לקוטי תורה מאמר "וידבר ה׳ אל משה במדבר סיני" #3 - הרב יצחק מאיר וייס

*חִיבּוּר רָצוֹן הַתַּחְתּוֹן לְרָצוֹן הָעֶלְיוֹן: עֲבוֹדַת הַלְּוִיִּם, הַכֹּהֲנִים וְאֹהֶל מוֹעֵד* לקוטי תורה, מאמר "וידבר ה' אל משה במדבר סיני" – דף א' עמוד ב' | הרב יצחק מאיר וייס – שיעור מס' 3 *תקציר השיעור* בשיעור זה ממשיכים בביאור המאמר שבלקוטי תורה (במדבר דף א' עמוד ב'), ועוסקים בעניין חיבור שני הרצונות שבנפש האדם – הרצון התחתון והרצון העליון – ובדרך המעשית לפעול חיבור זה על ידי עבודת אהל מועד, הלוים והכהנים. השיעור בוחן כיצד התורה שבעל פה משמשת כלי ראשי לגילוי הרצון העליון בתוך כוחות הנפש, ומדוע עם זאת נדרשת עבודה נוספת של גבורות וחסדים כדי שגילוי זה יאיר ביהודי באמת. *הנקודה המרכזית* יסוד המאמר הוא שבנפש כל יהודי טמונים שני רצונות: רצון תחתון הנמשך מן החכמה–בינה–דעת ומוגבל "לפום שיעורא דיליה", ורצון עליון הנובע מבחינת עצמות הנשמה שלמעלה מן הטעם ודעת – רצון של בלי גבול שהתגלה בחג השבועות ב"אנוכי מי שאנוכי" עד שפרחה נשמתם של ישראל. עבודת היהודי היא לפעול ש"ישאו ראש לגולגלותם" – לחבר את הרצון התחתון אל שורשו בבחינת הרצון העליון. אמצעי עיקרי לכך הוא התורה שבעל פה – "אהל מועד" – שבה גנוז הרצון העליון כעובר בבטן אמו. ואף על פי כן, כיוון שהתורה ניתנה בדברים גשמיים ויהודי שרוי בגוף ונפש הבהמית, נדרשת עבודה נוספת של לוים וכהנים – גבורות וחסדים – כדי שהאור הנעלה יאיר אמיתית בנפש האדם ויעלהו מלמטה למעלה. *עיקרי השיעור* *שני הרצונות שבנפש (דף א' עמ' ב'):* הרצון התחתון נמשך מן החב"ד ומוגבל לפי ערך השגת האדם; הרצון העליון – "למעלה מטעם ודעת" – נובע מבחינת עצמות הנשמה שאינה מתלבשת כלל בגוף ובנפש הבהמית. בחג השבועות נתגלה הרצון העליון ב"אנוכי מי שאנוכי" עד שפרחה נשמתם של ישראל – ביטוי קיצוני של חפיצת הנפש לצאת ממציאותה ולהידבק בבלי גבול. "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ לְגֻלְגְּלֹתָם" – עניין החיבור: "גולגולת" היא שורש הנשמה כפי שהיא עומדת לעצמה למעלה; "ראש" הוא הרצון התחתון הנמשך מן החב"ד. העבודה היא לחבר את הרצון התחתון אל שורשו בעצמות *הנשמה* – "גולגלתו שלו עצמו" – שעל ידי כן מאיר הרצון העליון בעולמו הפנימי של היהודי ומגיעה עבודתו לדרגה נעלית. *"וְנוֹעַדְתִּי" לעומת "וְנוֹדַעְתִּי"* – עניין אהל מועד: "ונודעתי" מבטא התגלות הקדוש ברוך הוא לפי ערך כל אחד לפום שיעורא דיליה. *"ונועדתי"* – לשון יחוד וקשר עליון מבחינת "אנוכי" – מבטא דרגה שמאחדת את ה' עם כלל ישראל באופן שלמעלה מן הגבול. אהל מועד, שנקרא על שם "ונועדתי", הוא אפוא הכלי שבאמצעותו פועלים את עניין חיבור הראש לגולגולת. התורה שבעל פה כ"חֶדֶר הָאֵרוּסִין": הרצון העליון נמצא ממש בתורה שבעל פה – "חדר אירוסי" – כעובר הנתון בבטן אמו שאינו ניכר מבחוץ כלל. לימוד התורה הוא הדרך לגלות ולהאיר את הרצון העליון בתוך כוחות הנפש הגלויים; ועניין זה ניתן לישראל במתן תורה על ידי בחינת "ונועדתי לכם שם". *עבודת הלוים והכהנים* – גבורות וחסדים: אף שהתורה שבעל פה היא הכלי הראשי, כיוון שניתנה בדברים גשמיים ויהודי מלובש בגוף עם אבנות סייכם המבדילים, נדרשת עבודה נוספת. הכהנים – בחינת חסד – ממשיכים אור מלמעלה למטה; הלוים – בחינת גבורה – מרוממים את הנפש מלמטה למעלה. שירות הלוים מתחלקת לשלוש: גרשון, מררי וקהת – שלושה אופנים בעבודת הגבורות הקדושות, שסדרן ותוכנן ימשיך להתבאר בשיעור הבא.