ברוכים הבאים לאתר שיעורי תורה MP3 · 770 רמת שלמה ירושלים

חזרה
מאמר מוגה ״אלה תולדות נח״ תשמ״א #1 - הרב יעקב גולדשמיד

מאמר מוגה ״אלה תולדות נח״ תשמ״א #1 - הרב יעקב גולדשמיד

יום ראשון ל׳ תשרי תשפ״ז |16:44 | האזנה 1

תיאור

מאמר מוגה ״אלה תולדות נח״ תשמ״א #1 - הרב יעקב גולדשמיד המאמר נפתח בדיוק הכתוב ״אלה תולדות נח נח איש צדיק״ (בראשית ו, ט), שבו נכפל שם נח שתי פעמים. יסוד הביאור: נח הוא בחינת שבת, ובכל שבת ישנן שתי דרגות, וכנגדן בא כפל ״נח נח״. מקור הדבר במאמר חז״ל ״אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין״ (שבת קיח, ע״ב – לאמת בפנים), וכפי שמבאר אדמו״ר הזקן בלקוטי תורה ש״שתי שבתות״ אין פירושן שתי שבתות נפרדות בלוח, אלא שתי הדרגות שבכל שבת – מעלי שבתא (ליל שבת) ויומא דשבתא (שבת ביום). (ובירושלמי הלשון ״שבת אחת״, ראה הערה 5.) בעל השיעור מראה כיצד אף הצמח צדק מגיע לאותה נקודה מן הצד השני: הוא מביא את דרשת המדרש על ״נח נח״ – ״ניחא לו וניחא לעולם, ניחא לעליונים וניחא לתחתונים, ניחא בעולם הזה וניחא לעולם הבא״ – הנוקטת את נח ללשון מנוחה, מנוחה כפולה. ומאחר שבשבת נאמר ״וינפש״/״וינח״, הרי נח (מנוחה) הוא ממש בחינת שבת, וכפל ״נח נח״ הוא כנגד מעלי שבתא ויומא דשבתא. נמצא ששני הדרכים – הלימוד מ״שתי שבתות״ והלימוד מן המדרש – מכוונים לאותה מסקנה של שתי דרגות בשבת. הרבי מדייק מדוע לאחר שהביא את המדרש הוא משנה את הלשון מ״מעלי שבתא / יומא דשבתא״ ל״שבתא דמעלי / שבתא דיומא״: כדי להוכיח מן המדרש עצמו לא רק שנח הוא שבת, אלא גם את שתי הדרגות שבה – שהן על דרך לשון המדרש ״ניחא לעליונים וניחא לתחתונים״ (ראה הערה 10). מכאן עובר השיעור לביאור העניין בעבודת האדם. השבת מתקדמת בדרגות: בליל שבת עיקר העניין הוא עליית המלכות ועבודת הבירור – שהאדם מברר ומכין את עצמו, יוצא מגשמיות השגתו (וכדמיון שתי טבילות שבדברי האריז״ל: טבילת ערב שבת להפשיט בגדי חול, וטבילת שבת בבוקר להלביש בגדי שבת). וביום שבת העבודה עולה לדרגה גבוהה יותר – המשכת וגילוי הנפש האלוקית, בחינת העליון שבאדם. כלומר, תחילת העבודה היא מצד הגוף (בירור נפש הבהמית) וסיומה מצד הנשמה (המשכת נפש האלוקית). ודווקא על ידי שני אלו נמשך גילוי המנוחה מלמעלה בכל העולמות – ״ניחא לעליונים וניחא לתחתונים״. בהערה 13 מודגשת נקודה כיוונית: במאמר, המדבר בעבודת האדם, הסדר הוא מלמטה למעלה – תחילה מעלי שבתא (בירור) ואחר כך יומא דשבתא (המשכה); ואילו המדרש מדבר בהמשכה מלמעלה למטה – בתוצאת העבודה, ולכן נוקט ״עליונים״ ואחר כך ״תחתונים״. בחלק האחרון (״ביאור העניין בפרטיות״) פותח בעל השיעור ביסוד כפל השבת: ״כל עובדא דשבת כפול״ (דרשת חז״ל) – כפל הניכר בכתוב (״בירך אותו״, זכור ושמור וכיוצא בהם). הרבי קושר את עניין הכפל לגאולה, וזהו ״אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין״ – שהכפל שייך לגאולה (וראה הערה 17: האותיות הכפולות מנצפ״ך, בקשר לפרשת ״לך לך״ ולמקורו בספר המאמרים – לאמת המראה המדויק). ומוסיף הרבי דיוק: לא זו בלבד ששבת כלולה משתי שבתות, אלא שכל אחת מהשתיים כפולה בעצמה – שבכל דרגה ודרגה חוזר הכפל, עד אין סוף (ובדרגת הגוף ובדרגת הנשמה כאחת). השיעור נפסק כאן, והמשכו נדחה לשיעור הבא.

פרטי השיעור

שיעור זה נמסר על ידי הרב יעקב גולדשמיד בבית הכנסת 770 רמת שלמה בירושלים, ביום ראשון ל׳ תשרי תשפ״ז. משך ההאזנה: 16:44. הנושא הנלמד: מאמרים של הרבי. השיעור משויך לפרשת תולדות. הקובץ זמין להאזנה ישירה ולהורדה בפורמט MP3, ללא תשלום.

שיעורים נוספים בסדרה ״מאמר מוגה ״אלה תולדות נח״ תשמ״א״

כל השיעורים: מאמר מוגה ״אלה תולדות נח״ תשמ״א

שיעורים נוספים מאת הרב יעקב גולדשמיד

כל השיעורים: הרב יעקב גולדשמיד