לקוטי תורה פר׳ נח ״מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה״ - הרב יוסף יצחק אופן

לקוטי תורה פר׳ נח ״מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ״ - הרב יוסף יצחק אופן מים רבים לא יכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה, אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו (ח, ג). "מים רבים" הם טרדות הפרנסה והמחשבות בעניני עולם הזה, ומכל מקום אינם יכולים לכבות את האהבה של הנשמה. והנה המבול הוא "מי נח" – נייחא דרוחא - שענינו לטהר את הארץ, כי באם כל ענין המבול היה להאביד את הרשעים אזי לא הי' צריך לכל הרעש הזה, אלא שהמים דהארבעים יום הם כנגד מ' סאה של מקוה שענינם לטהר. ודוקא המים פועלים "ותרם התבה" – הגבהה של אותיות התורה והתפילה, כי יתרון האור הוא מהחושך. שע"י שמתבונן שכל עולם הזה הוא רק משמרי האופנים וכו', וגבוה מעל גבוה וכו', עד בחי' המלכות שהוא רק זיו והארה נעשה הרצוא ד"מי לי בשמים וגו'". וזהו טעות הבעלי עסקים שחושבים שאי אפשר להם להתפלל כמו היושבי אהל, כי אדרבא נהפוך הוא, שהם יכולים להתפלל יותר, כי יתרון האור הוא מן החושך. והנה, "מי נח" הוא בחי' שבת, שבו' ימי החול נמשכת המלכות למטה ובשבת היא עולה למעלה כאדם השובת ממלאכתו, וכמו כן כאשר ה"מים רבים" עולים בתפילה הרי זה בחי' שבת. אך זהו רק בחי' שבת תתאה, ושבת עילאה הוא בחי' לעתיד לבוא, שזהו בחי' אהבה רבה הבאה מלמעלה, שלמעלה מהאהבה שמבחי' מים רבים. "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה": "הון ביתו" הוא בחי' התורה, שהיא בחי' עדן, בחי' חכמה, "ונהר יוצא מעדן להשקות את הג"ן", שקאי על ג"ן סדרים דאורייתא. ו"איש" הוא הגבורות וצמצומים להוות את בחי' חכמה, ולכן "בוז יבוזו" לבחי' חכמה שהיא רק הארה. אך ע"י מצוות מעשיות - שהם למעלה מן החכמה, ונתלבשו במעשה דוקא מפני ש"נעוץ תחילתן בסופן", ו"די לחכימא ברמיזא", מתאחדת הנשמה עם מהותו ועצמותו כביכול.