מאמר ״שֹׂ֧ושׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽה׳״ תשל״ה #2 ואחרון - ש"פ נצבים וילך, כ"ג אלול - הרב יעקב גולדשמיד

מאמר ״שֹׂ֧ושׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽה׳״ תשל״ה #2 ואחרון - ש"פ נצבים וילך, כ"ג אלול - הרב יעקב גולדשמיד **מבוא: שמחה גלויה ושמחה פנימית** השיעור ממשיך את הניתוח של הפסוק מישעיהו: "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה', תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי". הרב מזכיר את ההבחנה שהוצגה בחלק הקודם: "שוש אשיש" מייצג שמחה חיצונית וגלויה, המקושרת לחג הסוכות, בעוד "תגל נפשי" היא שמחה פנימית, המכוסה ביראה, והיא אופיינית לראש השנה (יום הדין). **חלק ראשון: "כחתן... וככלה" – תורה ומצוות** הפסוק ממשיך בדימוי: "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ". בתורת החסידות, החתן מסמל את התורה והכלה מייצגת את המצוות (או את כנסת ישראל המקבלת את המצוות דרך התורה). מטרת החתן (התורה) היא להביא לכלה (קיום המצוות בפועל). בדרך כלל, לאורך כל השנה, התענוג האלוקי נמשך לעולם בזכות לימוד התורה וקיום המצוות (בחינת חתן וכלה). **חלק שני: המסלול העוקף של התשובה בראש השנה** אולם, בראש השנה התהליך הוא שונה. המשכת התענוג האלוקי לא נעשית בעיקר על ידי תורה ומצוות, אלא על ידי **התשובה**. זהו עניינו של השופר (שהשורש שלו רומז ל"שפרו מעשיכם", תענוג ושיפור). התשובה מגיעה לדרגה רוחנית גבוהה הרבה יותר מתורה ומצוות רגילות ומאפשרת לתקן פגמים שמצוות לבדן אינן יכולות לתקן. למרות ש"צדיק גמור" מקיים מצוות רבות, הוא אינו יכול להגיע למקומו של בעל תשובה. עם זאת, התשובה של ראש השנה משפיעה וחודרת לכל התורה והמצוות של השנה הבאה, והופכת אותן למאירות ועמוקות יותר. **חלק שלישי: ראש השנה שחל בשבת** הרבי ניגש למצב מיוחד: כאשר ראש השנה חל ביום שבת. במקרה כזה, **לא תוקעים בשופר**. נשאלת שאלה יסודית: אם השופר חיוני כדי להמשיך את ה"תענוג החדש" (האור האלוקי החדש של השנה שמעולם לא האיר בעולם קודם לכן), כיצד ההתחדשות הזו מתרחשת ללא התקיעה? ההסבר הוא **שהשבת עצמה עושה את הפעולה של השופר**. הקדושה וה"תענוג העליון" של השבת נמשכים מאליהם מהעולמות העליונים (ממדרגת ה"מחשבה" האלוקית, שלמעלה מדרגת ה"דיבור" האלוקי שבאמצעותו נבראו ימי החול). **חלק רביעי: חיבור ההפכים בשבת** הרבי מביא כאן חידוש עצום: כאשר השפע העליון יורד בשבת, הוא עושה זאת מבלי לבטל את מציאות העולמות התחתונים. למרות שהעולם החומרי נשאר כפי שהוא, הוא נחדר ומתמלא בעצמות העליונה. האינסוף מתאחד עם הסופי באופן מוחלט: העליון נשאר כפי שהוא, והתחתון (הבריאה) נשאר כמציאות, אך הנוכחות האלוקית מתגלה בו במלואה. לכן, כאשר ראש השנה חל בשבת, המשכת האנרגיה האלוקית לשנה החדשה היא גבוהה ועמוקה עוד יותר מאשר אילו הייתה נעשית באופן על ידי תקיעת שופר, שכן היא מגיעה מעצם מהותה של השבת. **סיכום** השיעור מסתיים בתפילה שעל ידי לימוד עניינים אלו (בפרט בשבת שלפני ראש השנה), נזכה להמשיך בפועל את כל הברכות הגשמיות והרוחניות לשנה טובה ומתוקה, שתוביל לגאולה האמיתית והשלמה.