לקוטי תורה "מי מנה עפר יעקב", פר' בלק, #3 - הרב יצחק מאיר וייס

שיש שמה איזשהיין אותיות וו ומחשבות. הדיבור לעומת זאת זה הדיבור לזולת והדיבור הוא באופן כזה שהזולת מקבל המשכה פרטית מחולקת וממילא בנים של כאשר ש מדברים על דיבור אלוקי בדבר השם שמיים הם נסו אז הנברואים שמקמלים מבחינת הדיבור הם באופן כזה שהם מרגישים נפרדים מהאור והאחריות האלוקית שנמשכת לעולם ועל זה נשאלת השאלה מה היא המעלה של זה שהנשמות ירדו לאילמהזה כביכול כל ירדו מעולם של מחשבה לעולם הדיבור כן מעולם של התבטלות והתאחדות עם הלוקוס לירדו להיות בעולם של גופים עולם של עולם גשמי ששמה בעצם הרגשת אחיות היא באופן של דיבור באות בייס של המימר הוא הולך יותר לגעת בנקודה הזאת ולהסביר שבאמצעות זה שודי ירד לעולם המעשה ובעולם המעשה הוא מתעסק עם מצוות מעשיות אז הוא מתעלה גבוה יותר מההתאחדות שהייתה לו בבחינת המחשובת. כי בחינת המחשובת גם

כאשר אומרים שמחשבה מתאחדת עם הנפש עדיין בסופו של דבר זה איזשהו לבוש. גם מחשוב נקרא בשפה זה אחד מהשלוש לבושים. אז למרות שהלבוש מצד אחד לבוש המחשבה הוא לבוש שמתאחד עם הנפש. הוא הרי בתוך הנפש חלק אחד עם הנפש. בסופו של דבר זה לבוש. ואילו על ידי תור מצבס. על ידי מיצבס כמו שבעיקר מודגש פה במימר יהודי מגיע לדרגה שמרומזת במילה אף אסיסים היא מרומזת באיזשהיא דרגה גבוהה יותר אז בסגנון שלט ב של המאמר כאשר הוא מדבר על זה שודי שנשמה ודית על ידי שהיא מקיימת מצוות על ידי שהיא רואת לאמעלה לדרגה גבוהה יותר זה בזה שהוא מבאר באיזה עילוי מתקבל בנפש שלו זה זה הסגנון שו מדובר פה מה העילוי שמניע בנפש שלו זה זה שאם באהבס השם שהיא תוצאה של מחשובת אז יש אהבס השם באופן אחד האבס השם שתהיה אצל אדם כתוצאה מההתגלות של אףסיסי וההתגלות הגבוהה יותר

היא תהיה אבס השם באופן נעלה הרבה יותר וכדי לבאר את זה אז הוא מתחיל בכלל הוא מתחיל עם עניין כאילו חדש ואומר שיש ויחד לבובינו ויחד לבובינו לבובנו כנראה גם לא ש רבים וגם ויחד הכוונה תחבר למה צריך לחבר מה צריך לאחד בלב אז הוא אומר כי בלב יש שתי בחינות יש בחינת חיצוניס הלב חיצוניס הלב זה מידוס כאלו האבס השם כזו שנובעת מתוך התבוננות מתוך השגה ויש שבלב יש אהבה ורצון לאלוקוס באופן כזה שלמי לו מטעם ודעס פנימי סלב רצון כזה שהוא נובע מצד מתונו מצד האבא שלמלה חיבור האב ורוצ חוץ לאלוקוס שלמעלה מכל הגדרים ויחד לבובן הפירוש הוא שלא רק שודי אוהב את השם בחיצון אלא אוהב את השם גם בפנים יסבש >> שובגה שלא מתלבשת בגוף למרות שזה >> היא כן מתלבשת בגוף אין פה דגש כזה שזה לא מתלבש בגוף זה כן שייך הפוך לפי מה שמבר >> יחידו לא כתוב שלא מתלבש בגוף לפי מה

