לקוטי שיחות פ׳ בהעלותך חי"ג שיחה א' - הרב יצחק מאיר וייס

יום ד׳ י״א תשפ״ו "בקרבן צבור הכתוב מדבר" – ביאור פירוש רש"י ועומק ענין קרבן העולה לקוטי שיחות פ׳ בהעלותך חי"ג שיחה א' - הרב יצחק מאיר וייס תקציר שיחה זו בוחנת בדקדוק את פירוש רש"י על הפסוק "בקרבן צבור הכתוב מדבר" בפרשת בהעלתך, ומנתחת את הצורך וההכרח שבפירוש זה. הרבי שואל מדוע ראה רש"י להוסיף הבהרה זו – שהכתוב עוסק דוקא בקרבן ציבור ולא בקרבן יחיד – ובוחן אם מקורו מסדר הכתובים עצמם. מכאן עולה שיחה לרובד עמוק יותר: עומק קדושת קרבן העולה כדוגמת עבודת התפלה, שיסודה בביטול האדם לגמרי לפני הקב"ה. הנקודה המרכזית קרבן העולה הוא הביטוי הנעלה מכל בעבודת ה', שכן כולו עולה לגבוה ואינו נאכל לבעלים כלל – ועל ידי כך הוא מסמל את הביטול הגמור של האדם לפני בוראו. בניגוד לקרבן שלמים שבו יש חלק לאדם עצמו, בקרבן העולה הכל לשם שמים. עבודה זו היא דוגמת התפלה בשלמותה, שבה האדם מוסר את עצמו כולו לפני הקב"ה ומתבטל אליו לגמרי. עיקרי השיעור שאלת הצורך בפירוש רש"י – "בקרבן צבור הכתוב מדבר" (עמ' כד–כה): רש"י מוסיף ביאור שהכתוב מדבר בקרבן ציבור ולא בקרבן יחיד. הרבי שואל מנין שאב רש"י פירוש זה, שאינו מוכרח מפשטות הכתוב, ומדוע ראה לנכון להבהירו. ונתבאר כי ללא פירוש זה היה מקום לטעות שהדברים אמורים גם על קרבן יחיד. בירור מקורו של הפירוש (עמ' כה–כו): הרבי בוחן אם פירוש רש"י נסמך על לשון הכתוב עצמו – ממנין שהנושאים הנזכרים שייכים דוקא לקרבן ציבור. מתוך ניתוח הפסוקים עולה כי הכתוב מרמז לענינים שאינם שייכים לקרבן יחיד, וזהו הבסיס לפירוש רש"י. קרבן העולה כביטוי לביטול גמור (עמ' כז–כח): בעבודת הקרבנות קרבן העולה נעלה מכולם, שכן הוא כולו כליל לה' ואין ממנו נאכל לבעלים. זה מבטא את הרעיון שהאדם מוסר את עצמו לגמרי לפני הקב"ה – ביטול שאין למעלה ממנו. הקשר בין קרבן לתפלה (עמ' כח–כט): הרבי מבאר שסדר עבודת הקרבנות מקביל לסדר התפלה. קרבן השלמים מקביל לשלבי ההכנה, ואילו קרבן העולה – שהאדם מקריב בו את עצמו כולו – הוא דוגמת עבודת התפלה בשיאה, שבה האדם עומד לפני הקב"ה בביטול גמור. שיעור לעבודת ה' המעשית (עמ' כט): הרבי מסיים בהוראה מעשית: סדר עבודת האדם הוא להתחיל בתפלה כהכנה, ולשאוף לדרגת ה"עולה" – ביטול גמור לפני הקב"ה – שהיא המטרה הנעלית של כל עבודת הקרבנות ושל כל עבודת ה'.