לקוטי תורה, פרשת כי תצא ״כי תצא למלחמה (א)״ #3 - הרב יצחק מאיר וייס

לקוטי תורה, פרשת כי תצא ״כי תצא למלחמה (א)״ #3 - הרב יצחק מאיר וייס סיכום מקיף: לקוטי תורה – פרשת כי תצא, מאמר ״כי תצא למלחמה (א)״ #3 (המשך אות ב׳ ואות ג׳) א. השגת המלאכים: ״משתבח שמך לעד מלכנו״ ואי-השתנות הבורא בהמשך לביאור השגת המלאכים בברכת יוצר, המאמר מעמיק בביטוי ״משתבח שמך לעד מלכנו״ [05:37]: ״שמך״: כל השגתם ושבחם של הנבראים והמלאכים נוגעים רק לבחינת ״שמו״ של הקב״ה (הארה והתפשטות חיצונית) ולא לעצמותו יתברך, שאינה נתפסת כלל [06:35]. ״לעד״ – עומד בהבדלה: האור והחיות אינם מתלבשים באופן פנימי המשנה את המאציל, אלא הקב״ה עומד מובדל ומרומם מן העולמות (״אני ה' לא שניתי״) [07:07], [08:22]. ״כי הוא ציווה ונבראו״: הבריאה כולה התהוותה בדרך ממילא ומבלי שהבורא ״טרוד״ בה [09:03], [10:03]. כשם שהבל היוצא מפי האדם נפשט לחוץ ונפרד ממנו בעוד האדם עצמו נשאר שלם ואינו מושפע, כך ״ברוח פיו כל צבאם״ – החיות האלוקית מקיימת את הנבראים מתוך הבדלה ורוממות מוחלטת [11:43], [14:06]. ב. תנועת המלאכים: ״רצוא ושוב״ מתוך עוצמת השגתם, שרויים המלאכים בתנועה מתמדת של רצוא ושוב [15:49]: רצוא (באהבה וכיליון): תשוקה בוערת ורשפי אש להיכלל ולהתבטל באור אין-סוף (קדוש קדוש קדוש) [16:00]. שוב (ביראה ובנסיגה): מתוך הכרה בעוצמת הרוממות וההבדלה של הבורא, הם נרתעים לאחוריהם ביראה ובשפלות (״ויראו וינועו ויעמדו מרחוק״) וממשיכים את השפע למטה: ״ברוך כבוד ה' ממקומו״ [16:31], [17:43]. ג. עבודת האדם בתפילה: העלאת כל חלקי הנפש ההתבוננות בסדר התפילה משקפת את תנועת ה״רצוא ושוב״ בכל רבדי הבריאה כדי לזכך את הנפש הבהמית [18:05]: ברכות קריאת שמע (דרגת ״חי״): התבוננות במלאכים ובחיות המרכבה מולידה באדם ״רצוא״ של אהבה והתכללות, ואחריו ״שוב״ של קבלת עול מלכות שמיים בפועל ממש בעולם הזה [18:25], [19:38]. פסוקי דזמרה (דרגות ״דומם״ ו״צומח״): התבוננות בהתבטלות העולמות התחתונים (״הודו לה'״, ״וצבא השמים לך משתחווים״), המזככת את החלקים הגשמיים והנמוכים ביותר בנפש ובגוף האדם [19:57], [21:45]. ד. ״תפילות – אבות תיקנום״ והולדת מידת הרחמים מתוך שתי התנועות הנפשיות – אהבה (חסד – אברהם / רצוא) ויראה (גבורה – יצחק / שוב) – נולדת ומתעוררת באדם מידת הרחמים (תפארת – יעקב) על הנשמה השקועה בגוף ובחומריות [22:23], [24:21]. בכך כוללת התפילה את מידותיהם של שלושת האבות ומביאה לזיכוך מושלם של הנפש הבהמית לקראת קבלת עול תורה ומצוות [24:43].