לקוטי שיחות פ׳ פינחס - הרב גבריאל הלפרין

לקוטי שיחות פ׳ פינחס חל"ג שיחה א' - הרב גבריאל הלפרין פנחס — פלא שלמעלה מנס: מסירות נפש כמהות, ועבודת ה' בדרך פלא בשיעור זה נעיין בביאור מאמר חז"ל "הרואה פנחס בחלום פלא נעשה לו", ובהבחנה היסודית שבין נס לפלא בעבודת ה'. נבחן כיצד מהותו של פנחס — מסירות נפש שאיננה הוראת שעה אלא עצם מהותו — מולידה מידה כנגד מידה הנהגה עליונה של פלא, וכיצד עניין זה מאיר בגאולת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ הסמוכה לפרשת פנחס. תקציר השיעור פותח בקושיה בסוגיית פתרון החלומות (ברכות נו,ב [לאימות]): מדוע "הרואה פנחס בחלום" זוכה לפלא אחד בלשון יחיד, בעוד "הרואה פיל" — לפלאות, ו"פילים" — לפלאי פלאות, ולכאורה נמצא פנחס פחוּת מן הפיל. עוד מדייק, מדוע נקט רש"י לשון "פלא" ולא "נס", בשעה שבסנהדרין (פב,א–ב [לאימות]) נמנו לפנחס שישה ניסים (ולדעות אחרות שנים־עשר). מכאן נבנה החידוש המרכזי: ה"פלא" של פנחס אינו דרגה שמתחת לנס אלא שלמעלה ממנו — על דרך "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז,טו [לאימות]), שנפלאות דלעתיד יהיו בגדר פלא אף ביחס לניסים שמעל הטבע ביציאת מצרים. היסוד: נס הוא שידוד פרטי וחד־פעמי של מערכות הטבע, המצריך בכל פעם פעולה מחודשת; ואילו פלא (מלשון הבדלה ופרישה) הוא הנהגה שלמה המובדלת כליל מן הטבע, עד שאין כאן ריבוי ניסים אלא מצב־הנהגה אחד. לפי זה, ריבוי הניסים שנעשו לפנחס אינו אלא תולדה של כניסתו למצב הנהגה פלאִית אחת — "בעולם אחר" — שבו כל פרט ופרט נעשה למעלה מן הטבע. הנקודה המרכזית הטעם שהקב"ה נהג עם פנחס באופן של פלא הוא מידה כנגד מידה, לפי שעבודתו של פנחס עצמו לא הייתה עבודה רגילה אלא באופן של פלא. עניין הנס בעבודת האדם הוא מסירות נפש, ובה גופא שני אופנים: יש שעיקר עבודתו רגילה, ורק בהזדמן פרט היוצא מן הרגיל הוא מוסר נפשו — ומסירות נפש זו היא בכל פעם עבודה מחודשת (בחינת נס); ויש איש מסירות נפש שכל מהותו מסורה ונתונה לרצונו יתברך בלא רצון עצמי כלל, עד שמסירות נפשו היא הנהגתו הטבעית והקבועה (בחינת פלא). זוהי דרגת פנחס ב"קנאו את קנאתי" — שסיכן עצמו בדבר שאין בו חיוב, ואף "אין מורים כן" ורק "קנאין פוגעין בו" ברשות — שכן מצד עצם נפשו לא היה יכול לסבול חילול השם. עיקרי השיעור הקושיה מן הגמרא ותשובת רש"י — פלא יחיד לפנחס לעומת פלאות/פלאי פלאות לפיל ולפילים, ופנייית רש"י לסנהדרין (פב [לאימות]) שנעשו לפנחס ריבוי ניסים; עיקר החידוש אצל פנחס אינו כמות הניסים אלא איכות בלתי־טבעית של הנהגה מופלאה. שני פירושים ב"פלא" — פלא שמתחת לנס (דבר המעורר התפעלות אך בגדרי הטבע) לעומת פלא שלמעלה מן הנס (הנהגה המובדלת לגמרי מן העולם), וההוכחה מ"אראנו נפלאות" (מיכה ז,טו [לאימות]). ההבחנה נס/פלא — נס כשידוד פרטי החוזר ומתחדש בכל פעם, מול פלא (לשון הבדלה ופרישה) כקביעת הנהגה ניסית שהיא ההנהגה הרגילה; לכן "פלא נעשה לו" בלשון יחיד — מצב־הנהגה אחד, ולא הצטברות ניסים. שני אופני מסירות נפש — מסירות נפש כהתגברות מחודשת בעת הצורך (נס) לעומת מסירות נפש שהיא עצם מהות האדם ותמידית בפנימיותו (פלא); ודרגת פנחס שקנאותו נובעת מעצם נפשו (סנהדרין פב,א [לאימות]; ולירושלמי — "שלא ברצון חכמים"). השכר והיישום — מתן כהונת עולם לפנחס בתורת שכר (הפעם היחידה שכהונה ניתנה כ"פרס" ולא בירושה) הוא גופא בחינת פלא, שהנס נעשה טבעו ובא בירושה לזרעו אחריו; ומכאן להארת גאולת אדמו"ר מוהריי"צ (י"ב תמוז תרפ"ז [לאימות], בשבוע פרשת פנחס), שכל מהותו מסירות נפש בשלוש תקופות נשיאותו, וההוראה למעשה — לעסוק בהפצת התורה וחיזוק היהדות במסירות נפש מתוך הרחבה, ואז "פלא נעשה לו".