לימוד בית הבחירה 3 : בית המקדש השלישי, נבנה אותו או שיֵרֵד מהשמים? - הרב שמואל רבינוביץ

אנו עוסקים בימים אלו בלימוד תורת הבית. מהו לימוד תורת הבית? הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה כותב שכל מסכת מידות אינה אלא תיאור צורות הבית, כיצד נבנה כל דבר ודבר במקדש. וכפי שביארנו בפעמים הקודמות, מכיוון שיש חיוב על כל אחד ואחד לבנות את בית המקדש, הרי הלומד את ענייני הבית מקיים מצווה מיוחדת של עיסוק בבניין המקדש. במאמר זה נתבונן מדוע יש ללמוד את צורת הבית, כיצד ייבנה הבית השלישי ומה נדרש מאיתנו כדי שיהיה בניין העומד לעולם. הכל בכתב מיד ה' וכך כותב הרמב"ם על מסכת מידות: "אין בו עניין אחר אלא סיפור שהוא זוכר מידת המקדש וצורתו ובניינו וכל עניינו, והתועלת שיש בעניין ההוא, כי כשייבנה במהרה בימינו, יש לשמור ולעשות התבנית ההיא והצורות והערך, מפני שהוא ברוח הקודש". וכמו שנאמר "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל". כלומר, אדם הלומד את כל ענייני הבית אינו לומד אותם סתם, כידיעה בעלמא. מסכת מידות אינה נראית כספר הלכה, לכאורה מה שייך ספר של מידות וצורות אלינו? אלא שהלימוד הזה הוא הכנה לבניין עצמו. מכיוון שמוטל עלינו לבנות את בית המקדש, הלימוד של צורת הבית הוא חלק מקיום המצווה, והצורות עצמן נמסרו ברוח הקודש ואין לשנות מהן. מדוע ללמוד בניין העתיד להשתנות התוספות יום טוב מבאר את דברי הרמב"ם ומקשה קושיה יסודית. הרי בניין בית המקדש שלעתיד אינו דומה לבניין הבית השני, וכפי שכותב הרמב"ם עצמו בהלכות בית הבחירה (פרק א', הלכה ד'): "בניין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים, וכן בניין העתיד להיבנות אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר, ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבניין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל". כלומר, אף שביחזקאל מתואר כיצד צריך הבית להיות, אין הדברים מפורשים ומבוארים, ואנשי בית שני בנו כבניין שלמה והוסיפו מעין הדברים הכתובים ביחזקאל. ואם כן, אם אין אנו יודעים בדיוק כיצד יהיה הבית השלישי, שהרי ודאי יהיה בו שינוי, איזו מצווה יש בלימוד הדבר? ומתרץ התוספות יום טוב שאף על פי כן יש תועלת בלימוד לבניין דלעתיד, שכן רוב ועיקרי הבניין מיוסדים בתבנית ה' אשר השכיל דוד, והם לא ישתנו. אף שיהיו פרטים אחרים שמותר להוסיף, ואיננו יודעים עתה מה יוסיפו, הרי בניין הבית השלישי יהיה מעין הבית השני בתוספות. משמים או בידי אדם כיצד ייבנה הבית השלישי? בשאלה זו מצאנו מחלוקת יסודית. רש"י והתוספות (סוכה מא, עמוד א') סוברים שבית המקדש השלישי בנוי ומשוכלל ייגלה ויבוא מן השמיים, שנאמר "מקדש ה' כוננו ידיך". ואילו הרמב"ם בהלכות מלכים, וכן משמע בירושלמי, סובר שהבניין יהיה בידי אדם, שיבוא המלך המשיח ויבנה את בית המקדש. והנה לפי הרמב"ם מובן היטב מדוע יש עניין ללמוד את צורת הבית. למה אתה לומד? אתה לומד כדי לבנות, שהרי בני אדם צריכים לבנותו. אבל לפי רש"י והתוספות, שהבית יבוא מלמעלה בנוי ומשוכלל, לכאורה מה מקום יש ללימוד לצורך הבניין? שיטת הרבי - שני הדברים יחד הרבי בחידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה מבאר ששני הדברים הולכים יחד. מה שכתוב במסכת מידות ומבואר לנו ייבנה בידי אדם, שיבוא משיח וכל עם ישראל ישתתפו בבנייתו, ואילו הפרטים שאינם מבוארים ייגלו מן השמיים. ודוגמה לדבר, אש שלמעלה המתלבשת באש שלמטה. הרי יש מצווה מיוחדת להביא אש מן ההדיוט, והכהן מדליק את האש על המזבח, ואף על פי כן כתוב שהאש על המזבח הייתה רבוצה כדוגמת אריה, אש שירדה מן השמיים. נמצא שהמעשה נעשה בידי אדם למטה, והגילוי מלמעלה מתלבש בו. ולפי זה מובנים דברי הרמב"ם שאנו צריכים ללמוד ולעסוק בתורת הבית, שכן הלכה היא והלכה צריכים ללמוד. הרמב"ם מדבר על הדברים שאנו יכולים לדעת עתה, מה שהיה בבית השני, ואילו הדברים הנסתרים אינם בידינו והם יתגלו מלמעלה. מה נגנז מן הבית הראשון כדי להבין את עומק הסוגיה נתבונן בהבדל שבין בית המקדש הראשון לבית המקדש השני. כותב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פרק ד', הלכה א'): "אבן הייתה בקודש הקודשים במערבו שעליה היה הארון מונח, ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן. ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו להיחרב, בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות, ויאשיהו המלך ציווה וגנזו במקום שבנה שלמה... ונגנז עמו מטה אהרן והצנצנת ושמן המשחה, וכל אלו לא חזרו בבית שני. ואף אורים ותומים שהיו בבית שני לא היו משיבין ברוח הקודש ולא היו נשאלין בהן". מה ההבדל בין המקדש הראשון למקדש השני? בבית הראשון היה הארון שבו הלוחות שניתנו מלמעלה, הייתה צנצנת המן שירד מן השמיים, היה מטה אהרן שנעשו בו הניסים. גילוי אלוקות היה שם בצורה גלויה, כל הרוצה יכול היה לבוא ולראות. בבית השני כבר לא היה כל זה, ואף האורים ותומים שנעשו בו לא היו עונים ברוח הקודש. ולכאורה יש לשאול, אם היו צריכים את הגילוי הזה, הקדוש ברוך הוא לא היה נוטל אותו. משמע שבבית הראשון היו צריכים לגילוי אלוקות מלמעלה ובבית השני לא היו צריכים לו. מה פשר הדבר? קיימו וקיבלו - בין כפייה לרצון כדי לבאר זאת נקדים את מה שכתוב במגילת אסתר "קיימו וקיבלו היהודים". הגמרא מבארת שבמתן תורה הייתה קבלת התורה בכפייה, שכפה עליהם הר כגיגית, ובימי מרדכי ואסתר קיבלוה ברצון. ושואלים העולם, במתן תורה ראו את כל הגילויים, את האותות והמופתים ואת מעמד הר סיני, וזה נקרא כפייה? ובימי אחשוורוש היו בשפל המדרגה, בתכלית הירידה, ודווקא שם נאמר שקיבלו ברצון? מסבירים בחסידות מהי הכפייה. אדם הרוצה לעבור כביש ורואה מכונית נוסעת לקראתו, אין צריך להסביר לו שלא יעבור. הוא רואה את הסכנה מולו ואין לו כאן בחירה של ממש, הידיעה כופה אותו. הרב שניאור זלמן גרליק, רבו של כפר חב"ד, שהתגורר ברוגצ'וב, סיפר על הגאון הרוגצ'ובי. הגאון היה איש עמל שאין לו רגע מנוחה, עומד ומסתובב שש עשרה ושמונה עשרה שעות ביום סביב שולחן מלא ספרים וכותב, ואפילו כיסא לא היה לו. פעם ליווה אותו הרב גרליק בדרכו, והנה הגאון נעמד לפני הכביש, מסתכל לכאן ולכאן וממתין זמן רב. שאל אותו: מדוע אתה ממתין כל כך? ענה לו: הכביש הוא חד פעמי. אם פגע בך רכב ולא הסתכלת מספיק, אין דרך חזרה. כביש הוא דבר של כפייה. וכך במתן תורה ובבית הראשון, כשאדם רואה אלוקות מול עיניו, כבר קשה לו לעשות חטא. הכל היה מלמעלה למטה. העבודה בכוחות עצמו אבל דבר הבא מלמעלה למטה בלבד, בלי עבודה עצמית, אין לו קיום. וזאת ידע כבר שלמה המלך בשעה שבנה את הבית, שסופו להיחרב, שהרי הכל בא מלמעלה בלא עבודת האדם. בבית השני ניטלו כל הדברים שמלמעלה, הארון והלוחות וצנצנת המן, ולא רואים עוד גילוי מלמעלה. כל העבודה נעשתה עבודה עצמית, מלמטה למעלה. וזה שנאמר בימי מרדכי "קיימו וקיבלו". באותה שנה של הגזירה היו ישראל שקועים למטה מטה, בלא שום הארה מלמעלה, ובכל זאת החזיקו באמונתם ולא כפרו בהקדוש ברוך הוא. זה נקרא שעשו בכוחות עצמם, וכשאדם עושה דבר בכוחות עצמו הרי זה דבר אחר לגמרי. וכמאמרו הידוע של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, אילו היית מעמיד את הגיהינום ברחוב שיראו אותו הכל, ואת יראת העונש היית מגלה לעיניים, אני מבטיח לך שאף יהודי לא היה עושה עבירה. אלא מה, את הגיהינום לקחת והסתרת בספר ראשית חכמה, ואת כל התאוות שמת לפניהם בגלוי, ואחר כך אתה רוצה שלא יחטאו? וכך אמרו חכמים "טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב", וכן "רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבים של חברו". נכון שהקב שלו מצומצם לעומת מה שהיה מקבל מן המוכן, אבל דבר שנותנים לך בלא שעבדת עליו אינו שלך באמת ואינו מחזיק מעמד. אדם שעבד ועמל על דבר, הדבר שלו. הבית שיעמוד לעולם נמצא שהמקדש הראשון שהיה מלמעלה למטה נחרב, שכן דבר הבא מלמעלה בלבד בלא עבודת האדם אין לו קיום. והמקדש השני שהיה מלמטה למעלה אף הוא נחרב, בשנאת חינם, שכן גם עבודת האדם לבדה בלא הגילוי מלמעלה אינה מחזיקה לעולם. אומר הרבי, כשאתה לוקח את המלמטה למעלה ואת המלמעלה למטה ומחבר אותם יחד, לדבר כזה יש קיום לעולם ועד. לפי ביאורו של הרבי אין כאן מחלוקת מוחלטת אלא שני היבטים המשתלבים יחד: עיקר הבניין ייעשה בידי אדם, כדעת הרמב"ם, והשלמתו וגילויו יהיו מן השמיים, כדעת רש"י והתוספות. בית המקדש השלישי יהיה גם מלמעלה למטה וגם מלמטה למעלה, ולכן יהיה קיים לעולם ועד. וזהו עניינו של לימוד תורת הבית בימים אלו. הלימוד שלנו הוא חלקנו מלמטה, העיסוק בבניין המקדש בכוחות עצמנו, וההשלמה תבוא מלמעלה. ויהי רצון שנזכה לבניין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש