כי אצל בן אדם המרחק בין החוכמה ובין העשייה זה חמש מדרגות. אבל המרחק בין החוכמה ובין הקדוש ברוך הוא זה ריבו רבבות מדרגות בלי סוף. אז פשוט אין לנו משהו לומר. אנחנו אומרים את מה שהכי עליון אצלנו לגבי מה שהכי פחות אצלנו. אז אנחנו רק מדברים איך שזה אצלנו ואפילו הסוגסיכלים שבאל מסליינים. לא רק השכל שבעולם הזה, אפילו השכל שבעולמות עליונים ואפילו מדרגס חוכמו היא לא המכה יזכו לו החוכמה העליונה שכולם בחוכמה עשית החוכמה מחיה כולם זה גם כן אנחנו לא יכולים להבין את החוכמה של הבורא החוכמה שלנו יכולה להחיות לא החוכמה שלנו אנחנו מבינים איתה כל מיני מושגים אבל החוכמה של הבורא נותן חיות

אנחנו לא מבינים איזה מין דבר כזה חוכמה שיכולה להחיות לחיות את כל הב ה הב ה הבועים כולם שבכל העולמות המחיס כולם כל הקסיב כולם בחוכמהסיסו אז לגבי והקדוש ברוך הוא זה נחשב כעשייה ממש אפילו דרגת החוכמה שמחיה את כל העולמות >> יהיה לכם ברכה והצלחה >> אמן בין הזמנים >> ומה שהקדוש ברוך הוא נקרו חוכום בכוסוב אז אם כך אם החוכמה לא נחשבת לגבי הבורא. אז למה אנחנו קוראים להקדוש ברוך הוא שהוא חכם? [כחכוח] זה בכלל לא נחשב וזה וזה רק גם בפסוק וגם חז"ל כינו לי מדרגס ומלסחוכו. וחז"ל גם כן מכנים את הקדוש ברוך הוא במעלת החוכמה. אם החוכמה כל כך לא בערך אז למה הוא מכונה ככה? היינו משום שהוא מקור החוכמה כי ממנו מגיעה החוכמה אז לכן אנחנו קוראים אותו חכם כי הוא שורש החוכמה שממנו יזבורך נמשך ונצל מהוס מדרי יזכוך מעילו שבאלו מצילו

החוכמה העליונה שב בעולם האצילות בא ממנו. ולכן על שם זה שהוא משפיע חוכמה אז אנחנו קוראים אותו חכם. אבל לא שהוא מוגדר בגדר של. וכן אותו דבר אנחנו קוראים אותו הכינויים של הבורא אנחנו מכנים אותו רחו וחוסיד. אז זה לא בגלל שזאת הגדרה שלו, אלא שהוא מקור הרחמים. הוא משפיע רחמים, הוא משפיע חסד. בגלל זה אני קורא לו חסיד. אבל לא שהוא מוגדר בגדר על שם שהוא מוכר או רחמים ואחזים. אז לכן אנחנו מכנים אותו בכינוי הזה. וכן אותו דבר שאור המידס שכולון נמשכו ונצלו ממנו יזבורך כל המידות נעצלו מהבורא נמשכו ממנו בגלל זה אנחנו מכנאים אותו בשמות האלה אבל הוא לא מוגדר בשום גדר משום משום משום מידה ושום שכל הכל נחשב אצלו כמו עשייה גשמית. רק בגלל שהוא משפיע את הדברים האלה אז אנחנו קוראים אותו בשמות האלה. דרך ועניין הממשוך צילסי חומה

מדוע למשכילים. איך באמת נמשך מאינסוף המידות האלה שיש להם הגדרה? איך מהבלי גבול? בליגבול. אז נמשך גבול. זה באמת לא ידעו החכמים של המדע. לא הבינו. לכן הם אמרו שהקדוש ברוך הוא לא שייך לעולם הזה הגשמי. הוא משהו רוחני עליון. הם יכסו לו איך איך איך כתוב בפסוק רם על כל גויים השם על השמיים כבודו עזב השם את הארץ לא מתאים לא שייך אבל שמיים הם כן יכסו לו מה אנחנו אומרים מי כשם אלוקינו המגביל לשוט המשפילים לראות בשמיים ובארץ שמיים וארץ זה אותו דבר לגבי הקדוש ברוך הוא אז איך באמת נש שך מבלי גבול. שלגבי הבלי גבול הגבול הכי גדול והגבול הכי קטן זה אותו דבר. אז איך באמת בא מהבלי גבול גבול? אז הוא אומר ידוע למשכילים. ופה יש הגעה שהוא אומר בקיצור את מה שידוע למשכילים. סוד הצמצום באור אינסוף ברוך. ידוע עניין הצמצום זה מבואר בכתבי הארי זל

