חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״חוט השדרה של עבודת ה׳״ #5 - הרב יוסף יצחק הבלין

חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״חוט השדרה של עבודת ה׳״ #5 - הרב יוסף יצחק הבלין סיכום שיעור: התפילה כחוט השדרה — "ברוך אתה הוי'" והמשכת אין־סוף בסדר ההשתלשלות (קונטרס אחרון, חלק ד') בשיעור זה נעמיק בביאור מעלת התפילה על פי חסידות, ונבחן כיצד כוונת התפילה היא הנשמה והחיות הפנימית של כל רמ"ח המצוות, ומהו תוכן הבקשה העיקרית "ברוך אתה הוי'". תקציר השיעור ממשיך את הלימוד בקונטרס אחרון (על פי הנלמד, בסביבות עמ' שכ"א, ב' — טעון אימות), בביאור מאמר חז"ל שהתפילה נמשלה לחוט השדרה. כשם שחוט השדרה אינו אבר פרטי אלא ממשיך את חיות הנפש מן המוח לכל רמ"ח האברים, כך התפילה ממשיכה חיות וכוונה — אהבת ה' ויראתו — בכל רמ"ח המצוות, שהן "אברין דמלכא", כלים להמשכת אור אין־סוף ברוך הוא. מכאן עובר השיעור לביאור פנימיות נוסח הברכות: "ברוך אתה הוי'" אינו רק לשון שבח והודאה, אלא הבקשה העיקרית שבתפילה — שיומשך ("ברוך" מלשון המשכה) מבחינת "אתה", עצמות אין־סוף שלמעלה מסדר ההשתלשלות, אל שם הוי', המורה על ארבע מדרגות ההשתלשלות (צמצום, התפשטות, המשכה, התפשטות — יו"ד ה"א וא"ו ה"א). הבקשות הפרטיות (רפאנו, ברך עלינו) אינן עניין נפרד, אלא הכלים שבהם ועל ידם מתגלה האלוקות למטה בגשמיות — ולכן נפסק להלכה שאם כיוון רק בחתימת הברכה יצא, כי עיקר הכוונה היא ההמשכה. בהערות 38–39 (במהדורה הנלמדת) נתבאר החידוש שבתפילה לגבי תורה ומצוות: על ידי תפילה נפעל שינוי גלוי בנבראים — ירידת גשמים, רפואת החולה — גילוי אלוקות בפועל ממש. השיעור נחתם בהוראות מעשיות מתורת הרבי: החובה ללכת לרופא ("ורפא ירפא — מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות, ולא לייאש"), והצורך בתפילה גם בעת נטילת תרופה — "שיהיה עסק זה לרפואה". הנקודה המרכזית התפילה היא נשמת המצוות ו"חוט השדרה" שלהן — לא רק מצד האדם המקיים, שהתפילה מעוררת בו חיות והתלהבות, אלא גם מצד החפצא דמצווה, שכן המשכת אור אין־סוף ברמ"ח המצוות היא על ידי הכוונה שבתפילה. עיקר המכוון בתפילה הוא הבקשה "ברוך אתה" — שתהיה המשכת אין־סוף ברוך הוא עצמו, שלמעלה מהשתלשלות, למטה בשם הוי'. והחידוש שבתפילה על תורה ומצוות: שעל ידה נעשה שינוי גלוי בנבראים, וגילוי אלוקות בעולם בפועל ממש. עיקרי השיעור התפילה כחוט השדרה: כשם שחוט השדרה אינו אבר פרטי אלא ממשיך חיות מן המוח לכל רמ"ח האברים, כך התפילה — על ידי הכוונה, אהבת ה' ויראתו — נותנת חיות בכל רמ"ח המצוות, "אברין דמלכא" (על פי הנלמד, עמ' שכ"א ב' — טעון אימות). "ברוך אתה הוי'" — הבקשה העיקרית: "אתה" היינו אין־סוף ברוך הוא בכבודו ובעצמו שלמעלה מהשתלשלות; "ברוך" מלשון המשכה — בקשה שיומשך מבחינת "אתה" אל שם הוי', המורה על ד' מדרגות סדר ההשתלשלות (צמצום, התפשטות, המשכה, התפשטות). הבקשות הפרטיות ככלים לגילוי: רפאנו, ברך עלינו וכיוצא בהן הן הדיבורים והכלים שבהם ועל ידם מתגלה האלוקות למטה בגשמיות; ולכן פסק הטור שאם כיוון רק בחתימת הברכה — יצא, כי העיקר הוא ההמשכה. החידוש שבתפילה לגבי תורה ומצוות (הערות 38–39): בקיום המצוות נמשך אור אלוקי אך אין ניכר שינוי גלוי בנבראים; מה שאין כן בתפילה — נפעל שינוי גלוי, כירידת גשמים ורפואת החולה, וזהו גילוי אלוקות בעולם בפועל ממש. הוראות למעשה מתורת הרבי: חובה לפנות לרופא — "ניתנה רשות לרופא לרפאות ולא לייאש"; ואף בנטילת תרופה יש להתפלל ולומר "שיהיה עסק זה לרפואה", לזכור שהרפואה מאת הקדוש ברוך הוא.