שידור חי חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״אהבה ושמחה באלוקות״ #10 - הרב יוסף יצחק הבלין

שידור חי חסידות מבוארת - עבודת התפילה - ״אהבה ושמחה באלוקות״ #10 - הרב יוסף יצחק הבלין השמחה בלימוד התורה — כמים קרים על נפש עייפה בשיעור זה נעמוד על עניין השמחה שבעסק התורה, כיצד לימוד התורה מרווה את צימאון הנפש שנתעורר בתפילה, ונבחן כמה פרטים ודקויות באופן עבודת ה' זו. עוד נתבונן בשני האופנים שבשמחה זו — מידת יום ומידת לילה — וכיצד שייכת היא לכל אחד ואחד מישראל, בין ליושבי אוהל ובין לבעלי עסק. הנקודה המרכזית עבודת התפילה עניינה לעורר באדם תשוקה וצימאון לדבקה בו יתברך, ועל ידי עסק התורה והמצוות מרווה האדם את צימאון נפשו ונדבק באור אין סוף המלובש בתורה — ומזה באה השמחה. אך שמחה זו גופה יש בה שתי בחינות: יש שהאהבה בוערת בגילוי ואזי השמחה באה מאליה, ויש שהאדם נפל מבחינת האהבה ואינו מרגיש עוד את הצימאון, ובזה זקוק לעבודה מיוחדת. ובאופן זה יכול לשמח את עצמו בהתבוננות ש"אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד", שבשעת לימודו שוכן בקרבו אור השם ממש אף שאינו מרגיש את האהבה בגילוי. ועיקר החידוש, שאף בעל עסק הטרוד כל היום בענייני העולם יכול לשוב ולהתקרב, לפי שאין עסקיו אוסרים אותו בידי הקליפות. עיקרי השיעור התפילה מעוררת צימאון, והתורה מרווה אותו — לאחר ההתבוננות ד"שמע ישראל" מתעוררת תשוקה לדבקות, ועל ידי עסק התורה והמצוות זוכה האדם להידבק בפועל בקדוש ברוך הוא, ובזה נשלמת שמחת הנפש. שמחה זו נדרשת מכל אחד ואחד — ושונה היא משמחת הצדיקים, שהיא מצד אלוקות עצמה ולא מצד הגילוי בנפשם; אך השמחה שברוויית הצימאון שייכת לכל איכות ואיכות, וכל אדם יכול להגיע אליה. שתי בחינות בשמחה — מידת יום ומידת לילה — כשהאהבה מאירה בגילוי, השמחה באה מאליה כמים קרים על נפש עייפה; וכשנפל האדם מן ההתעוררות ואין הצימאון נרגש בו, צריך עבודה מיוחדת לעורר את השמחה. ההתבוננות ד"אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד" — אף במצב שאין האדם מרגיש את האהבה, בשעה שעוסק בתורה שוכן בקרבו אור השם ממש, ובהתבוננות זו יכול לשמח את עצמו באוצר הנפלא שניתן לו מלמעלה. "מתיר אסורים" — מעלת בעל העסק — כל זמן שאין האדם עובר עבירה חס ושלום, אין עסקי ההיתר אוסרים וקושרים אותו בידי הקליפות, אלא הוא כאדם הנתון תחת שמירה שאינו חבוש ויכול לצאת בכל עת; ולכן בכל שעה שירצה יכול לשוב ולהידבק בהשם. אך אם נכשל בעבירה, אסור הוא בידי הקליפות ואין לו תקנה אלא בתשובה שתשבר את הקליפות תחילה.