מאמר ״אך בגורל יחלק הארץ״ תשל"ה #2 - הרב יעקב גולדשמיד

מאמר ״אך בגורל יחלק הארץ״ תשל"ה #2 - הרב יעקב גולדשמיד ירידת הגולה לצורך עלייה הגאולה נעיין בשיעור זה אל עומק הנושא הנוגע לירידת הגולה ולעלייתה לתוך הגאולה, וננתח כמה פרטים ודקויות בכוונת העבודה הרוחנית שלנו בזמן הגלות. תקציר השיעור עוסק בפילוסופיה החסידית של הירידה לשם העלייה, וכיצד תנועת בני ישראל במדבר — לרבות סיפור הבאר ויציאתם לאחר מלחמות סיכון ועוג — משמשת דוגמה רוחנית לעלייה דרך הירידה. הרבי מסביר כיצד הגולה אינה רק פגיעה בגוף בלבד, אלא יש בה עמידות של הנשמה עצמה בתחום של קביות וניצחיות. עם זאת, על ידי ההבנה שהירידה לגולה היא בשביל העלייה בגאולה, נקבל את המנוחה והשלמות של הנפש אף בזמן הגלות. הנקודה המרכזית עיקר ההוראה הוא שהקדוש ברוך הוא שלח אותנו לגולה לא כעונש בלבד, אלא כחלק מתכנית עלייה שלמה — הגלות היא כדי להביא לגאולה. על כן, כל פרט של הירידה לגולה מכוון רק לעניין העלייה, והנשמה היהודית, אף בזמן הגולה, נשמרת בעצם טבעה בבחינת הצדיק אשר לא יודע יום המותו — כלומר, בעיפן של קביות וניצחיות. זה נותן לנו מנוחה בנפש וביטחון שהקדוש ברוך הוא אינו עוזבנו גם בתוך הגלות, וביודעינו זאת, האבינו מלכנו שלח אותנו לגולה כמי שמוציא משהו מהתוך הקרן — בשביל להעלותו. עיקרי השיעור דרגות הנשמה בקשר לגולה — יש שלוש דרגות בנשומה, ובאר המים החיים היא סמל לעלייה מתוך השקיעות. בזמן הגלות, הנשמה עומדת בדרגה של קביות וניצחיות, ולא נשמרת כנשמה שבגוף לבד (הערה 50). סדר הכיבוש — סיכון ועוג וערץ ישראל — הכיבוש של סיכון ועוג קדם לנכיסת ארץ ישראל, מה שמסמל שעל ידי התגברות על הגבולות החיצוניים (היצרים, המכשלות בעולם), באה העלייה הסופית לארץ, היינו לדביקות בקדושה המוחלטת (הערה 35). תנועת הבאר — עלייה דרך הירידה — הבאר עצמה ירדה ממטבע במדבר ואחר כך עלתה; זה סמל לכך שעל ידי הירידה של הגלות, באה העלייה לגאולה, וזהו עניין ההתקדמות האמיתית של בני ישראל (הערה 41). הנפש הבהמית במצב של מנוחה בגולה — על ידי הבנה שהנפש הבהמית גם היא במצב של קביות וניצחיות בזמן הגלות, הרי שגם היא משתתפת בעבודה שמיצלי בדיל בחסר, ובכך מקבלת מנוחה (הערה 53). תכלית הגלות — העלייה לגאולה בשלימות — הטעם לירידה לגולה הוא שעל ידי הירידה תבוא העלייה בגאולה, ולא רק בגוף בלבד אלא אפילו בחסידות ובשמחה, כאשר גם החיצוניות (הגשמיות) תהיה מעוררת (הערה 57).