לקוטי תורה "מי מנה עפר יעקב", פר' בלק, #7 - הרב יצחק מאיר וייס

לקוטי תורה "מי מנה עפר יעקב", פר' בלק, #7 - הרב יצחק מאיר וייס מי מנה עפר יעקב — ייחוד דילה וייחוד תתאה: שני מסלולי עבודת ה' בשיעור זה נעמיק בסעיף ד' של המאמר הראשון בפרשת בלק (ליקוטי תורה, דף סח עמוד ב — לאימות: לבדוק בדפוס), ונבחן את שני ענפי ה'ייחוד' המבוארים בפסוק "מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל", את מעמד מידת הרחמים של יעקב אבינו, ואת התנאי המקדים של קיום המצוות לבוא לדרגת תורה. תקציר המאמר מבאר את הפסוק "מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל" כמחולק לשתי דרגות של ייחוד: (א) "ומספר את רבע ישראל" — ייחוד תתאה, שהוא המשכת האור האלוקי למטה בבחינת מספר, הנעשית על ידי קיום המצוות; (ב) "מי מנה עפר יעקב" — ייחוד דילה, שהוא גילוי האינסוף ממש בלא כל ספירה, הנעשה על ידי עסק התורה. המאמר מבאר שהאמצעי להגיע לדרגת "מי מנה" היא דווקא מידת יעקב — מידת הרחמים — שכוחה לחבר את הקצוות, להביא את מה שירד למטה לדרגה הגבוהה ביותר. בנוסף, מובא שכוח התורה עצמו תלוי בקיום המצוות, כמאמר חז"ל "כל האומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו" — שכן צריך גם גמילות חסדים וצדקה. הנקודה המרכזית המאמר חותר לבאר את ההבדל המהותי בין שני אופני הייחוד: ייחוד תתאה, הנעשה על ידי מצוות, שבו היהודי ממשיך את הגילוי האלוקי בבחינת מספר ומידה; וייחוד עילאה, הנעשה על ידי תורה, שבו היהודי מתחבר לדרגת האינסוף שלמעלה מכל מספר. ייחוד עילאה זה מיוחס דווקא ל'יעקב' — שמידתו רחמים — מפני שכוח הרחמים הוא המחבר בין הקצוות ההפכיים, בין הדרגה הנמוכה ביותר לגבוהה ביותר, מה שנאמר "מידתו של יעקב מבריח מן הקצה לקצה". אולם תנאי מקדים לכל זה הוא שתהיה גם עבודת המצוות, דהיינו שאין תורה בלא מצוות. עיקרי השיעור שתי דרגות בפסוק: "ומספר את רבע ישראל" — ייחוד תתאה על ידי מצוות, בבחינת מספר; "מי מנה עפר יעקב" — ייחוד עילאה על ידי תורה, בלא מספר כלל. חלוקה זו מתאימה לזוהר (משפטים, דף קה — לאימות) המבדיל בין שתי דרגות אלו. תפקיד מידת יעקב — הרחמים: למרות שבאופן כללי ישראל נעלה מיעקב, דווקא מידתו של יעקב — הרחמים — היא בעלת הכוח המיוחד לחבר בין הכי עליון לכי תחתון ("מבריח מן הקצה לקצה"). מכאן שדווקא "מי מנה עפר יעקב" נאמר לגבי הדרגה הגבוהה יותר. עפר — עניין ביטול: "עפר יעקב" רומז לעניין ביטול, שהוא תנאי הכרחי להגיע לדרגת ייחוד עילאה על ידי עסק התורה. תנאי המצוות לתורה: מאמר חז"ל "כל האומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו" מלמד שגם כדי להגיע לדרגת "מי מנה" על ידי תורה, חייבת להיות ההקדמה של "ומספר ישראל" — עסק המצוות, גמילות חסדים וצדקה. 'מי' — שער החמישים: המאמר מוסיף שרמז נוסף ב"מי מנה" הוא ש'מי' בגימטריה 50, רמז לשער החמישים — שהוא גילוי התורה (המקושר לחג השבועות), ומכאן פשר נוסף לקשר של "מי מנה" דווקא לתורה (המקור: ספר הפרדס, ערך 'מי' — לאימות).