חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #8 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין

להלן סיכום העוסק בהבדל בין לימוד תורה לקיום מצוות: 1. גילוי אלוקות בעולם הגשמי * **הקושי בעולם הזה:** בניגוד לאברהם אבינו שלא הצליח לפעול גילוי אלוקי שייתפס בעולם הגשמי (עולם שנחשב ל"עלמא דפירודא", המנותק מאלוקות), התורה והמצוות מאפשרות לפעול גילוי אלוקות שייקלט על ידי הנבראים בעולם החומרי. * **פנימיות הרצון:** הסיבה שהתורה והמצוות יכולות להוריד את השכינה לעולם היא משום שהן ה"פנימיות רצונו" של הקדוש ברוך הוא. בשונה מהעולמות שנבראו כ"חיצוניות הרצון" (אמצעי בלבד), התורה וישראל הם המטרה שלשמה נברא הכל. לכן, בקיום תורה ומצוות מתגלה רצונו העצמי והפנימי של הבורא ללא הסתרה. * **המגבלה האנושית:** אף על פי שקיום מצוות פועל גילוי אלוקות מוחלט, האדם לרוב אינו מרגיש בכך בעת עשיית המצווה. זאת משום שחומריות גופו ונפשו הבהמית פועלים כ"מחיצה של ברזל" המסתירה את האור. יחד עם זאת, כאשר האדם פועל בביטול מוחלט, הוא מונע יצירת "חלל" וגורם לגילוי שכינה מלא. 2. "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" המאמר מדמה את התורה והמצוות לדימוי של ה"אדם העליון": * **"צלמנו" (צלם):** מסמל את התורה, משום שהתורה והקדוש ברוך הוא הם "חד ממש" (דבר אחד). * **"דמותנו" (דמות):** מסמל את קיום המצוות (הנקראות "איברים דמלכא"). על ידי קיום תורה ומצוות, האדם הופך ל"אדם" בצלם ובדמות העליונים. 3. התורה כ"מזון" (אור פנימי) * **ספיגה והתאחדות:** לימוד תורה נמשל למזון ולחם. כשם שלחם גשמי נספג בגוף, הופך ל"דם ובשר כבשרו" ומחייה את האדם, כך פועלת התורה. * **פעולה פנימית:** בלימוד התורה, המוח משיג וקולט את השכל האלוקי. התורה נכנסת לפנימיות האדם, מתאחדת עם שכלו, ופועלת באופן של "תוכו רצוף אהבה" (פעולה פנימית הקולטת את האור בתוך הנפש). במצב זה של ביטול, האדם מרגיש שדברי התורה אינם שלו אלא דברי הקדוש ברוך הוא המדבר מגרונו. 4. המצוות כ"לבוש" (אור מקיף) * **מעשה חיצוני מקיף:** בשונה מהתורה, קיום המצווה (כגון הנחת תפילין) אינו נספג בתוך פנימיותו של האדם. האדם "עסוק ומלובש" בעשיית המצווה, אך היא אינה הופכת לחלק משכלו והווייתו הפנימית. * **אור מקיף (לבוש):** לכן, האור האלוקי הנמשך על ידי קיום המצוות מתואר כ"אור מקיף". הוא עוטף ומגן על האדם מבחוץ בדומה ללבוש, ואינו נכנס פנימה כמזון.