שכתוב פה >> לפי מה שכתוב פה הדגש של יחידו הדרגה של דרגה הזאת של יחידו זה שזה לא בא מצד התנועה דיברנו על זה אתמול לא בא מצד התנועה החיובית שלי >> כאשר אני משיג משהו בסדר יכול להיות שאני משיג את זה בעזרת מישהו שמסביר לי את זה בסדר אבל האופן בו בסופו של דבר אני משיג את הדברים זה באמצעות זה שאני קיבלתי את הדברים הסכמתי ואני בכוחי הגעתי למסקנה הזאת זאת אומרת זה נקרא שאתה תופס דבר עם הכלים שלך זה נקרא גם אם יש רב ותלמיד עדיין בסופו של דבר התלמיד אם התלמיד ישאר פסיבי התלמיד לא לא יתאמץ מצידו להזדכך לזכך את כלי השגתו הוא לא הוא לא הוא לא ישיג בסופו של דבר את הרעיון אותו הדבר באהבס השם כשיש לך נשמה ודית ש פיתחה קשר לקדוש ברוך הוא. רגש של האבס השם היא נמשכת לאלוקוס. אז אם המשיכה הזאת לאלוקוס יושבת מבוססת על איזשהיא הכרה

באלוקוס, סוג הכרה כזו של טעם ודס, כלומר הוא מגיע למסקנה, כן? זה איזשהיא עסקת מסקנה שאלוקוס הוא גדול, גודול לשם ושאלוקוס הוא העיקר ושלאלוקוס הוא אמס. ממילא הוא נמשך לזה. זה נקרא אבס השם שמצד טעם ודעס כי זה אומר שהמסקנה הזאת נובעת מתוך תובנה שלי מתוך איזשהי מסקנה שאני העסקתי מתוך זה שהתבוננתי אני מכיר בכך זה אבס השם שהיא בטעם ודעס למה כאילו במה זה בעל ידי ביטוי א' זה זאת תהיה אבס השם שמוגבלת לפי ההשגה שלי >> בסדר זאת תהיה אבס השם שכביכול יש עליה גם ויכוח כי אם אם האבס השם הזו נובעת מתוך מסקנה שהסקתי הרי באותה מידה יש אנשים שמסיקים אחרת והם עומדים דמו לי אני צריך להתמודד איתם אני הגעתי אני הגעתי למסקנה הפוכה מאנשים אחרים אומר יש פה מאבק יש מלחמה לעומת זאת כשר מדברים על אהבס השם שהיא לא נובעת מההשגה שלי אלא כי פתאום

האמת שהיא למעלה מכל המציאות שלי מהירה אצלי אז אין זה נקודה כזאת קודם כל היא נקודה שלא נובעת ממני לא אני העסקתי את זה איזשהיא סיבה הדבר הזה תגלה עליי >> נכון כמו רב >> בדיוק זה כמו מעקי הרבני שביקש כל הזמן איזה משהו שפנים >> שיאיר כן יתכן שזה הכוונה שם ייתכן >> יתכן שבאמת זה הכוונה שם בסיפור של רבי עיזיק שהוא ביקש ככה הוא מספר מכתב ידוע ייתכן שרביזק ביקש שוב ושוב מאלתר ביקש ממנו שוב ושוב שהעניין של אחד השם יאיר בלבבו עד שהוא אמר שבמימר שלופרו 10 נושים לחמכם בתנורכ אמר את זה אז כחי ציורו בליבי כחי ציורו בליבי ורצה לצאת לרחובות לצעוק את הין כן טוב יתכן שזה הכוונה זה לא >> חסיד אחרי זה של כן אבל על כל פנים אז אהבס השם שהיא בבחינה שלמדס השתי התכונות האלה דבר ראשון זה לא נובע מצד הכלים שלי וגם זה מסביר את מה שאנחנו כבר נראה שלא

עומד מולו שום דבר למה לא עומד מולו שום דבר כי אם זה משהו שאני מסיק אותו אז המציאות שלי פה הסיקה אז המציאות שלי יכולה גם להשיג אחרת בפועל היא זכתה להשיג את המציאות אתה נכונה אבל יש יש פה מקום שמאה לעומת זאת מול הדרגה הזאת שהיא לא נובעת בכלל מהמציאות של העולם אלא כי האמת שלמעלה מכל העולם מאירה באדם האמת הזאת לא נותנת לשום דבר אחר לא נותנת מקום לשום דבר אחר וזה זו המשמעות שיחידה אין לה הדרגה הזאת של פנימי שלב של יחידה כמו שהוא אומר פה הדרגה הזאת אין מולה משהו שמנגד ומפריע לה כי האמת שמוארת להם היא לא מצד הכלים היא לא מצד איזשהי עשה צגה אלא האמת מהירה כמו שהיא מול האמת הכל מתבט בסדר בוא נתחיל עוד מעמות ביס למרות שמדנו כמה כמה שורות כבר למדנו אבל יהיה פשוט ברצף להמשך ואחדורים יש להובין מהספסנשו בוילום הזה בהשלבסוס בגוף הגשמי מאחר שבמק

