ברוכים הבאים לאתר שיעורי תורה MP3 · 770 רמת שלמה ירושלים

לקוטי תורה, פר' חוקת, "זאת חוקת התורה" #6 - הרב יצחק מאיר וייס

לקוטי תורה, פר' חוקת, "זאת חוקת התורה" #6 - הרב יצחק מאיר וייס

יום שישי ד׳ תמוז תשפ״ו |20:09

תיאור

לקוטי תורה, פר' חוקת, "זאת חוקת התורה" #6 - הרב יצחק מאיר וייס תולעת יעקב — כוח הדיבור בתורה ותפילה כמנוף לבירור והמשכה אלוקית מאמר "זאת חוקת התורה" — פרק ג, שיעור ו | ליקוטי תורה, דף נ"ז ע"א–ע"ב תקציר: בשיעור זה נעיין בפרק ג של המאמר "זאת חוקת התורה" (ליקוטי תורה, דף נ"ז), המהוה המשך ישיר לביאור שריפת הפרה ועניין הרצוא. המאמר מבאר את עומק העניין של "ונשאב מים חיים אל כלי" — ההמשכה האלוקית שנמשכת דרך לימוד התורה בדיבור ובביטול — ומוכיח כי הדיבור בדברי תורה הוא עיקר כוח המדבר שביהודי, הפועל הפרדת הניקות החיצוניות ותיקון עולמות. הנקודה המרכזית: המאמר מגלה כי כוח הדיבור בתורה — בהיותו בבחינת ביטול, כמדת "תולעת יעקב" — פועל המשכה ממקור מים חיים, מאור אין סוף, המתגלה למטה ופועלת בירור וביטול הקליפות. אין זה עניין של עלייה בלבד (רצוא), אלא שההמשכה עצמה — "דבורי אשר שמתי בפיכו" — מתגלה בפי הלומד ממש. ענין זה כולל שתי בחינות: תורה ותפילה, כמרומז בתולעת שכוחה בפיה, וכמו שדוד המלך ממעט עצמו כתולעת מצד עניין הביטול בשתיהן. עיקרי השיעור: "ונשאב מים חיים אל כלי" — ההמשכה על ידי לימוד התורה: לאחר ביאור פרק ב' בעניין שריפת ספורו (הרצוא, שריפת הצורה וזיכוך הנפש הבהמית), פרק ג עוסק בתנועת השוב — ההמשכה מממקור חוכמה עליונה למטה, המגיעה דרך לימוד התורה. המשכה גבוהה זו פועלת בסוף גם בירור. כוח הדיבור — "תולעת יעקב": חז"ל (מדרש תנחומא) משוים את ישראל לתולעת שאין כוחה אלא בפיה, כנגד עניין התפילה. אדמו"ר הזקן מרחיב: גם בתורה — הדיבור דווקא ממשיך את "דבורי אשר שמתי בפיכו", ההתגלות האלוקית בפי הלומד. כמו כן, דוד המלך "ממעט עצמו כתולעת" (מועד קטן) — ביטול בלימוד. תנאי ההמשכה — ביטול ודיבור ביחד: ההמשכה מותנית בשני תנאים הפועלים יחד: (א) לימוד התורה בדיבור — "ודברת בם" (לא במחשבה בלבד); (ב) לימוד בביטול — "ולא ישגבו" מלשון חלל, שלא יעשה מקום שאלוקות לא מתגלת שם. שני אלו הם "תולעת יעקב": פה וביטול. פעולת ההמשכה — הפרדת הניקות החיצוניות: ההמשכה הגבוהה מחכמה פועלת למטה גירוש ועקירת יניקת החיצוניות, כמרומז בפסוק "אם תגביה כנשר ומשם אורידך נאם ה'" — על ידי דיבור התורה נעשית ההפרדה. כן נרמז בר"ת "אנ"ו בכח גד"ל ימינ"ך תתי"ר צרור"נו" שגימטריתם תולעת. השלכת התולעת לתוך שריפת הפרה — שתי הבחינות: התולעת משולכת לתוך שריפת הפרה (שהיא בחינת רצוא), כי בתולעת יש שתי בחינות: (א) תפילה — תנועת הרצוא, הביטול; (ב) תורה — בחינת ונשאב מים חיים. שניהם יחד פועלים את הבירור, ולכן גם אֵזוֹב וארז שנזרקים לשריפה רומזים למידות עליונות ותחתונות הטעונות בירור.