ברוכים הבאים לאתר שיעורי תורה MP3 · 770 רמת שלמה ירושלים

חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״חוט השדרה של עבודת ה׳״ #3 - הרב יוסף יצחק הבלין

חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״חוט השדרה של עבודת ה׳״ #3 - הרב יוסף יצחק הבלין

יום שלישי ט״ו תמוז תשפ״ו |40:16

תיאור

חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״חוט השדרה של עבודת ה׳״ #3 - הרב יוסף יצחק הבלין דירה בתחתונים: מצוות כעבודה הממשיכה גילוי אלוקות, וייעודה הפנימי של עבודת התפילה נעיין בשיעור זה בביאור עומק עניין "דירה בתחתונים" כפי שמבואר בליקוטי תורה פרשת בלק, ונבחן את ההבדל היסודי בין משל ההכנה לבין המצב הנמשל בעבודת המצוות, וכן את מקומה המרכזי של התפילה בתוך מערך העבודה כולו. תקציר השיעור עוסק בביאור מאמר מליקוטי תורה פרשת בלק (בעניין "עבדי יעקב"), המחולק לשישה פרקים. הוא פותח בהבהרת ההבדל בין המשל למלך הבונה ארמון לבין הנמשל בעבודת המצוות: בעוד שבמשל הכנת הדירה היא רק הכשרה לקראת ביאת המלך, בנמשל - קיום המצוות עצמו הוא הממשיך את גילוי האלוקות למטה. לאחר מכן מבואר עניין ברכת המצוות "אשר קדשנו במצוותיו" על פי פנימיות העניין, ולבסוף עובר השיעור לבאר את מעלת עבודת התפילה ומקומה הייחודי מבין כל המצוות. הנקודה המרכזית עיקר חידושו של המאמר הוא, שלא כמשל הדירה הגשמית שבה הכנת הכלים (מיטה, שולחן, מנורה) קודמת לביאת המלך ונפרדת ממנה, הנה בעבודת המצוות - הקיום עצמו הוא-הוא הגורם להמשכת הגילוי. המצוות נמשלות לאיברי הגוף, שאינם רק כלים המקבלים את חיות הנפש אלא ממשיכים את הנפש לתוכם ממש; כך המצוות אינן רק "מסך" שעליו שורה האור האלוקי, אלא בתוכן ממש מתלבש אור אין-סוף ברוך הוא. מתוך כך מבואר שברכת "אשר קדשנו במצוותיו" אינה (רק) הודאה על קדושה שניתנה לנו בעבר, אלא הכרזה שבכל מצווה ומצווה אנו ממשיכים ופועלים קדושה עליונה בעולם בהווה. ומכאן עובר המאמר לבאר שעבודת התפילה, אף שאינה נמנית במניין תרי"ג המצוות, היא עבודה חמורה ביותר משום שכל מהותה היא הכוונה - "הכוונה היא היא המצווה" - ובכך היא מבטאת בפנימיות את כללות עניין עבודת ה' שהוא תיקון העולם לדירה לו יתברך. עיקרי השיעור ההבחנה היסודית בין משל למלך הבונה דירה (שם ההכנה קודמת ונפרדת מן הדירה בפועל) לבין הנמשל - שבו קיום המצוות עצמו הוא המשכת הגילוי, ולא רק הכשרה אליו. ביאור משל איברי הגוף ביחס לנפש: כשם שהאיברים אינם רק כלי קיבול אלא ממשיכים את חיות הנפש לתוכם, כך המצוות ("רמ"ח פיקודין") הן כביכול "איברים דמלכא" שבהם ממש מתלבש אור אין-סוף ברוך הוא. ביאור עומק נוסף בעניין ברכת המצוות "אשר קדשנו במצוותיו" - לא הודאה על קדושה שניתנה בעבר, אלא הכרה שבכל מצווה ומצווה אנו פועלים ומקדשים מחדש, וזהו תכלית הברכה: לכוון את האדם למטרת המצווה. ביאור הקשר בין עבודת "עבדי יעקב" (תיקון ושירות) לשם "יעקב", כפתיחה לביאור מהות העבודה כהמשכת אלוקות למטה דווקא בעולם הגשמי. ביאור הטעם שתפילה אינה נמנית בתרי"ג המצוות, אף שכוונתה חמורה במיוחד - "הכוונה היא היא המצווה" - ופתיחה לבירור היות עבודת התפילה כוללת בתוכה את פנימיות כל עניין העבודה (לדעת רבי חיים מבריסק בעניין כוונה בתפילה).