חוץ בסוקלול מסחדס אינסוף ברוך בבחינס מחשובה בחינס על מסתימי למלמחינס שם ובחינס דבר השם בעל מנדסגליון קנל זאת אומרת אחרי שאנחנו לומדים את אות א' של המיימר נשאלת השאלה מה התוספת של הנשמה כשהיא יורדת לאזה אכי נקסיב יחיד לבירשמך וכןנו מספללים בברכס לאבתנו בחול ויחיד לבובנו זאת אומרת יש איזשהיא תפילה אה כן אמרתי שאני מתחיל עוד ביס קור כמה שורות שכבר למד עניין כי יש בחינס רוסדליבו ללב יש רצון הלב ובא ברוסדליבה שהוא רוצל ויש בו זה בספינס פנימיוס וחיצוניס פנימיוס נקודה בחינסבור בו שלמילו מה ודסוב מלמ בבחינס מתונה כמו שכוסבס מתונו כהונסכם הדרגה הזאת של פנימי היא באה כביכול מלמעלה זה המשמעות של מתונו היא לא נובעת מצד מה ההבדל בין מתנה למכר מה ההבדל בין כשהמוכר נותן לי את ה את ה את ה את האשוואה אני >> בשניהם המוצר הגיע אליי בסוף ליד כן כאן

אני בערך של זה כאן זה לא בע >> יפה כאן אני הגעתי לזה באמצעות שאני נתתי מעצמי משהו זאת אומרת קיבלתי את זה מצידי קיבלתי בשניהם אני מקבל היד שלי זה הנקודה אנחנו רוצה להדגיש כשאומרים שאבידס מתונו הייתי נכון אתכם שדבר בא מלמעלה אז לא הכוונה שזה בא מלמעלה ב וזה לא הגיע אליי הרבה פעמים ככה יש איזשהי הבנה זה באופן מקיף זה מרחף מעליי לא זה באמת מאיר אצלי אבל ההבדל הוא באיזה אופן זה מאיר אצלי האם זה בא כי אני רכשתי את זה או זה בא במתון או כל מה שצריך לעשות זה כאילו להיות מקבל להיות פסיבי זה מאיר עליי זה זה ההבדל אבל בשניהם זה מגיעים וחיצוניס הלב הוא אנילכך מן הדס וישבנוס בגדולס השם כל חד לפום שיורדילי ולפייס וסגוס בעיר אינסוף ברוך הוא כך מאיר ארס האב ובלי בסדר עד לפה למדנו אתמול את שני סוגי האב עשה השם ועל זה מתפללים ויחד לבובה והנה

מודה זוכי זה לאומ זהסול כמעט עכשיו מביא עוד תכונה שהזכרנו קודם שיש שאפשר להבחין בין העבודה של בין העבודה של פנימסלב לחיצוניס לב שמה שכמו שיש דעס בקדושה שמה זה דעס בקדושה לא דס השם ולאבויסו כך יש דעס מצד הקליפה וסתר אחר והוא הדע שמצד הקליפס אחר מה עניינו דסורה ולהו דבורים זורים ולטיבו יבקש נפרד מחמ שעורב לחיקו אתיקוס מזהנוגו אז בדיוק כמו שיש דע שזה זה התקשרות והשגה בענייני אלוקוס שמביא אותו לאבש השם. כך בדיוק יש דעס בענייני עולם הזה. מעניין שסתם שכשהוא אומר דעס בענייני עולם הזה אז הוא אומר בסופו של דבר למה אתה למה למה איך הדעס של עניון העולם הזה עובד >> שהוא נותן כן שזה טעים זאת אומרת בניגוד לדעס שמסתכלים קודם שאומר דעס בקדושה זה לא דס השם זה גם קודם הוא אומר שזה התבוננות דעס והסבוננוס זאת אומרת באלוקו

