לקוטי תורה, פרשת עקב, #4 - הרב יצחק מאיר וייס

לקוטי תורה, פרשת עקב, #4 - הרב יצחק מאיר וייס בזכות משה ירד המן — מדרגת הטל שלמעלה מתהו ותיקון בשיעור זה נעמיק בעניין ירידת המן ובשורשו הנעלה, שהוא בחינת גילוי אור האינסוף שלמעלה מהתלבשות בכלים. נבחן כמה פרטים ודקויות בסוד "לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה'", ובמעלת בחינת הטל שלמעלה מעולמות התהו והתיקון. עיקר השיעור המאמר (פרשת עקב, ראשיתו בדף יא ע"א, והקטע הנלמד מדף יד) מבאר, שהמן נמשך ממדרגה של אינסוף שהיא למעלה מכל סדר ההשתלשלות — למעלה מתהו ולמעלה מתיקון — מבחינת הטל שעליו נאמר "טל אורות", גילוי של אור בלי גבול שאינו מלובש בכלים כלל. ומחמת רוממות מדרגה זו לא זכו לה אפילו האבות, שהם בחינת חג"ת דאצילות שהם אורות בכלים, ודווקא משה רבינו — שנשמתו מצד שורשה הגבוה — המשיך גילוי זה לישראל, וזהו "בזכות משה ירד המן". וזהו עומק "כי על כל מוצא פי ה'", שהמן מגלה שורש שלמעלה מן הבירורים של לחם מן הארץ. נקודות עיקריות אשר לא ידעתו ולא ידעון אבותיך — המן הוא ממדרגה נעלית כל כך, שאפילו האבות שהגיעו למדרגות גבוהות בעבודה האלוקית לא השיגוהו, ודווקא בזכות משה נמשך, שנשמתו המשיכה לישראל עניין שהנשמות הקדושות האחרות לא הביאו. לא על הלחם לבדו — אין האדם ניזון מגשמיות המאכל אלא מן הדבר ה' המחיה אותו; אך כאן מבאר ביאור עמוק יותר, שהמן מגלה שורש שלמעלה מבחינת הבירורים של לחם מן הארץ. תהו ותיקון — בתהו היו הספירות בבחינת "יש", כל מידה עומדת בפני עצמה בכל תוקף האור עד שאינה נותנת מקום לזולתה, ומזה באה השבירה והנפילה; ובתיקון יש התכללות והתיישבות האורות בכלים (חסד שבגבורה וכיוצא בזה). שם ב"ן ושם ס"ג — האדם ובחינת שם ב"ן נפלו מתהו, ושורשם בשם ס"ג שהוא בחינת התיקון; והחיות של לחם מן הארץ באה מבירורים דשם ב"ן ששורשו בס"ג. מדרגת הטל שלמעלה מהכלים — המן נמשך מטל אורות, גילוי אור בלי גבול שאינו נאחז בכלי כלל, מבחינת "טל דבדולחא" המלובש במו"ח (חכמה כפי שהיא בכתר), שלמעלה מעקודים נקודים וברודים; ולכן לא היה במן פסולת ולא נותר ממנו, שכן הפסולת נמשכת מן הישות והכלים, ומדרגה זו למעלה מכל עניין הבירורים.