כולל תפארת לוי יצחק יום ה׳ י״ב סיון תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ

כולל תפארת לוי יצחק יום ה׳ י״ב סיון תשפ״ו - הרב שמואל רבינוביץ שיעור בפרשת בהעלותך — הלכות תשעה באב, תכשיטים בשבת ויניקת הקליפות תקציר שיעור זה עוסק בארבעה נושאים מרכזיים: פרשנות פסוקים נבחרים בפרשת בהעלותך, הלכות אבלות תשעה באב מן הגמרא, דיני תכשיטים ומחטים בשבת מתוך שולחן ערוך הרב, ועיון בחסידות בעניין יניקת הקליפות מן השפע העליון. השיעור עובר בין ארבעה מקצועות — פשט הפרשה, גמרא, הלכה ועיון חסידי — ומשלב ביניהם בדרך שיעור מקיפה ורב-ענינית. הנקודה המרכזית בחלק החסידי של השיעור מתבאר כיצד הקליפות מקבלות חיותן מלמעלה — לא בדרך "פנים" אלא בדרך "אחוריים", היינו בדרך זלזול ודחייה, כנותן לחברו מאכל טוב בפנים כועסות. מבואר שהאור המקיף נותן לקליפות חיות ממרחק, ובנוסף ישנה דרך "שערות" — כדוגמת שערת הראש הקשורה לגוף אך מצומצמת ממנו ביותר. עקרון זה מלמד שכל שפע שמקבלות הקליפות הוא בצורה פחותה ומבוזה, ואילו ישראל זוכים לקבל את השפע בדרך "פנים" — בכבוד ובחיבה. עיקרי השיעור פרשת בהעלותך — יתרו ו"והיית לנו לעיניים": נידון פסוק "והיית לנו לעיניים" (במדבר י, לא) בשלוש שיטות: (א) לשון עבר — כבר עזרת לנו בעצותיך ובהנהגתך, (ב) לשון עתיד — תאיר עינינו בכל דבר שיתעלם ממנו, שהאורח החיצוני רואה את התמונה בצורה אחרת, (ג) לשון חיבה — "העיניים שלי", כינוי לאדם היקר ביותר. כן נזכר שהארון הלך שלושה ימים לפני המחנה לתקן להם מקום חנייה, ושבני ישראל הלכו דרך שלושה ימים ביום אחד — שה' חפץ להכניסם לארץ ישראל מיד. גמרא — הלכות כיבוס ואבלות לפני תשעה באב (דף כ"ט ע"ב — ל' ע"א): מחלוקת תנאים מאימתי אסור לכבס בגדים — רבי מאיר: מלפני תשעה באב בלבד ולאחריו מותר; רבי יהודה: כל חודש אב; רבן שמעון בן גמליאל: שבוע שחל בו בלבד. הלכה כרב מאיר לקולה (לא לאחר תשעה באב) וכרשב"ג לקולה (מתחילים רק בשבוע שחל בו). כן נתבאר דין "שני תבשילים" בסעודה המפסקת האסורים מחצות היום, ומחלוקת ראשונים מהו "תבשיל" — האם דבר הנאכל חי נחשב בכלל האיסור. שולחן ערוך הרב — דיני תכשיטים ומחטים בשבת (סעיפים כ"ג–כ"ד, דף שצ"ח): נתבאר האיסור לצאת בשבת בתכשיטים שהם "מסוי" — דבר שאינו מתאים לאותו אדם — לרבות טבעת חותם לאשה וטבעת ללא חותם לאיש. נידון המצב בזמן הזה שאין רשות הרבים מדאורייתא אלא כרמלית, ומה נפקא מינה להיתר תכשיטים. כן נתבאר דין מחט שנשבר חודה או עוקצה — שאין לה דין כלי ואסור לטלטלה, אלא אם כן יחדה מערב שבת לשם שימוש בצעיף. חסידות — יניקת הקליפות ממקורן (דף קנ"ד): מבואר שהקליפות מקבלות חיות בשתי דרכים: (א) מ"אור המקיף" — שלמעלה ממדרגת הקדושה הפנימית ואין בו הפרש בין קדושה לטומאה, ו(ב) מ"שערות" — היינו השפע היורד בצמצומים רבים בכלים דבריאה יצירה עשייה עד שנעשה דק ביותר, כשערה הקשורה לגוף אך נגזרת ממנו ללא כאב. בשני המקרים הקליפות מקבלות בדרך "אחוריים" — בדרך בזיון לא בדרך כבוד — בניגוד לישראל המקבלים שפעם בדרך "פנים". גאולה ומשיח — כוחה של פעולה קטנה: הרבי בהתוועדות תשמ"ח מבאר שמכיוון שהקב"ה אינו מוגבל, ייתכן שפעולה קטנה של ילד קטן תהא "המכה בפטיש" המביאה את הגאולה — כמו מכה בפטיש הנותנת גמר מלאכה לכלי שכבר הוכן בעמל רב. לפיכך אין לזלזל בשום מצווה ומעשה טוב, ויש להוסיף בהפצת התורה והיהדות בכל עת.