ברוכים הבאים לאתר שיעורי תורה MP3 · 770 רמת שלמה ירושלים

חזרה
סדר הקרבנות שקודם התפילה - הרב משה מרדכי גינזבורג

סדר הקרבנות שקודם התפילה - הרב משה מרדכי גינזבורג

יום ראשון ה׳ כסלו תשפ״ז |36:27 | האזנה 1

תיאור

סדר הקרבנות שקודם התפילה – אמירה שהיא כהקרבה, ולימוד שהוא לימוד בשיעור זה נעיין בהלכות סדר הקרבנות שבשולחן ערוך אדמו״ר הזקן (סימנים מח–נ, עמ׳ קע – לאמת בפנים): קריאת פרשת התמיד והקטורת, ההתנועעות בלימוד ובתפילה, אמירת פסוקים בעל פה, ופרק איזהו מקומן. תקציר השיעור נהגו כל ישראל וקבעו חובה על עצמן לקרוא פרשת התמיד בכל יום, שבזמן שאין בית המקדש קיים מעלה עליהם הקדוש ברוך הוא כאילו הקריבו ומוחל על עוונותיהם; ואין לאומרה מתוך הרגל, שהיא כפרתנו. וטוב לומר אחריה פרשת הקטורת, ולמנות את י״א הסממנים באצבעות, כמנהג הרבי. מי שאמר הכל בביתו חוזר וקורא פרשת התמיד עם הציבור, ואין בזה בל תוסיף, שאין בקריאה הקרבה ממש; ועל צד היותר טוב יכוון בשנייה כקורא בתורה. בשולחן ערוך כתב שטוב לאומרה מעומד, ובסידור לא הצריך, וכן המנהג. פסוקי מוסף שבת נאמרים לנוסח אשכנז ממה נפשך – אם האמירה כהקרבה, כבר קדם התמיד; והאריז״ל לא אמרם קודם שחרית. בראש חודש ויום טוב אין צורך בהם, שקוראים אותם בתורה. נהגו המדקדקים להתנועע בשעת הלימוד, דוגמת התורה שניתנה ברתת, ״וירא העם וינועו״. בזוהר – נשמת ישראל כשלהבת הנר שאינה שוקטת; ובכוזרי – לעורר החום הטבעי. ובתפילה: יש אומרים ״כל עצמותי תאמרנה״, ויש אומרים בפסוקי דזמרה בלבד, ובשמונה עשרה רק מעט בחתימת הברכה; ולמעשה – ובלבד שיכוון. והכרעת הרבי הרש״ב בהגהותיו לכף החיים: יעמוד ביושר, וכל גופו כעצם אחד ינוע במתינות, רצוא ושוב. דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה. לרבנו תם הותר השגור בפי הכל; ולרא״ש לא נאסר אלא להוציא אחרים. יש להחמיר כסברא הראשונה, ואין למחות ביד המקל. הרבי החמיר בזה על עצמו ביותר, ושינה מלשון הפסוק. וסומא מותר, משום ״עת לעשות לה׳״. איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל נקבעו כדי שילמד בכל יום מקרא, משנה ותלמוד; ונסמכו לתמיד משום ״ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי״, ושאין בפרק מחלוקת. ואינם עולים ללימוד אלא למבין – שלא כתפילה, שהקדוש ברוך הוא יודע כוונתו. ונאמרים אף בבית האבל ובתשעה באב, שסדר היום הם. הנקודה המרכזית בסדר הקרבנות שני גדרים. פרשת התמיד היא אמירה העומדת במקום הקרבה, ולכן קיבלוה ישראל כחובה. איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל הם לימוד ממש, ולכן ההבנה מעכבת בהם. ובשניהם, כבהתנועעות, העיקר אחד – ובלבד שיכוון. עיקרי השיעור פרשת התמיד והקטורת: חובה מכוח מנהג (רמב״ם); קריאה שנייה עם הציבור בלא בל תוסיף (סימן מח – לאמת). עמידה: בשולחן ערוך – מעומד; בסידור והמנהג – אין צריך (צריך עיון). מוסף שבת: ״ממה נפשך״ לנוסח אשכנז; האריז״ל – אחר שחרית בלבד. ראש חודש – רמ״א, ואין מנהגנו כן. התנועעות: ״וינועו״ (שמות כ, טו); זוהר וכוזרי; ״כל עצמותי תאמרנה״ (תהלים לה, י); הכרעת הרש״ב. דברים שבכתב בעל פה (גיטין ס, ב; סימן מט – לאמת): רבנו תם והרא״ש; סומא. איזהו מקומן (זבחים פרק ה; סימן נ): ״מוקטר מוגש לשמי״ (מלאכי א, יא); הבנה מעכבת; אבל ותשעה באב (סימן תקנד).

פרטי השיעור

שיעור זה נמסר על ידי הרב משה מרדכי גינזבורג בבית הכנסת 770 רמת שלמה בירושלים, ביום ראשון ה׳ כסלו תשפ״ז. משך ההאזנה: 36:27. הנושא הנלמד: הלכה. הקובץ זמין להאזנה ישירה ולהורדה בפורמט MP3, ללא תשלום.

שיעורים נוספים מאת הרב משה מרדכי גינזבורג

כל השיעורים: הרב משה מרדכי גינזבורג