זה עובד עם דעת והתבוננות בגדולס השם שמוליד אהבס השם בקליפה עומד הדעס ומביא את התחושה של אוינג והזכה לגוף לא למשה והנה >> תענגל גם יש אבל זה >> כן אבל זה מתחיל כמו שהוא אומר פה הדסבנס >> והנה זו היא מדסבינונים זה וזה שופטון הדרגה הזאת שיש דעס בעניון העולם הזה מול דעס בקדושה זה מדס הבינונים שחז"ל אומרים על מדס הבנים זה וזה שיפטון הוא לא יהיה מותחו כשזה קום זה נויף אבל יש פה מאבק אך שבפנימי סלם שלמהטעם ודעס רק ב מלמ בבחינת מתונו אז על הדרגה הזאת הן בחינס זה לאומזה כנגדו למה שבחינס פנימס נקודס הל בחינס יחידה שאין לו אלו רוצך להביא שבשמיים ביטוי מעניין טוב אנחנו מכירים את הביטוי הזה >> אין זה לאומ זה לדרגס היחידה אז יש פה כאילו משני הכיוונים שמה בפשו זאת אומרת אין זה לאומ זה גם באדם כי הוא נוגע בדרגה כזו באדם שהדבר היחיד

שנמצא שם זה הרוצן אין לו אין לו רוצה יכול לב שמה שמיים אין שמה את הדעס אין שמה את הכלים שלי יש שמה רק מאיר רק האמת זה נראה לי הדגש פה כן אין לו אלו רוצים לא יכול לבן שם שמיים למה ביחידה אין לאומ זה כי אין שם שום דבר האדם כביכול וכהיליו והכוחות הפנימיים שלו לא נמצא שם הדבר היחיד שנמצא שם זה האלוקוס שמאיר בו ופועל שיהיה רוצה שבשמיים זה כנראה הביטוי אין לו אל רוצה בשמיים וממילא אין מולה עניין מקביל בקליפ והיא המילו ומדרגה שאין דוגמס בארקו נמצא בגשמס כלל רק להשם לבדוי נמצא בבסר אלם כב הדרגה הזאת שיש מציאות של ניברו שהיא מתקשרת לעניין אחר באופן כזה שיש רק רוצן איכוד לא קיים כזה זהו מציאות בילומזה. מה שייך באילמזה שדבר התקשר עם דבר אחר באופן שלמי לו מטם ודס >> בלי עוד איזשהי מעוררבות. זאת אומרת התכונה הזאת לא קיימת. זה מה שצריך לחשוב

על מה שכתוב פה. כן התכונה הזאת לא קיימת. זאת אומרת הרבה פעמים היה לנו פעם דיון באחד המאמורים שאני חושב ש אה ה לא שהוא הזכר קודם במימר. מה בסוגריים במידבור היה לנו דיון האם טייבוה זה טייבו וכשניפרד שהיה מוזכר קודם האם זה מקביל לסוגשרוס כזו שהיא התקשרות שלמה לומתם ודעס אז פה כתוב במפורש שלא רק שבפועל כביכול אדם שדרגס היחידה הדרגה הכי עמוקה שיש בנפש אלוקית של יהודי אין לה אין לה אלא אין מציאות כזו בכלל אין מציאות בלמה זה ששני דברים התקשרו אחד לשני שני באופן כזה הכוח הזה פשוט לא קיים אבל טי אומרים >> בטי אז אז אז יפה אז היה כתוב לא >> נכון נכון נכון נכון אני אומר את זה לא כ >> תסביר לי אומרים למטה >> יפה אז דיברנו על זה אז בארחות ואני לא רוצה כך להיכנס ל >> לא רוצה להיכנס כל כך להסביר את ההבדל אני

יותר רוצה להבחין מה כתוב פה כתוב פה שהתכונה הזאת של סוג התקשרות כזו לא שייכת בזה. זאת אומרת זה לא רק שבפועל כביכול האדם מעורר את הדרגה הזאת אז זה סוג דבר שקיים רק באלוקוס הוא מוכיח את זה גם מפסוק כמו שכוסו כי עם כשי הורף וסולחתו מה הפירוש כשיף אז הוא אומר פירוש כשי אוירף בחינס רוצן שלמלו מהתם ודעז חולו כמו שסבר במוקח כשהקדוש ברוך הוא אומר כי אם כשאורפו וסולחתו תמיד נשאל את השאלה מה הקשר בגלל שכשאורף לכן וסולחתו התשובה היא כן בגלל שלעם ישראל יש את התכונה הזאת שלהתקשר למה לאומתם ודש זה הפירוש כשי אוירף לכן וסולחתו יבוא מישהו ואיתן שחסירס ממציאה ביאורים מוזרים כי גם כשערב זה שלילי אז הוא מביא פה בסוגריים מדרש רבו שכתוב מפורש את הדבר הזה זה יפה יפה והן ברביס פרשס כיסיסו סוף פרש מבס ששמה מדובר על הפסוק הזה כי עם

