חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״חוט השדרה של עבודת ה׳״ #9 - הרב יוסף יצחק הבלין

שידור חי חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״חוט השדרה של עבודת ה׳״ #9 - הרב יוסף יצחק הבלין עבודה שבלב — התפילה כשורש רמ"ח המצוות והמשכת עצמות אין־סוף תקציר בשיעור זה נעמיק בעניין עבודה שבלב היא התפילה, ונבחן כמה פרטים ודקויות באופן עבודת ה' זו — כיצד עיקר התפילה אינה בקשת צרכים אלא המשכת עצמות אין־סוף לתוך העולמות, כיצד המשכה זו זקוקה לכלים על־ידי קיום רמ"ח המצוות, ומהו יתרון עבודת בני־ישראל למטה על גילוי עולם־הבא. הנקודה המרכזית עיקר התפילה אינו בקשת צרכי האדם כפשוטו, אלא עבודה פנימית שכולה נקודה אחת: ברוך אתה — "ברוך" לשון המשכה, ו"אתה" בחינת עצמות אין־סוף ב"ה, שתומשך למטה עד בחינת שם הוי' המשתלשל בעולמות. עבודה זו שבלב היא בבחינת הנשמה והלב של כל המצוות, אלא שהמשכה שבלב עדיין אינה בפועל, ולכן צריכה כלים — הם הדברים הגשמיים שבהם מתקיימות רמ"ח המצוות — כדי שהאור יאיר למטה בגשמיות ממש ויֵעשה יתברך דירה בתחתונים. ובעומק העניין, עשיית הכלים שברמ"ח מצוות ממשיכה את הארת האור, ואילו המשכת האור והמקור עצמו נעשית על־ידי התשובה דווקא, בהתעוררות מנקודת הלב. עיקרי השיעור מהות התפילה — ברוך אתה: התפילה אינה בקשת צרכים גרידא, אלא לעורר את האדם לאהבת ה' ולגרום המשכה מ"אתה" (עצמות אין־סוף) לבחינת שם הוי' המשתלשל בד' עולמות. אף בקשת הצרכים היא לשם שמים — שיהיה גילוי אלוקות בפועל ממש (בריאות, פרנסה, גאולה) ולא יישאר בהעלם. עבודה שבלב וצורך בכלים: התפילה נמשלה לחוט השדרה שבו י"ח חוליות (כנגד י"ח ברכות), שהוא למעלה מן האיברים ומחיה אותם; כך התפילה היא שורש המחיה את כל המצוות. אך המשכה שבלב לבדה אינה יורדת בפועל, וצריך כלים — קיום רמ"ח מצוות בגשמיות — כדי שהאור יאיר למטה, וזהו "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" שדרשו חז"ל על רמ"ח מצוות. "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים": דיוק המאמר (אבות ד') — שכר "בעולם הזה" הוא במעשים טובים, ומכאן עילוי עבודת בני־ישראל למטה על "חיי העולם הבא". בעולם־הבא הנשמות נהנות מזיו השכינה בלבד — היינו הארת האור, ולא האור והמקור עצמו. זיו השכינה מול גילוי אין־סוף: על־ידי התשובה ממשיכים גילוי אין־סוף ב"ה ממש — מקור הזיו — ולא הזיו לבד; והתשובה (לשון "שוב" — התקשרות עצמית) למעלה מבחינת הביטול שבמעשים. אף תיקון "גן עדן" הוא בכך: מצד עצמו אין בו אלא זיו והארה, ועל־ידי קיום המצוות נמשך בו תוספת אור אין־סוף, מקור הזיו. התעוררות הביטול בפסוקי דזמרה ובקדושה: התבוננות ב"קדוש קדוש קדוש" של השרפים והאופנים — שהאופנים (דרגה נמוכה) מתפעלים ברעש גדול מפני שרואים דבר חדש, שהמציאות האמיתית היא אלוקות. במשל מתן תורה (הקולות והברקים) — הרעש נובע ממהפכת "עליונים ירדו למטה ותחתונים יעלו למעלה". וישראל בבחינת "לי ראש" (למעלה מן המלאכים שהם בחינת רגליים), ומכאן צריך האדם לבוא לביטול ולהכרה שכל סדר התפילה חודר את כל היום להמשיך אור אין־סוף למטה.