ברוכים הבאים לאתר שיעורי תורה MP3 · 770 רמת שלמה ירושלים

חסידות מבוארת - עבודת התפילה  - מבוא כללי #1 - הרב יוסף יצחק הבלין

חסידות מבוארת - עבודת התפילה - מבוא כללי #1 - הרב יוסף יצחק הבלין

יום שישי ד׳ תמוז תשפ״ו |20:57

תיאור

יום ו׳ ד׳ תמוז תשפ״ו חסידות מבוארת - עבודת התפילה - מבוא כללי #1 - הרב יוסף יצחק הבלין מהות התפילה במשנת החסידות — מבוא כללי (עמ' 15) תקציר שיעור זה נעיין במהותה העמוקה של התפילה במשנת החסידות, ונבחן כיצד היא משנה את תפיסת עבודת ה' מן היסוד. הרב הבלין פותח את המבוא הכללי לתפילה בחסידות, תוך עיון בדברי אדמו"ר הזקן שנכתבו בעת מאסרו הראשון (תקנ"ט) בתשובותיו לחוקרי ממשלת רוסיה. הנקודה המרכזית לפי הגישה הנגלית הפשוטה, התפילה היא בקשת צרכי האדם — אך ההכנה הנדרשת לעמידה לפני המלך (כוונה, ביטול, יראה) היא עצמה רק אמצעי לאותה בקשה. החסידות באה והפכה את היוצרות: עיקר התפילה היא הדביקות בהקב"ה — ה"עמידה לפני מלך מלכי המלכים" היא התכלית עצמה, לא ההכנה. זהו הפירוש הפנימי של לשון "תפילה" — מלשון חיבור וקשר (כמו "טופל כלי חרס"), ובלשון הרבי הקודם: "זענען מיר מתראה עם הקב"ה" — נפגשים עם הקב"ה בעת התפילה. החסידות לא חידשה דבר ביהדות, אלא כמי שמביא אור לחדר חשוך — האיברים אותם האיברים, הגוף אותו הגוף, רק החיות נכנסת בהם. עיקרי השיעור בחירת אדמו"ר הזקן בין וילנה למזריץ' — בגיל 20, כשידע שבוילנה לומדים כיצד ללמוד ובמזריץ' לומדים כיצד להתפלל, אמר לעצמו: "ללמוד — כבר יודע; איך להתפלל — עדיין איני יודע", ולכן שם פעמיו למזריץ'. החסידות לא חידשה אלא האירה — אדמו"ר הזקן מבאר שהחסידות לא הוסיפה דבר לתורה ומצוות, אלא הכניסה אור וחיות: כשם שאור אינו מוסיף חפץ לחדר אלא מגלה מה שכבר שם, כך החסידות גילתה את ערך התפילה שהיה קיים תמיד. ירידת מעלת התפילה בדורות (עמ' 15) — אדמו"ר הזקן כותב לממשלה שבכל דור היו בית כנסת (להמון העם) ובית מדרש (לבעלי ספר, שהתפללו שעתיים ויותר בכוונה). לאחר מכן "עמדו רבנים שאינם הגונים" שלא רצו להטריח עצמן בתפילה, ולכן השפילו את מעלת התפילה והגביהו את מעלת לימוד התלמוד — עד שהתפילה נעשתה "במרוצה בלי כוונה". מהות התפילה — דביקות ולא בקשה — אף לפי הנגלה, "חסידים הראשונים" (גמרא, ברכות) עסקו תשע שעות ביום בתפילה (שלוש שעות לכל אחת משלוש התפילות), ו"לא היו חוששים לבטל תורה" — מפני שהדביקות בהקב"ה שבתפילה גדולה ממנה. זו הראיה מן הנגלה שתפילה אינה רק בקשת צרכים. לשון "תפילה" כחיבור — הרב מביא את הפירוש הפנימי: "תפילה" מלשון נפתולי אלהים נפתלתי — לשון חיבור וקשר. תפילה היא המאמץ להתקשר ולהתחבר עם האלוקות, ובלשון הרב שמואל מדמב [= מדמביץ'?]: "מתי אנחנו מתראים עם הקב"ה? — בעת התפילה."