לקוטי תורה פ׳ ראה ״ראה אנכי נותן לפניכם״ - הרב יוסף יצחק אופן

לקוטי תורה פ׳ ראה ״ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה וגו׳״ - הרב יוסף יצחק אופן לפניכם היינו לבחי' פנימיות, שבמתן תורה נאמר ״פנים בפנים דיבר הוי' עימכם״ שבחי' הוי' נעשה הפנימיות של כל אחד מישראל. והענין, שבכל אחד, גם ברשעים, ישנם הרהורי תשובה, והוא מבחי' חכמה שלמעלה מן הטעם וההשגה, בחי' איתן, והוא בחי' יו"ד של שם הוי'. ובחי' ה' עילאה הוא בחי' בינה בהשגה באורך ורוחב, שצריך להיות חכמה ובינה, נקודה בהיכלא, דהחכמה תחי' בעליה, היינו שב״בעליה״ בחי' בינה ישנה מעלה על חכמה, שלכן נקראת בעליה, ומ"מ החכמה מחיה את הבינה, שאם אין נקודה אזי אין ההיכל משמש כלום. ב. ובחי' ו' של שם הוי' הוא בחי' נחל איתן, המשכה מחכמה ובינה לששה מידות, ואח"כ לה"א אחרונה, שיש בה"א ג' קוין בחי' מחשבה דיבור ומעשה. וזהו ששם הוי' ניתן לכל אחד במ"ת, וגם לתינוק שבמעי אימו, ש״נר דלוק על ראשו״ הוא בחי' חכמה ״ומלמדים אותו כל התורה״ הוא בחי' ה"א אחרונה. ג. אך בזמן הגלות אין השם שלם, שישנו פירוד בין אותיות י"ה ואותיות ו"ה, היינו שאין ההתבוננות שבמוח פועלת על הלב מפני ששקוע בגלות בתאוות. וע"ז נאמר ״ומלתם את ערלת לבבכם״ ע"י התשובה, אך לעתיד יהי' ״ומל ה' אלוקך את לבבך״, שאז יתגלה האהבה עצמית שמצד פנימיות הלב, שאז הוא בביטול לגמרי ואינו מרגיש את האהבה, ובחי' זו היא למעלה מבחי' האבות, ולכן לעתיד לבוא נאמר ״ומל גו' את לבבך״ (ולא את ערלת לבבך), שכל בחי' חיצוניות הלב ימול ועי"ז יתגלה פנימיות הלב. ד. וזהו ״יהא שמיה רבה״, שיגדל שם י"ה, היינו ההתבוננות בגדולת ה', עד ש״יתברך״, שיומשך בבחי' ברכה למקום המדות להפכם לקדושה, ואח"כ יומשך יותר ״לעלם״, לשון העלם, ״לעלם ולעלמי עלמיא״ הם ג' בחי' דמחדו"מ, שגם במעשה יאיר שם י"ה שיהיו כולם לה' לבדו ויהיו בטלים אליו. דהנה ״מראש מקדם נסוכה״, ״מראש״ הוא ראשית ההשתלשלות, ו״מקדם״ הוא לפני ראש ההשתלשלות, ובחי' זו נמשכת במעשה המצוות. וזהו ״ראה אנכי״, ״אנכי״ בחי' העצמות, ״נותן לפניכם ברכה״, שמפני שבבחי' פנימיות שלכם ישנו שם הוי' לכן תוכלו להמשיך עליכם ברכה ממקורא דכולא ע"י ״אשר תשמעו״ - קיום המצוות.