לקוטי תורה, פרשת נצבים " אתם נצבים היום כלכם וגו׳" #2 - הרב יצחק מאיר וייס

לקוטי תורה, פרשת נצבים " אתם נצבים היום כלכם וגו׳" #2 - הרב יצחק מאיר וייס **מבוא: חיבור שלושת הנושאים של ראש השנה** השיעור ממשיך בניתוח המאמר "אתם נצבים היום", המתייחס לראש השנה ולפסוק "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל". בשיעור הקודם למדנו שהעמידה (ניצבים) של ראש השנה מחזירה את הנשמות לשורשן הראשון, שם מתגלה האחדות המוחלטת של כל הדרגות ("כולכם"). בשיעור זה, הרב מציין שהמאמר מחבר בין שלושה מושגים מרכזיים השייכים לראש השנה שצריכים להשתלב יחד: 1. **האחדות** (העמידה יחד, כל עם ישראל כקומה אחת). 2. **מלכות** השם (קבלת עול מלכות שמים – "ויהי בישורון מלך"). 3. **תשובה** (החזרה למקור ולשורש). **חלק ראשון: תשובה כ"שיבה למקור" וחיבור הכוחות (קריאת שמע)** המאמר מפרש את המושג "תשובה" לא רק כעזיבת החטא (במובן הרגיל), אלא במובן העמוק של **"לשוב"** – נשמות ישראל שבות למקורן ולשורשן. החזרה הזו לשורש מתקשרת לפסוק "ויהי בישורון מלך **בהתאסף ראש עם**". הרב מסביר זאת בעבודת הנפש היומיומית: במשך השנה, כוחות הנפש של האדם והמחשבות שלו "מפוזרים" וטרודים בהמון עניינים שונים בעולם החומרי (עולם הפירוד). כאשר יהודי עושה תשובה בראש השנה, הוא אוסף חזרה את כל ה"ראשי עם" (המחשבות וכוחות הנפש הגבוהים שלו) אל הקדושה, מחזיר אותם לאחדות ומתחבר לה'. הרב מציין כדוגמה את קריאת "שמע ישראל" – המילה "שמע" מפורשת בחסידות כלשון איסוף (כמו "וישמע שאול" - שקיבץ את העם). באמירת "שמע ישראל", היהודי אוסף את כל כוחותיו המפוזרים ומייחד אותם סביב "ה' אחד". זהו בדיוק תהליך התשובה בראש השנה. **חלק שני: סוד כריתת הברית ("לעברך בברית")** הפסוק ממשיך: "לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ". מהי משמעות הברית בין ה' לעם ישראל בראש השנה? הרב מסביר על פי משל של שני אוהבים: אנשים כורתים ברית כדי לקבע את הקשר ביניהם למקום שהוא **למעלה מטעם ודעת** (למעלה מהשכל וההיגיון). אהבה שתלויה בסיבה (חכמה, יופי, אינטרס משותף), עלולה להתבטל אם הסיבה נעלמת ("אהבה התלויה בדבר – בטל דבר בטלה אהבה"). כריתת ברית באה לומר: "הקשר בינינו אינו מבוסס על חשבונות וסיבות, אלא אנחנו הופכים להיות מציאות אחת, גוף אחד". זו אהבה עצמית שאינה תלויה בכלום, וכפי שהאדם לא מפסיק לאהוב את עצמו בכל מצב, כך הוא לא יפסיק לאהוב את בעל הברית שלו, גם אם השכל או הנסיבות אומרים אחרת. לכן, בטקס כריתת הברית בעבר (כמו "ברית בין הבתרים"), היו לוקחים בהמה, חוצים אותה לשניים והכורתים היו עוברים בין הבתרים – לסמל ששניהם היו פעם דבר אחד שנחצה, וכעת הם מתחברים מחדש להיות יחידה אחת ("כאילו הם עוברים בתוך גוף אחד"). **חלק שלישי: הברית כבסיס לסליחה האלוקית בראש השנה** ההבנה של כריתת הברית משליכה ישירות על מושג ה**סליחה** והרחמים (שמופיעים בי"ג מידות הרחמים שמתעוררות בברית). הקב"ה כורת ברית עם עם ישראל וקורא לה "נפלאות" (מלשון "פלא") – אהבה פלאית שלמעלה מההיגיון ולמעלה מחשבון של חטא ועונש. מדוע הקב"ה סולח לעם ישראל בראש השנה? אם הקשר היה רק לפי "טעם ודעת" (קיום תורה ומצוות לעומת עבירות), ברגע שיהודי היה חוטא, הקשר היה אמור להינתק. אך כאשר יהודי עושה תשובה, הוא מעורר את נקודת ה**ברית** – את אותו רובד עמוק ועצמי בנפש שמעולם לא ניתק מהקב"ה ושאינו כפוף לחשבונות של חטאים. הקב"ה עונה לו מאותו המקום, למעלה מטעם ודעת, וכביכול אומר: "מעבר לכל החשבונות, אנחנו מציאות אחת". ההכרה בברית העצמית הזו היא השורש והמקור לסליחה האלוקית ולחידוש הקשר בראש השנה (כהכנה ליום כיפור), וממילא קבלת עול המלכות נעשית מתוך חיבור עמוק ונצחי.