חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״חוט השדרה של עבודת ה׳״ #6 - הרב יוסף יצחק הבלין

חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״חוט השדרה של עבודת ה׳״ #6 - הרב יוסף יצחק הבלין התפילה כחוט השדרה: המשכת אור אין סוף וכלים לגילוי נעמיק בשיעור זה בביאור מהותה הפנימית של עבודת התפילה, המשולה לחוט השדרה הממשיך חיות מן המוח לכל האיברים. נעיין בהבחנה שבין עיקר כוונת התפילה – המשכת אור אין סוף ברוך הוא – לבין הבקשות הפרטיות שהן הכלים לגילוי זה. תקציר השיעור ממשיך את הביאור בעניין עבודת התפילה שהיא כנגד ח"י חוליות שבשדרה. חוט השדרה אינו נמנה בכלל רמ"ח איברים, לפי שהוא הממשיך הכללי של חיות הנפש מן המוח – וכך התפילה אינה נמנית בכלל רמ"ח מצוות, שכן היא הנותנת חיות לכל עבודת ה'. על הבקשות הפרטיות (רפואת חולים, ברכת השנים) מתבארים שני טעמים: להוריד את הגילוי האלוקי למטה, וכן – על פי הזוהר "לית ברכתא שריא באתר ריקניא" – לעשות כלים שבהם ישרה האור, שכן בלי כלי אין המשכה כלל. אך עיקר המכוון הוא "ברוך אתה ה'" – המשכת אור אין סוף מבחינת "אתה" למטה. בהגהות הצמח צדק מיושבת הסתירה: ח"י הברכות הן עשיית הכלים (כנגד החוליות), אך עיקר עניין התפילה הוא המשכת האור עצמו (כנגד חוט השדרה). המשכה זו נקראת בקבלה "המשכת המוחין" ובחסידות "המשכת הדעת" – שהידיעה העליונה, שאין שום מציאות מלבדו יתברך, תומשך ותופנם גם בדעת האדם למטה. בפרק ג' מתבארים שלושה סוגים: החוט עצמו (הבקשה העיקרית), ח"י הברכות (כלים פנימיים), ורמ"ח המצוות (כלים חיצוניים המקבלים חיותם מן התפילה). הנקודה המרכזית עיקר כוונת התפילה איננה הבקשות הפרטיות כשלעצמן, אלא ההמשכה – "ברוך אתה" – שיומשך אור אין סוף ברוך הוא מבחינת "אתה" למטה, בדוגמת חוט השדרה הממשיך חיות המוח לכל הגוף. ח"י הברכות הן הכלים הפנימיים שבהם ועל ידם מתגלה המשכה זו, כחוליות השדרה שהן כלים לחוט. ובלשון החסידות נקראת המשכה זו "המשכת הדעת" – שגם דעת האדם למטה תגיע להכרה ולהפנמה שאין מציאות אחרת בלתי אלוקות, בדעת שהיא הרגש והתקשרות ולא ידיעה שכלית בלבד. ומכאן שהתפילה היא הנשמה והחיות של כל רמ"ח המצוות, שהן כאיברים המקבלים חיותם ממנה. עיקרי השיעור התפילה כחוט השדרה – כשם שחוט השדרה אינו נמנה ברמ"ח איברים מפני שהוא הממשיך הכללי של החיות מהמוח לכל הגוף, כך התפילה אינה ממניין רמ"ח מצוות, לפי שהיא הנותנת חיות לכל עבודת ה' (בשיעור צוין עמ' שכ"ג, טור ב'). שני טעמים לבקשות הפרטיות – א) להוריד ולגלות אלוקות למטה דווקא בצרכים הגשמיים; ב) על פי הזוהר, "לית ברכתא שריא באתר ריקניא" – בלא כלי אין האור נמשך כלל, וח"י הברכות הן עשיית הכלים שבהם שורה ומתגלה האור. יישוב הגהות הצמח צדק (הובא בשיעור על עמ' 41) – לכאורה סתירה: אם ח"י ברכות כנגד ח"י חוליות שהן מן האיברים, מדוע אין התפילה ממניין רמ"ח? אלא שח"י הברכות הן עשיית הכלים, ואילו עיקר עניין התפילה הוא המשכת אור אין סוף – בחינת חוט השדרה עצמו, שאינו נמנה באיברים. "המשכת המוחין" ו"המשכת הדעת" (עמ' 42) – בספרי הקבלה, העוסקים בפעולת התפילה למעלה בספירות, נקראת ההמשכה "המשכת המוחין"; ובחסידות, המדגישה את פעולתה בנפש האדם ועבודתו, נקראת "המשכת הדעת" – שהידיעה העליונה ("דעה את ה'") שאין עוד מלבדו תומשך לדעת האדם למטה. ונרמז גם בגשמיות: מוח הדעת שבעורף מחובר לחוט השדרה. שלוש דרגות בנמשל (פרק ג') – א) החוט עצמו: הבקשה העיקרית "ברוך אתה" להמשכת אור אין סוף; ב) ח"י הברכות: כלים פנימיים, כחוליות המחוברות לשדרה; ג) רמ"ח המצוות: כלים ואיברים חיצוניים המקבלים חיותם על ידי התפילה – ומכאן שהתפילה היא נשמת המצוות. וכן נתבאר ש"תפילה" מלשון "טופל" – התקשרות והפנמה, כמבואר בתניה.