כשאורפי וכתוב ואינוי אלו לשיבחוי כתוב שם ההמשך ההמשך של זה למה זה אינו אלו לשיבחוי אז כתוב שם במדרש, הם מביאים את זה גם בחוברת, אין פה את החוברת א שזה או או שהוא דבוק בקדוש ברוך הוא, אני לא זוכר את הצורה בהזה כתוב, או צלוב הלשון של המדרש שיהיהודי מחובר לקדוש ברוך הוא ברצלנו לו מתעדס, או שהוא מחובר או שהוא נהרג על קידוש השם מדרש מפורש סתם זה ממש ועם כשערף הוא עם כשערף הוא זאת אומרת זה זה שור של בב זה גם מישראל זה שעם זה כתוב שם יש שמה אריכות במדר >> אזין שבאומות אתה יכול אולי להסביר את זה לא לא לחיוב ולשלילה >> כן אבל גם שמה אפשר לעשות >> לא אבל החידוש שוא החידוש שוא שהמדרש אומר לשיבח זה זה החידוש שהביאור הזה הוא ביאור חסידי לכאורה כשפבל כתוב פה לשיב או וביסור ארוסה העבירה בזהו אז ממילא מה שהבנו שבסור אירושל חיצוני ניסלב יש לאומ

זה בחיצוני של פני ניס הלב אין לאומ זה וממילא ביסר ארוס העבירה בזו בקל הוא יכול לנצח ולהגב בירתו על הרע לגמרי מפני שאין לחיצון בו אחי זה כלל בסדר אז עוד משהו זאת אומרת לכאורה גם בלי כל האריכות הזה של מישהו מי והנה מודע זוס עצם זה שאומרים שליהודי יש אבס השם כל כך גבוהה זה כבר עניין נעלה אבל ממודע זיס עד לפה בעצם התחדש עוד משהו שמעבר לזה שהדרגה של האבס השם של אמלום פנימסלב היא דרגה מאוד גבוהה יש פה עוד רווח עצום בצד השני שהוא בעצם שולל את את המציאות שלאום הזה שזה עניין על מאוד זה מה שהוא אומר פה בסרס עבירה בזו בקל הוא יוכל לנצח ולהגירתו ולא רע לגמרי למה מפני שאין לחיצון אם בו אחי זה כלל וזהו אה אין אחי זה יכול להיות >> אז זהו אז בסדר רוס הוא אומר אני חושב חשבת אתה בעצם שואל כ אתה שואל הלשון פה היא מעניינת כי

היה צריך להות כתוב וביסר רוזע וראה בזו לא בקלו יוכוי לנצח >> אלא הם זהו הם מאבדים לגמרי כאם אסדונג מפני אשיתכן שבסור זה עבירה בזו הכוונה היא לא לו דווקא כן לאו דווקא שהיא תאיר באופן מלא יכולה אולי להאיר חלקית איזשהיא הערה ביסוררוס אולי לדייק את המילה בהיסוררוס כלומר יהודי שחי בטעם ודאס ואז הוא רוצה איכשהו להתפטר מהצר הורע בטעם ודעס אתה נאבק עם היצר הורע נכון יש לך את הטעם ודעס דקליפ שהוא אומר לך שהאלום הזה הוא יש בו אוינג והוא מחבר אותך לאלומ וודי באמצעות טעם ודעס מנסה לעורר התקשרות לאלוקוס ברגע שהוא גם יאיר עליו יעורר גם את הפנימיוס הלב אז זה יתן לו סיוע שבקל יאכל להגביר ולו לנצח כמובן שאם פנימי זלב מהירה כמו שהיא אז הכל הכל >> בסוף >> כן בסוף כן בסוף האדם חי עם טעם ודעס זה המשמעות כנראה של ההמשך פה וזה זהו יחד

