כולל תפארת לוי יצחק יום שלישי י״ט אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ
יום שלישי י״ט אלול תשפ״ו
|1:40:55
תיאור
*כולל תפארת לוי יצחק יום שלישי י״ט אלול תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ
*חומש*
בחומש אנו מוצאים התייחסויות חשובות המשולבות בדברי ההתוועדות. תחילה, מוזכר אברהם אבינו שניסה ללמד סנגוריה על אנשי סדום והתווכח עם הקב"ה מ-50 צדיקים ועד 10, אך כאשר נאמר לו בברית בין הבתרים "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ... וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה", הוא שתק ולא התווכח כלל. הסיבה לכך היא שהבין שגלות מצרים והייסורים הם הכנה הכרחית למתן תורה ולבירור הניצוצות מתוך טומאת מצרים. בנוסף, מוזכרת לידתו של יצחק אבינו והקשר המיוחד שלה לחנוכת המשכן בא' בניסן, המראים את החשיבות והשמחה העצומה שבלידת מנהיגים בעם ישראל.
*גמרא*
בגמרא מופיעים מספר נושאים מהותיים שנדונו בהתוועדות כדי להסביר את ההשקפה היהודית. ראשית, הגמרא במסכת מגילה (יג ע"ב) וכן במסכת קידושין (לח ע"א) מספרת על המן הרשע שהפיל פור בחדש אדר ושמח מאוד מפני שגילה שזהו החודש שבו נפטר משה רבנו (בז' באדר). אולם, כפי שהגמרא מדגישה, המן לא ידע שבאותו יום ממש, בז' באדר, משה רבנו גם נולד. מכאן לומדים על העוצמה והשמחה שבלידת צדיק ונשיא בישראל, יום שבו מזלו של העם גובר, מביא ישועה ומהווה התחלה של מציאות חדשה ומאירה.
נושא מרכזי נוסף שמקורו במסכת נידה (ל ע"ב) עוסק בהבדל שבין עובר לבין תינוק שנולד (יילוד). הגמרא מתארת כיצד העובר במעי אמו נמצא במצב רוחני עילאי: נר דלוק לו על ראשו והוא צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, ומלאך מלמד אותו את כל התורה כולה. אולם, רגע לפני יציאתו לאוויר העולם, בא מלאך וסטרו על פיו ומשכח ממנו את כל התורה שלמד, כדי שיתחיל לעמול וללמוד בכוחות עצמו מתחילה ועד סוף. לכאורה, העובר חזק יותר רוחנית, שרוי בשלווה ומוגן מכל פגע, בעוד שהיילוד חלש, רגיש, שברירי כצמר גפן וזקוק להגנה מרובה. אך ההבדל התהומי הוא שלעובר אין חיות עצמאית משלו – הוא חי מחיותה של אמו בלבד ואינו מהווה מציאות בפני עצמו. החושים שלו קיימים אך אינם פעילים. רק כשהוא נולד הוא הופך לנפש חיה ועצמאית שיכולה לפעול בעולם, וזהו סוד המעבר מהכוח אל הפועל.
כמו כן, הובאה סוגיית הגמרא בתחילת מסכת פסחים (ב ע"א) העוסקת במושג "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר". הגמרא דנה במשמעות המילה "אור", ומסבירה שהכוונה היא ללילה, שהוא תחילת היממה על פי ההלכה היהודית. מכאן מתפתח דיון רעיוני עמוק על כך שאצל עם ישראל, הלילה הולך לפני היום, כפי שכתוב בבריאת העולם "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד". הלילה מסמל באופן מובהק זמן של חושך, התמודדות, תכנון והכנה לפעולה. הכלל הוא שאם הלילה מנוצל כראוי להכנה נכונה וטובה, אזי הוא מביא בעקבותיו יום מאיר וברור. אך אם הלילה אינו מנוצל כהלכה ואין בו הכנה אמיתית, אזי גם היום שאחריו נגרר אל החושך והבלבול. הגמרא מלמדת אותנו כאן יסוד גדול: ההכנה המוקדמת היא זו שקובעת את התוצאה הסופית, כפי שחודש אלול מהווה תקופת הכנה שלמה ויסודית לקראת פתיחת השנה החדשה שמגיעה בראש השנה, וקובעת כיצד תיראה כל השנה.
*הלכה*
בהלכה אנו מוצאים ביטויים מעשיים לרעיונות אלו. ראשית, בסוגיית פיקוח נפש, ההלכה (מסכת אהלות ז, ו) פוסקת שכל זמן שהעובר במעי אמו והיא בסכנה, מותר ואף חובה להציל את האם גם במחיר העובר, משום שעדיין "לאו נפש הוא" (כדברי רש"י). אך משעה שהוציא את ראשו, אין דוחין נפש מפני נפש. זה ממחיש שלעובר אין מעמד של מציאות עצמאית, אלא רק ליילוד. שנית, הוזכרה ההלכה החמורה של איסור 'ברכה לבטלה'. כשילד (רבי יהונתן אייבשיץ) רצה תפוח מאימו ובירך "בורא פרי העץ" בקול, אמו הייתה מחויבת לתת לו את הפרי כדי שהלכתית הברכה לא תהיה לשווא. מכאן נלמד כוחה של אמונה מקדימה והכנה המחייבת את השפע לרדת. לבסוף, סעיף א' בשולחן ערוך הפותח ב"יתגבר כארי לעמוד בבוקר". הודגש כי כדי לקום כארי, ההלכה והשכל הישר דורשים ללכת לישון בלילה מתוך התכוננות נכונה.
*חסידות*
תורת החסידות היא הלב הפועם של התוועדות ח"י באלול, יום הולדתם של הבעש"ט והאדמו"ר הזקן. החסידות מסבירה שלפני הבעש"ט, יהודים קיימו תורה ומצוות, אך הדבר דמה ל'עובר' – כל הפעולות והאיברים היו קיימים, אך חסרה חיות פנימית. הבעש"ט חולל 'לידה' רוחנית בהכנסת שמחה, התלהבות וחיות (חיוּת) לעבודת השם. האדמו"ר הזקן המשיך והוריד חיות זו גם אל תפיסת השכל.
החסידות רואה ערך עליון ב'פארברענגען' (התוועדות) ובאמירת "לחיים" דווקא על משקה חריף – שאינו קופא כמים, ומשמר חמימות ('לעבעדיק') גם מול קרירות העולם הגשמי. דרך ההתוועדות מעלים את האכילה והשתייה לקדושה. בנוסף, הוסבר רעיון מה'צמח צדק': בראש השנה כל השפע השנתי נגזר ונשמר ב'כספת' העליונה, אך משיכתו בפועל בכל יום נתון תלויה בהכנה הרוחנית, ב'ספירת המלאי' ובחשבון הנפש שאדם עושה מראש, במיוחד בימי חודש אלול.
פרטי השיעור
שיעור זה נמסר על ידי הרב שמואל רבינוביץ בבית הכנסת 770 רמת שלמה בירושלים, ביום שלישי י״ט אלול תשפ״ו. משך ההאזנה: 1:40:55. הנושא הנלמד: כולל תפארת זקנים לוי יצחק. הקובץ זמין להאזנה ישירה ולהורדה בפורמט MP3, ללא תשלום.