לקוטי תורה, פרשת כי תבוא "היום הזה הוי״ה אלהיך מצוך" #5 - הרב יצחק מאיר וייס

לקוטי תורה, פרשת כי תבוא "היום הזה הוי״ה אלהיך מצוך" #5 - הרב יצחק מאיר וייס ### ברית הכניסה לארץ וההקבלה לתורה שבעל פה הרב וייס מסביר לעומק את ההבדל המהותי בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, הקבלה שמשמשת מפתח להבנת הכניסה לארץ: * **תורה שבכתב ומעמד הר סיני:** שלב זה מאופיין בגילוי רוחני עליון ועוצמתי מלמעלה למטה. בגילוי כזה, המציאות החומרית מתבטלת לחלוטין אל מול האור האלוקי. ישנה דבקות מוחלטת וקדושה מורגשת, אך היא אינה משתלבת עם ענייני העולם הזה. * **תורה שבעל פה והכניסה לארץ:** כאשר נכנסים לארץ ישראל, הקדושה צריכה לרדת אל תוך המציאות התחתונה, לפרטי הפרטים של החיים היומיומיים. זהו מהותה של התורה שבעל פה. הרב מביא כדוגמה את לימוד מסכתות העוסקות בדיני ממונות (כגון חושן משפט). כאשר יהודי לומד סוגיות אלו, מוחו עסוק בטענות של שקר ואמת, בבירור סכסוכים חומריים בין בני אדם. לכאורה, אלו עניינים של "עולם הזה" שרחוקים מאוד מאלוקות. האתגר הגדול והחידוש של תורה שבעל פה הוא לזכור שזוהי "תורת השם" ולמצוא את הרצון האלוקי (את ההלכה) דווקא בתוך העולם השפל והנפרד. התמודדות זו דורשת כריתת ברית חדשה, ברית שתיתן כוח לגלות קדושה בתוך עולם החול. ### משמעות המילה "היום" ועבודת ראש השנה על פי תורת הסוד וספר הזוהר, כל מקום בתורה שבו מופיעה המילה "היום" (כמו בפסוק "היום הזה" או "אתם ניצבים היום"), הכוונה היא לראש השנה. עבודתו הרוחנית של היהודי בראש השנה מקבילה בצורה מדויקת לרעיון של התורה שבעל פה. בראש השנה העבודה המרכזית אינה אהבה מתפרצת, אלא **קבלת עול מלכות שמיים מתוך יראה**. הבדל משמעותי קיים בין אהבה ליראה: כאשר אדם אוהב, אהבת האהוב חודרת אליו ומשנה את מציאותו. לעומת זאת, יראה אינה מבטלת את מציאותו העצמאית של האדם. האדם נשאר בתוך עולמו שלו, ודווקא מתוך עמדה זו הוא מתבטל כלפי המלך ומקבל את מלכותו. זהו החידוש של ראש השנה: להביא את הביטול לאלוקות אל תוך המציאות התחתונה, היכן שהאדם אינו מאבד את עצמיותו, בדומה לאתגר של גילוי האור בתוך העולם החומרי. ### פנימיות הלב לעומת חיצוניות הלב המאמר עורך הבחנה פסיכולוגית ורוחנית עמוקה בין שני רבדים בנפש האדם - "פנימיות הלב" ו"חיצוניות הלב": * **פנימיות הלב:** זוהי הנקודה העצמית, הטהורה והפנימית ביותר בנפשו של כל יהודי, המחוברת לאלוקות באופן טבעי ומהותי. במקום זה אין התלבטויות, אין יצר הרע ואין מקום לענייני העולם הזה. גילוי מוחלט של פנימיות הלב מתרחש בדרך כלל רק ברגעים נדירים או ביום הכיפורים. * **חיצוניות הלב:** זהו הרובד המודע והנגיש יותר, עולם הרגשות הגלויים שבו אדם חי ביומיום. במקום זה יש נטייה טבעית להימשך אחר ענייני העולם הזה, הרגלים, תאוות ועיסוקים גשמיים. העבודה של ראש השנה היא הכנה לקראת יום הכיפורים. בראש השנה עובדים על חיצוניות הלב, כדי להביא את היראה והביטול אל המקום הנגיש והיומיומי, כדי להכין את הקרקע להתגלות העצומה של פנימיות הלב בהמשך. ### הסרת "ערלת הלב" בעשרת ימי תשובה הקושי המרכזי בעבודת השם הוא שחיצוניות הלב מהווה מחסום. כאשר האדם שקוע בחיצוניות הלב ומקושר לענייני העולם, נוצרת אטימות שהמאמר מכנה **"ערלת הלב"**. ערלה זו מסתירה את פנימיות הלב ומונעת מהאור העצמי להתגלות. לעיתים אדם מתבונן בעצמו, רואה עד כמה הוא קשור ומשועבד לתאוות ולגשמיות בחיצוניות ליבו, ועלול ליפול לייאוש ולומר "נגזרנו" – אבדה תקוותינו לחיבור אמיתי. על כך משיב הנביא ירמיהו: "הסירו עורלות לבבכם". העבודה של עשרת ימי תשובה היא עבודה אקטיבית של **"חיפוש ופשפוש במעשיו"**. מטרת עבודה זו היא להעביר ולהסיר את אותה ערלה, לנתק את ההתקשרות השלילית שיש לחיצוניות הלב לענייני העולם הזה (תחילה ברמה המעשית של הימנעות מחטאים ומתאוות), ולאפשר לאור הפנימי לבקוע. כוח זה להסיר את הערלה נובע מעצם כריתת הברית ("לעברך בברית"), שהיא התקשרות שורשית ועמוקה הנותנת לאדם את הכוחות לגבור על ההרגלים החיצוניים שלו. ### ייחוד הלבבות וחותם יום הכיפורים המטרה העליונה בתהליך זה איננה בריחה מהעולם וחיים רק ברובד של "פנימיות הלב", אלא הגעה למצב של **"ויחד לבבנו"** – איחוד מלא בין הפנים לחוץ. השאיפה היא שהאור האלוקי לא יישאר רק מופשט וגנוז בפנימיות, אלא יחלחל ויאיר במלוא העוצמה גם בתוך חיצוניות הלב, כך שגם הרגשות הגלויים והיומיומיים יהיו מופנים לאהבת השם ועבודתו. אולם, כאשר האור האלוקי יורד לתוך המציאות החיצונית (תורה שבעל פה, כניסה לארץ, עבודה בחיצוניות הלב), קיימת סכנה של "יניקה" – סכנה שהכוחות הרוחניים יישאבו וינוצלו לרעה על ידי ענייני העולם הזה, או שהאדם ישכח שמדובר בתורת ה' וישקע בחול. כדי למנוע זאת, נדרש **חותם**. כמו במכתב שחתום כדי למנוע מאחרים לקרוא בו, כך נדרשת המשכה רוחנית מיוחדת שומרת. **יום הכיפורים מהווה את החותם הזה**. יום הכיפורים מביא לידי ביטוי עליון את פנימיות הלב, והוא חותם ושומר על הגילוי האלוקי שהושג בעמל במהלך ראש השנה ועשרת ימי תשובה, ומבטיח שהיהודי לא יאבד את הקשר (את הברית) גם כשהוא מתמודד עם עולם המעשה. זה מקביל לברכות התורה (שמסתיימות ב"ברוך") שמהוות חותם השומר על קדושת התורה שבעל פה. ### סיכום תהליך הימים הנוראים השיעור מאגד את הימים הנוראים כתהליך רוחני מובנה אחד: מתחילים בראש השנה עם כריתת ברית וקבלת מלכות ה' שמטרתה לחדור אל מציאות האדם (בדומה לתורה שבעל פה). ממשיכים בעשרת ימי תשובה בניסיון אקטיבי להסיר את "ערלת הלב" ולנתק את האחיזה בגשמיות החוסמת את הנפש. המסע מגיע לשיאו ביום הכיפורים, אז מתרחש גילוי מוחלט של פנימיות הלב, חתימה רוחנית המגינה על העבודה שנעשתה, ואיחוד מושלם של כל חלקי הנפש לעבודת הבורא בתוך מציאות העולם הזה.