לבובי >> מה מה המשמעות של יחד לבובי לכאורה למה צריך את חיצוני ניסלב בוא נלך אגבני ניסלב למה יחד לבובי כמו שאומר בוא נקרא את המשפט וזהו יחיד לבובי >> וכולו ואותו דבר ויחיד לבובינו שיניך להלבחינס חיצוניסורוצח פנים מסורוצ אז נשאל בוא נשאל אם יש פנים מסרוצן בוא ניקח רק את פנימסרוצן מה מה בוא נחייה עם יחידה מה מה יש תשובה היא לא אדם חי עם חיצוני סרוץ אדם חי עם תעבודה אז אתה אתה הולך ברחוב, אתה אתה מדבר, אתה אתה חי עם טעם ודס, אתה לא חי עם עם כוחות שמעל טעם ודעס. רק אומרים לך שאם אתה מנסה להתקשר לאלוקוס עם טעם ודעס, אז אתה כל הזמן במאבק, כי בטעם ודעס יש לו יש לו אומורר את הדרגה שלמה מטעם ודעס, כלומר אתה פועל יחיד לבובי, כלומר שהתקשרות של פנימסלב יאיר בהתקשרות לחיצלב, אז ממילא בקהל יוכל לנצח ולהגביר.

>> כן. זהו. אז עד לפה התבאר בין נפש אודום שתי הדרגות של חיצוי ניס הלב ופני ניס הלב ושכשיהודי מעורר את פני מסלב הוא מצליח לפעול בעצמו איזשהו משהו שהוא שלא יהיה בערך שבקהל יוכל לנצח ולאט ממילא עכשיו הוא חוזר חזרה אחורה למה למעלת הירידה של הנשומה מי היא אותה לפני הירידה לעולם הזה שהיה בדרגס מחשובה לאוילומזה ששמה היא מתעסקת עם מיציס ובהתעסקות הזאת במצפס מייסס נוצר בה איזשהו עילוי וכפי שהוא יבאר מה העילוי שנוצר בה ההתגלות הזאת של פנימסל זאת אומרת וזהו אף הסיסים וכוא אמר באות א' של המימר שאף זה מלשון ריבוי שעל ידי השייה נו נוצר איזשהו ריבוי שאף מרד בחינה אחס והוא מה זה הדרגה הזאת בחינס רוצנון שלמילו מילו מבחינת מחשוב דיבור מיס וסומח לאסיסיב למה זה נסמך האף נסמך לעשייה לפי שארגיל רוצהו בבחינתי גשמיוס דוק בעינו

במיס המצ לי רצח מפני רצור מרש טוב ורמך מצמח וילוס בסדיק זאת אומרת הכותרת היא כזאת במיס המצוו יהודי ממשיך את דרגס אף שזו אומר היכולת של יהודי להתקשר לדרגה שלמלו מתם ודעס לרוץלי מה פתאום במיס המצרגה הזאת אז צריך קצת לשים לב למשפטים שהוא אומר דבר ראשון הוא אומר שבמיס המצס יש איזשהו משהו לי סבטל רצונך מפני רצוינה בסור מרש טוב מה שמע פה שמיסה המתווה זה מה שזה זה התוכן זה הרעיון של מיס המצווה שודי אומר מבטל את הרצון שלו לעשות מה שהקדוש ברוך הוא רוצה >> אה כן הכבול הסועיל ככה משמע פה הכבול הסועיל שבמצוו הזה שהוא שם את עצמו על הצד בהמשך בשורות הבאות נראה שיש פה עוד איזשהו גבוה נקרא לזה עוד צד של אסקפיה גם כן זאת אומרת יותר עם קבולס איזשהו ביטול של אסקפיה אנחנו נראה שהוא יגיד גם את המשפט הזה ואז מהצד השני הוא אומר פה עוד

משהו שרמח מפססם רמך המשוךסיון ונוסחיל זאת אומרת יכול להיות שכל הרעיון אחד מתקשר לשני אבל צריך לשים לב שהוא אומר פה כמה וכמה משפטים שכל אחד מכיל רעיון בפני עצמו זאת אומר יש פה את התנועה של בטל רצוינחו זה בעשייה של הס מצד האדם ואז כאשר ודי עושה במיסה מה זה שייך למייסה דווקא אבל כאשר יהודי עושה במיסא דווקא איזשהיא עבודה שעניינה ביטול הקדוש ברוך הוא אז דווקא במקום של הביטול הזה זה מאיר נוצחוסון בסופון מאיר רוצנו זה מה שהוא אומר רמך צסם רמח שוכס רוצנו צחילוסיפ וזהו עניין אם המבואר לאל פרשסלך על פסוק ואתו יגדלנו הממר השני בפרש השלישי בעצם בפרש השלס שלך ואת יגדלנו שמה הוא מדבר באריכות על זה שמיסה המצות מקיפים שבילומ זה דווקא נסו הנשומס בבחינת מהלכים מה למה למה באלומ זה דווקא נעשות בבחינת מהלכים שהוא מה זה מהלכים הוא מסביר שם שהוא

