מלווה מלכה מוצ״ש פ׳ חקת ה׳ תמוז תשפ״ו ״הלל אומר״ עם הרב שמואל רבינוביץ

מלווה מלכה מוצ״ש פ׳ חקת ה׳ תמוז תשפ״ו ״הלל אומר״ עם הרב שמואל רבינוביץ חוקת הפרה האדומה — כוח הביטול שמרים את הנמוך אל הגבוה בשיעור זה נעמיק בעניינה של פרה אדומה כראש וכלל לכל ענייני התורה, ונבחן כיצד דווקא מתוך הביטול הגמור — האפר — נמשך הכוח הגדול ביותר להפוך טומאה לטהרה. נעיין בקשר שבין מהות החוקה, ענייני התשובה, וכוחו של משה רבינו ונשיא הדור. תקציר השיעור נפתח בפסוק "זאת חוקת התורה", ובקושיית רש"י (על הפסוק, פרשת חוקת) ש"השטן ואומות העולם מונין את ישראל" דווקא במצוות פרה אדומה. מבואר שפרה אדומה אינה מצווה שכלית כשאר המצוות, אלא ענין של חוקה — "גזירה היא מלפניי" — שאף שלמה המלך לא עמד עליה, ורק למשה רבינו נתגלה טעמה. עומק הענין הוא שמתוך שריפת הפרה עד דק, עד שנשאר רק האפר שהוא הביטול המוחלט, דווקא משם בא הכוח לטהר את הטמא ולהעלות את הנמוך ביותר אל הקדושה. הנקודה המרכזית יסוד המצוות כולן הוא קיומן מצד ציווי הקב"ה ולא מצד הבנת השכל, ופרה אדומה היא שורש ענין זה — שלכן נקראת "חוקת התורה". מתוך האפר, שהוא הדרגה הנמוכה ביותר והביטול הגמור לקב"ה (שאין בו אפילו בחינת רוח, מים או עפר חי), נמשך הכוח הנעלה ביותר להפוך את המת הטמא ולהביאו לידי טהרה. השטן ואומות העולם — שתכליתם בעולם הזה בלבד — אינם יכולים לתפוס כיצד מן הביטול המוחלט נמשכת ההעלאה הגדולה ביותר, ורק היהודי, שיש בו חלק אלוקה ממעל, משיג שדווקא במקום הביטול הגדול מונח הכוח הגדול. עיקרי השיעור מהות החוקה: כל מצוה נעשית מצד ציווי הקב"ה ולא מצד הבנת השכל, ואף מצוה מובנת כשמירת הנפש ("ונשמרתם לנפשותיכם") עיקרה הכוונה לקיים את רצון הבורא. פרה אדומה היא הביטוי המוחלט לעבודה זו. "אדם כי ימות באוהל": "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה" — היינו המבטל לגמרי את ענייני העולם הזה ("פת במלח תאכל", אבות פ"ו). הובאו לכך סיפורי רב לוזר הצולע מצפת שעלה לאדמו"ר הזקן, ור' שמעלקא מניקלשבורג עם ר' זושא (משל הארון שאין מצרפים למניין). כוח האפר והביטול: הפרה נשרפת עד שנשאר רק עפר ואפר — הביטול הכי גדול — ודווקא מבחינה זו נמשך הכוח לטהר את טמא המת ולהעלותו ממקומו הנמוך אל הגבוה ביותר. הפיכת עוונות לזכויות: בשם הברדיצ'בר ("לקחתם לכם ביום הראשון — ראשון לחשבון עוונות") מבואר שבעבודת השמחה דסוכות מתחילים ליתן שכר על העבירות עצמן, ובזה "זדונות נעשו לו כזכויות" — והשטן אינו יכול להבין כיצד ניתן שכר על הכשלון שהוא עצמו גרם. כוחו של משה ונשיא הדור: רק משה רבינו ידע טעם פרה אדומה, ובכוחו לשלוח יהודי לקצה העולם ולהפכו. מבואר שזהו הכוח שהחדיר הרבי בשליחות — לגלות את הניצוץ האלוקי במקום הנידח ביותר, בבחינת בירור הניצוצות והעלאת הטומאה לקדושה.