גמרא בעיון 15: מתי אמרינן ״יש שליח לדבר עבירה״? - הרב שמואל רבינוביץ

שיעור ט״ו | גנב וטבח על ידי שליח: יש שליח לדבר עבירה וגדר קם ליה בדרבה מיניה | בבא קמא ע״א, ע״ט. מדוע הגונב וטובח ביום הכיפורים בידו פטור מתשלומי ארבעה וחמישה ואילו השולח אחר לטבוח חייב? כיצד ייתכן ש״אין שליח לדבר עבירה״ בכל התורה כולה ודווקא בטביחה יש שליח לדבר עבירה? אם השליח עצמו נפטר משום קם ליה בדרבה מיניה מדוע אין הפטור הזה מגיע גם למשלח? נושאי השיעור: ● אין אדם לוקה ומשלם ● החידוש שדווקא בטביחה יש שליח לדבר עבירה הנלמד מ״וטבחו ומכרו״ מה מכירה על ידי אחר אף טביחה על ידי אחר ● החילוק של המשנה למלך בין שלחו לשחוט סתם לבין שלחו לשחוט בשבת ● ספק הקצות החושן אם הוא שליח גמור או שהמשלח מתחייב על מעשה השליח בלא דין שליחות והנפקא מינה בשולח קטן ● טעם רש״י ש״אין שליח לדבר עבירה״ משום שהשליח כעושה מאליו ואין מעשהו מתייחס למשלח ● יסוד שני הגופים שבו מתבאר מדוע אין קם ליה בדרבה מיניה כשהעבירה הגדולה והתשלום מתחלקים בין שני אנשים ● חיוב ארבעה וחמישה על השינוי שביציאת החפץ מרשות הבעלים שבו נעשה החיוב מאיסור חפצא לחיוב גברא