בחינסאבו דמידכו בלי גבול הכלי ממילא הוא מקביל את זה בעצם פה לא של פנימיוס הלב והיינו איך זה נהיה אז כתוב שם על ידי המצו כמו שכוס אם בכו כויסי תליכו ברגע שיש מצוות מגיעים להליכה לפי מה יש במצוות שעל ידי מגיעים להליכה לפי שהם ממשוךס מקיפים מבחינה סובב כללמין על נרן להלוי סומכולו בסדר אז ממילא זה אותו עניין שמדובר פה מה שכל זפסוק סיץ צבקשהו פוני והינו על ידי יספונך אבה כשו וזהו שכוס בקריא שמדבורים אוה אשרנו מצבחיו כן והדגש על אשרו נויכשה התגלות שלו נויכים ואומרים ואיו שמו תשמעו אל מצוו סאי כלומר מדברים על קיום המצוות עלימוד התרה שממשיך את דרגתו נויכי אבל כל זה אחר ואוהבתו סבבה אלכו בכל לבובךו מה זה בכל לבובךו אנחנו רגילים בשני יצורךו אבל פה מסביר את זה באופן אחר לגמרי מה זה בכל לבכו פירוש בז בחינסל פנימיוס וחיצויניס אז מה מה מה

הוא רוצה להגיד פה מהקרי השמעה זה נראה קצת שזה בסדר הפוך הרי במים רד לפה מה הוא מסביר שעל ידי קיום המצווז בקבול בבטל רצוינחו מצד נוצחוס בסיפון ממשיכים המשכה כזאת שמגלה את פנימסלב אז אם ככה אם אנחנו ננסה להתאים את זה למה שהוא אומר פה בקריא שמע אז אומר ככה יהודי בא ואומר ואוהבת סבבה אלקרך בכל לבך גם בפנים ישראל איך תגיע לזה הרבה פעמים זה כתוב הפוך שממילא התוצאה היא אבל איך תגיע לזה על ידי ואו הדבורים אוילו ועל ידי ואם שמעת יש שמעל מצוות איך תגיע לתבוב בפנים לב על ידי זה טוב שדי חיצוניס מגיעים לפנימיות >> מה החיצוני ניוס מה החיצוניות >> המיסמיסה הפי >> אגיד לך כקרי המיסה >> אז זהו אזצ כן צריך לדייק כי פה במיס הוא מגדיר את זה קצת אחר כי יש פה ככה בשורה שעכשיו עצרנו הוא ממשיך ומסביר שהקדמה לפנימי ישראל צריך לעבוד על חיצוני

אז זאת אומרת יש שני שני ערוצים בהבס השם שמתכנסים יחד זאת אומרת צריך לקיים זה לא יכול לעבוד בדיוק זה לאמיוז בלי חיצוני כשאין חיצוני >> אבל זה שני סוגי חיצוניס אחרים יש את הזה שודי סתם צריך לעורר אהבס השם חיצונית ויש את זה שודי צריך לעשות מיסה שניהם יחד שכשעושה את המיסה אבל אנחנו אומרים שצריכים חון אל המיסה צריכים להתכונן שצ הפנימי המיסה זה המוצ שלא זה הולך >> המיסה בעצמו >> קודם המיסה ואחר כך הפנימס >> זה מעניין אף החונה הוא הדבר הפסימי החונה למצ הפנימי המצווה שלה זה זה החיצוני אם יש לך את החונה אתה עושה את המיסה יוצא בדיוק הפוך ש אומר קודם >> מיסה הוא מביא חזרה >> כן כמו שאומר not חילוסיפון זה הכוונה של בהתחלה באמת צריך להיות אחונ צריך להיות מינוס מינוס אז הוא אחרי שיש אתס >> זה הרבה יותר זה לא כך

>> כן