חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״חוט השדרה של עבודת ה׳״ #8 - הרב יוסף יצחק הבלין

חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״חוט השדרה של עבודת ה׳״ #8 - הרב יוסף יצחק הבלין להלן הסיכום המובנה של השיעור — שיעור מס' 8 בסדרת עבודת התפילה: התפילה — חוט השדרה ונשמת המצוות: דעת, תורה וסדר שבחו של מקום (שיעור ח') תקציר בשיעור זה נעמיק בהמשך הביאור בעניין עבודת התפילה, ונבחן כמה פרטים ודקויות באופן עבודת ה' זו. השיעור פותח בביאור הפסוק "ובדעת חדרים ימלאו" (משלי כד, ד): ה"חדרים" הם שלושת הקווים — חסד, דין, רחמים (ימין, שמאל ואמצע) — שכל המצוות כלולות בהם, כנגד שלושת העמודים תורה, עבודה וגמילות חסדים. מילוי החדרים היינו המשכת האור בכלים, וזאת דווקא על ידי הדעת. מכאן מבואר מדוע ברכת "חונן הדעת" היא הראשונה בי"ב הברכות האמצעיות של שמונה עשרה — כי עיקר התפילה הוא דעת באלקות. בהמשך מתבארת השאלה מדוע אין התפילה נמנית במניין תרי"ג המצוות: מניין המצוות הוא מניין הכלים והאיברים (רמ"ח איברים), ואילו התפילה היא נשמת המצוות — חיות הנפש המתלבשת בתוך האיברים, שאינה דבר נוסף עליהם. דווקא מפני מעלתה ומיוחדותה אינה נכנסת למניין. מובא משל הסוחר הנוסע למקום רחוק: עיקר רצונו הוא הרווח, והנסיעה וצרכיה אינם אלא אמצעי; "בר דעת" אינו מסיח דעתו לעולם מעיקר המכוון. כך על ידי הדעת שבתפילה מתקשר האדם בקשר אמיץ וחזק בה', עד שנמשך הדבר על כל היום כולו. עוד נתבאר מדוע תלמוד תורה שקול כנגד כל המצוות — התורה היא כאיברים הפנימיים שחיות הנפש תלויה בהם ביותר (שלכן נקובתן במשהו — טריפה), בהיותה בפנימיות האדם, בשכלו ובמחשבתו. בסיום עובר השיעור לביאור סדר התפילה: סידור שבחו של מקום (מפסוקי דזמרה עד שמונה עשרה) הוא הכנה לעיקר התפילה — בפשטות, כדי שתהיה בקשתו מקובלת; ובפנימיות, כדי לעורר באדם רצון אמיתי לגילוי אלקות ולדירה בתחתונים. הנקודה המרכזית התפילה אינה נמנית בתרי"ג המצוות לא מפני קלותה אלא מפני מעלתה: תרי"ג המצוות הן בבחינת כלים ואיברים, ואילו התפילה היא הנשמה והחיות המתלבשת בכולם — כחוט השדרה הנמשך מבחינת הדעת שבמוח ומחיה את כל האיברים. עיקר המכוון והבקשה בתפילה הוא המשכת וגילוי אלקות למטה, לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, שהיא הכוונה הכללית של כל המצוות. על ידי הדעת שבתפילה נקבע בלב האדם למשך כל היום כולו להיות מסור ונתון לכוונה עליונה זו, כבר-דעת שאינו מסיח דעתו מעיקר הרווח אף בעת טרדות הדרך. עיקרי השיעור "ובדעת חדרים ימלאו" — החדרים הם שלושת הקווים חסד, דין ורחמים, כנגד תורה, עבודה וגמילות חסדים; מילוי החדרים הוא המשכת האור בכלים על ידי הדעת, ולכן ברכת "חונן הדעת" פותחת את י"ב הברכות האמצעיות. התפילה אינה במניין תרי"ג — מניין המצוות הוא מניין הכלים (רמ"ח מצוות עשה כנגד רמ"ח איברים), והתפילה היא נשמת המצוות וחיותן, ולא שייך למנותה כמצווה בפני עצמה — דווקא מצד חשיבותה. משל הסוחר — עיקר החפץ הוא הרווח, והנסיעה וצרכיה (עגלה, סוסים, צידה) רצויים רק כאמצעי; בר-דעת ממוקד תמיד במטרה, וכך על ידי הדעת שבתפילה נשמרת הכוונה — דירה בתחתונים — בכל עסקי היום. תורה כאיברים הפנימיים — תלמוד תורה אינו מצווה מעשית אלא עיקרו בפנימיות האדם, בשכלו ובמחשבתו; כאיברים הפנימיים שנקובתן במשהו וחיות הנפש תלויה בהם ביותר — ולכן שקולה התורה כנגד כל המצוות, שממשיכה מוחין בכולן. סדר התפילה — סידור שבחו של מקום (מפסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע עד שמונה עשרה) הוא הכנה לעיקר התפילה: בנגלה — שתהיה בקשת צרכיו מקובלת יותר; בפנימיות — לעורר את המתפלל שבקשתו לגילוי אלקות תהיה באמת, בלב שלם ומעומק רצונו.