מאמר "איכה ישבה בדד" #2 ש"פ דברים (ת"ב, נדחה) תשל"א - הרב יעקב גולדשמיד
יום רביעי ח׳ אב תשפ״ו
|24:39
תיאור
מאמר "איכה ישבה בדד" #2 ש"פ דברים (ת"ב, נדחה) תשל"א - הרב יעקב גולדשמיד
תקציר: איכה ישבה בדד — מעלת עבודת הגלות והמשכת בחינת ה'בדד' לעתיד לבוא
הנקודה המרכזית
המאמר מבאר שגדלות העילוי שיתגלה לעתיד לבוא נודעת מתוך התבוננות במעלת העבודה שבזמן הגלות, שכן "תכלית השלימות דלעתיד תלוי במעשינו ועבודתנו בזמן הגלות". דרשת "איך" מלמדת שהאות א' רומזת לדרגה שלמעלה לגמרי מן הספירות — למעלה אף מעשר הספירות הגנוזות — הנמשכת עד עשר הספירות דאצילות ועד המלכות כפי שמתלבשת בבי"ע (בחינת הכ"ף). ובחינת ה'בדד' היא דרגת עתיק, "יחיד ואין שני… בן ואח אין לו", שפנימיותה אינה מתגלה אלא לעתיד לבוא. עיקר הפלא: דרגה נעלית זו נמשכת למטה דווקא על ידי עבודת קבלת-עול הפשוטה שבזמן ההסתר — עבודה שמשה רבינו עצמו נתבטל והתקנא בה.
עיקרי השיעור
הגלות כבסיס לגאולה — כדי להבין את עילוי הגאולה יש להתבונן בעבודת הגלות הקודמת לה, שהתכלית והשלימות תלויות בה (על יסוד לשון התניא; מובא בשיעור סמוך לציון עמוד קס"ב — לאימות).
מעלת עבודת קבלת-העול — הובאו דברי הבעל שם טוב על "כן בקודש חזיתיך" (הלוואי בזמן הבית תהא לנו עבודת הגלות), וענוותנותו של משה רבינו שנתקנא ביהודי המניח תפילין בפשטות בלא הרגשים; והוא מפני היותו איש אמת שראה את אמיתת מעלת עבודה זו.
דרשת האות א' שב"איך" — א' דאיכה אינה כא' דאחד (הרוכבת על חסד ודין שבתוך הספירות), אלא א' שלמעלה לגמרי אף מעשר הספירות הגנוזות; ובירידתה נמשכת עד עשר הספירות דאצילות, והכ"ף מורה על ירידת המלכות כפי שמתלבשת בבי"ע ("בצלמנו כדמותנו").
בחינת ה'בדד' כדרגת עתיק — "בדד" הוא בחינת יחיד שאין בו חלוקות כלל (לא ראשון ולא אחד), ובו זיווג "מיניה וביה". על פי ההערה שבמאמר (הערה מ"ה — לאימות), פנימיות עתיק ("פנימיות התורה של משיח") אינה מתגלית אלא לעתיד לבוא, וירידתה עד למטה היא תוכן "ישבה בדד".
ביאור הרב המגיד וסיום הפלא — "בדד" כשתי דלתי"ן: ד' דמשפיע וד' דמקבל, שתשוקת המשפיע להשפיע היא עצמה בחינת "דלות"; מכאן שהקב"ה כביכול משתוקק לעבודת קבלת-העול הפשוטה שבזמן ההעלם — ונשאר הדבר בבחינת פלא שאין עליו תשובה מדוע חשקה נפשו בעבודה טכנית ופשוטה זו.