חסידות מבוארת מועדים ב׳ - חג השבועות ״משה ידבר״ #3 תורה אור פ׳ יתרו - הרב יוסף יצחק הבלין

שיעור מאת הרב יוסף יצחק הבלין על מאמר "תורה אור" לפרשת יתרו, העוסק במהותו של הקב"ה, מידותיו ואחדותו המוחלטת: 1. צמצום האור וירידתו לתוך המידות האדמו"ר הזקן מסביר כי המידות (חסד, גבורה, חכמה וכו') אינן מתארות את עצמותו של הקדוש ברוך הוא. כדי שהקב"ה יוכל להתבטא בתואר כמו "חסד" או "חכמה", היה עליו "להשפיל" את עצמו ולעבור דרך ריבוי עצום של צמצומים. "עוֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים": הפירוש הפנימי אינו רק שהקב"ה עושה חסד עם הרבה אנשים, אלא שהוא יורד דרך אלפי מדרגות וצמצומים כדי שמציאות של "חסד" תוכל בכלל להיווצר ולהתגלות. "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה": מידת החסד עצמה נבנית מתוך ה"עולם" (מלשון העלם) – מתוך ההסתר והצמצום של האור הגדול. 2. שבעת השמות הקדושים שבעת השמות שאינם נמחקים (א-ל, אלקים, הוי' וכו') אינם רק כינויים למידות עצמן (כלי), אלא הם כינויים לאורו של הקב"ה כפי שהוא מתלבש ומתפשט בתוך אותן מידות (לדוגמה, השם "א-ל" הוא גילוי האור במידת החסד). כשם ששמו של אדם מייצג רק את התפשטותו החיצונית ולא את עצם מהותו, כך שמותיו של ה' מבטאים את ההתפשטות החיצונית של אורו להנהגת העולמות. 3. האחדות המוחלטת: הרמב"ם והזוהר השיעור מצביע על הקבלה מרתקת בין פילוסופיית הרמב"ם לבין תורת הסוד (הזוהר) בכל הנוגע לאחדות השם: שיטת הרמב"ם: אצל בן אדם, "היודע", "כוח הידיעה" (המדע) ו"הדבר הידוע" הם שלושה דברים נפרדים. לעומת זאת, אצל הקב"ה אין שום הרכבה: "הוא היודע, והוא המדע, והוא הדעה עצמה – הכל אחד". הרמב"ם מציין שזהו דבר שאין שכל אנושי יכול להשיג על בוריו. שיטת הזוהר: הזוהר אומר את אותו הדבר בלשון הקבלה: "איהו וחיוהי חד, איהו וגרמוהי חד" (הוא וחיותו/אורותיו אחד, הוא וכלים/מידותיו אחד). למרות שהמידות הן מוגדרות ומצומצמות, העצמות האלוקית מתאחדת איתן בתכלית האיחוד. לסיכום: למרות שהמידות כגון חסד וגבורה הן מוגדרות ונוצרו על ידי אלפי צמצומים, הקב"ה מתאחד איתן לחלוטין. לכן, כאשר אנו קוראים לה' בשמותיו הקדושים (הקשורים למידות), אנו פונים לעצמותו ממש, כפי שהיא מתלבשת באותן מידות כדי להנהיג את העולם.