שכשעלה היה אור אינסוף ממלא את כל המציאות וכאשר עלה ברצונו להציל ולברוא אז הוא סילק אורו לצדדים ונהיה מקום לעולמות מקום פנינו זאת אומרת שכל זמן שהבלי גבו היה בהתגלות באמת לא יכול להיות גבול ולכן הבורא היה צריך לעשות צמצום שעניין הצמצום שהבורא יעלים ויסתיר שזה מה שהמשמעות של המילה סילק הוא העלים והסתיר את האור הבלי גבול שלו וזה ראשית דבר למרות שאינסוף נמצא פה גם עכשיו זה לא שינוי אבל אנחנו לא מרגישים אותו בכלל כל בן אדם עושה מה בא לו פה אה >> למרות שאין סוף מה >> השם ישמור כן >> למרות שאינסוף פה אבל הוא לא מרגיש וזה שהוא לא מרגיש זה עניין הצמצום שהבורא הסתיר את האור שלו כדי שיתוו עולמות. אז זה צמצום ראשון זה נקרא. אבל הצמצום אחרי הצמצום כתוב שנמשך אור גבולי וזה מה שנקרא בלשון הקבלה קו. קו מלמעלה למטה.

אז יש תחתון, יש עליון, זה כבר גבול. אבל גם אור הגבול הוא היה אור, הוא בא מאור הבלי גבול להרע דרך צמצום אמנם, אבל הוא עדיין ביחס לעולמות זה עדיין אינסוף. ולכן לא הספיק הצמצום הראשון הזה שהיה באור אינסוף כדי שיהיה אור גבולי. אז היה עוד צמצום שהוא אומר וצמצום אדם קדמון. העולם הראשון שנתאו מהבורא זה נקרא אדם קדמון. מה זה ה העולם הזה? זה רצון כללי לכל הבריאה כולה, לכל העולמות והנבראים כולם. וידוע שהרצון של הבורא מהווה. כשבן אדם יש לו רצון לבנות בית, כן? אז הוא מתכנן במחשבתו את כל הבית, על כל הקומות ועל כל החדרים, עם כל הפרטים והפרטי פרטים. הכל יש אצלו בתוך המחשבה שלו. אבל [כחכוח] מהמחשבה הזאת לא יהיה שום דבר. זה רק יכול להורץ לו שהוא יתחיל לפעול משהו. צריך ללכת למפעל ולקנות חומרי בניין ולזכור פועלים

ולבנות בפועל ממש ואז יהיה לו בניין. אבל אם הוא יחשוב 50 שנה רצוף שהוא רוצה בניין הוא יכול להישאר ברצון. לא יהיה מזה שום דבר. אבל אצל הקדוש ברוך הוא כתוב נאמר כי לא מחשבותיי מחשבותיכם. ממילא כאשר עלה ברצונו של הקדוש ברוך הוא שיהיה עולמות ונבראים אז הם כבר ניתוו שם ברצון של הבורא. הם ובזה כתוב באמת בזוהר הקדוש במחשבה אחת ברא הקדוש ברוך הוא את כל הבריאה אחרי זה זה התפרט זה עוד צמצומים שהתפרט בעשרה מאמרות זה גם מה שהמשנה אומרת בעשרה מאמרות נברא העולם >> ומה התלמוד לומר >> לו במאמר >> לו במאמר אחד יכול להיברות אז זה לא רק יכולת היה באמת בריאה במאמר אחד, אבל אחר כך זה התפרט בעשרה מאמרות. והוא אומר כדי להיפרע מן הרשעים ולתת שכר לצדיקים. כי אם היה מאמר אחד לא היה התגלות אלוקית יותר מדי אז לא היה בחירה,

לא היה שכר ועונש. אז בשביל זה הבורא עשה עוד צמצום. זה מה שאנחנו נלמד בהמשך. צמצום אדם קדמון שגם את המחשבה האחת הזאת שהיא לגבי אינסוף זה כבר גבור אבל זה עדיין לגבי עולמות עדיין לא מוגבל אז היה צריך להיות עוד צמצום של המחשבה הראשונה של הבורא שזה אדם קדמון אחרי זה היה עוד צמצום שלישי שזה הצמצום של הכתר שהוא הוא קורא לו דיקנה שזה צמצום שגם כן כדי שיתוו עולמות אצילות בריאה יצירה עשייה כל הצמצומים האלה אז איך נתווה החוכמה אחרי כל הצמצומים כי לפני כל הצמצומים הבורא אינסוף לא בגדר חוכמה אחרי כל הצמצומים אז שייך להגיד שהקדוש ברוך >> [צחוק] >> וחוכמתו זה דבר אחד זה הקדוש ברוך הוא ירד ירד לדרגת החוכמה צמצם את עצמו אבל בעצם הוא למעלה מזה לא Ja.